ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
הביעור צריך להיעשות כאשר יבול של זן מסוים כבר אינו קיים בשדה. בשלב זה חובה לבערו מן הבית, כמאמר חז"ל: "כלה מן השדה – כלה מן הבית" (שביעית פרק ט מ"ה, תענית דף ו ע"ב).
כיום יש לנו אמצעים טכנולוגיים המאפשרים לגדל פירות וירקות מסוימים גם שלא בעונתם הטבעית. מציאות זו מעלה שאלה ביחס להגדרת הזמן בו חלה חובת הביעור. לפני שנענה על שאלה זו, נשאל שאלה מקבילה: נניח שבעת שיבול השביעית כלה, יבול השמינית כבר קיים. האם ניתן לומר שמכיוון שפירות השמינית "בשדה", אין חובה לבער את פירות השביעית "מן הבית"?
החזון איש מביא ראיה לשאלה זו ממשנה במסכת שביעית (פרק ט משנה ד). נאמר שם שלא אוכלים על הסתווניות. הסתווניות הם פירות החונטים בסוף הקיץ, ועל כן הם קדושים בקדושת שביעית, אך הפרי עצמו מוכן לאכילה בסתיו, ולכן למעשה אנשים אינם מודעים לכך שהפירות הללו פירות שביעית. המשנה אומרת שמכיוון שבפועל אנשים אינם מתייחסים לפירות הללו כפירות שביעית, הם אינם מעכבים את הביעור.
החזון איש דן קל וחומר: מדובר כאן במציאות בה יש פירות שביעית על העץ, אך הביעור אינו נדחה בגינם בגלל שאנשים אינם מתייחסים אליהם כפירות שביעית. קל וחומר אם הפירות באמת פירות שמינית!
הגרש"ז אומר שאין להביא ראיה מן הסתווניות. שם יהיו מספר חודשים, והשנה השביעית תסתיים, ללא הפרי הזה על העץ. לדוגמא: נניח שפירות אחרים חונטים באדר ובאלול, ובשלים בניסן ובתשרי. מעיקר הדין, מכיוון שבתשרי יהיו פירות מהזן הזה הקדושים בקדושת שביעית, אין חובת ביעור. אך אנשים אינם יודעים לזהות את הפירות הללו כקדושים בקדושת שביעית, ולכן יש לבער את הפירות הללו בסיוון, כאשר הם כלים מן העצים. זה לא אומר לנו דבר על פירות וירקות שניתן לגדל ברצף אל תוך השנה השמינית.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
10 - דילול פירות שביעית
11 - האם פירות השמינית יצילו את פירות השביעית?
12 - השפעת יצירת תנאים מלאכותיים על חובת הביעור
טען עוד
לפני מספר שבועות עסקנו בטעם הדין של הביעור. למדנו שני טעמים לחובה זו:
א. תשומת לב לכך שאנו אוכלים מידו הרחבה של הקב"ה. גם כאשר אוכלים את היבול בתוך הבית, זה נעשה כנספח ובמסגרת האכילה בשדה. כאשר היבול כלה מן השדה, האכילה בבית נותרת מנותקת מהקבלה מידו של הקב"ה.
לפי גישה זו, הביעור נדחה כל עוד הקב"ה מספק את פירות השביעית. קיומם של פירות שמינית אינו מצדיק את דחיית הביעור של הפירות הללו.
ב. אסור לייצר יתרון של אוכלי הבית על פני אוכלי השדה. הביעור נועד להשיב את השוויון של החברה (כולל החיות) בזכותם לפירות שביעית.
לפי גישה זו, כאשר פירות השביעית כלים, כבר אין שוויון בגישה לפירות. פירות השמינית הם בבעלות פרטית, ואינם בבעלות החברה. בכדי להשיב את השוויון החברתי במצב זה, יש להפקיר את פירות השביעית לחברה.
אם נקבל את פסיקת החזון איש, זה יענה על חלק מן השאלה: גם אם הייצור המלאכותי של היבול ישפיע על חובת הביעור, יהיה זה רק כל עוד היבול הנוכחי הוא יבול השביעית! מעת שכלה יבול השביעית, תהיה חובת ביעור, גם אם זן זה קיים ללא הפסקה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
