ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הכנה מעשית לשמיטה
כפי שלמדנו שם, התנאים חולקים אם התנאי לקדושת שביעית של צמח שאינו ראוי לאכילה הוא ששימושו שווה לכל נפש, או שהנאתו בשעת ביעורו. למדנו מחלוקת ראשונים מהי הגדרת הנאתו וביעורו כאחת:
לפי המשנה ראשונה ובעל המאור: אסור לפגוע בצמח עד שנהנים ממנו. אם ההנאה מגיעה לפני הביעור, או בשעת הביעור, הצמח יהיה קדוש.
לפי רש"י ור"ח: ההנאה צריכה להתקבל דווקא בשעת הפגיעה בצמח.
לכאורה ניתן לזהות שתי הנאות מפרחים: עצם ראייתם, וריחם.
לכאורה יש מקום להציע שקדושת פרחים ובשמים תהיה תלויה במחלוקת זו: לפי המשנה ראשונה ובעל המאור הם יהיו קדושים, שהרי נהנים מהם בלא לפגוע בהם. לפי רש"י ור"ח הם לא יהיו קדושים, מאותה הסיבה: הם אינם נפגעים בשעת ההנאה מהם.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
3 - קניית פרחים בשמיטה
4 - קניית פרחים בשמיטה
5 - קניית פרחים בשמיטה
טען עוד
בירושלמי (שביעית פרק ז הלכה א) שואלים אם בשמים קדושים בקדושת שביעית. הר"ש סירלאו מפרש שהאמוראים מתלבטים בשאלה אם יש קדושה בצמח שעיקר הנאתו מתקבלת ללא פגיעה בו. לפי פירוש זה מסקנת הירושלמי היא שפרחים אינם קדושים בקדושת שביעית, כדברי רש"י ור"ח.
הרמב"ם אינו פוסק פסיקה מפורשת בנוגע לקדושת פרחים, אך הוא פוסק ביחס לקטף (שרף של עצים או שיחים הראוי לשימוש, בעיקר כבושם). הוא מציע הבחנה: קטף היוצא מאילן מאכל אינו קדוש בקדושת שביעית; קטף היוצא מאילן סרק קדוש בקדושת שביעית.
לאור דבריו, החזון איש מסביר שהתלבטות הירושלמי היא על בשמים הטפלים לשיח. בירושלמי מניחים כמובן מאליו שבשמים קדושים בקדושת שביעית, השאלה היא רק על בשמים ופרחים מעץ מאכל. הרמב"ם פוסק שמסקנת הירושלמי היא שהם אינם קדושים. אך לכאורה עולה מן הדברים שצמח שמגדלים בשביל פרחיו ובשמיו קדוש בקדושת שביעית.
הרב טיקוצ'ינסקי פוסק כדברי החזון איש, אך מוסיף ביאור משמעותי לדבריו. אם מפיקים בושם מעלה או פרח, יש בו קדושה. אך אם עצם ראייתו מסבה הנאה, זה לא מזוהה הלכתית כהנאה, לעניין החלת קדושת שביעית על הצמח. לכן הפרחים שנועדו למראה בלבד אינם קדושים בקדושת שביעית.
ישנה מחלוקת אם כוונתו לפרחים שנועדו למראה בלבד, אך אם הם מיועדים גם לריח תהיה בהם קדושה, או שכוונתו שתהיה בהם קדושה רק אם נועדו בעיקר לריח. כך או כך, קשה לומר שהפרחים שאנו קונים לשבת מיועדים לריח. גם אם יש להם ריח נעים, זה רק בנוסף למראה. נשווה בנפשנו: יתכן מצב בו נבחר פרחים חסרי ריח מפני המראה. אך קשה לדמיין שנבכר פרחים שאינם נראים טוב רק מפני ריחם, נפלא ככל שיהיה. ודאי שבפרחים שאנו קונים, מראה הפרחים הוא העיקר.
הציץ אליעזר מוסיף רובד חשוב נוסף לדיון.
הוא שואל: מדוע בתלמוד הבבלי השאלה הזו כלל לא עלתה? ניתן לענות שלכאורה הדברים תלויים במחלוקת הראשונים שלמדנו בשבוע שעבר. אך הוא מעיר ששכחנו משהו אחר.
רבי יוסי חולק על הקריטריון של הנאתו וביעורו כאחד, ואומר שהקריטריון לחלות קדושת שביעית על צמחים שאינם מיועדים לאכילה הוא היותם שווים לכל נפש. בהלכה אנו נוטים להתעלם מדעתו, מכיוון שאנו דורשים קריטריון מחמיר יותר. אך הציץ אליעזר אומר שאיננו חולקים על הקריטריון שלו, אלא רק מוסיפים עליו!
בהלכות יום טוב אנו למדים שמוגמר, שנועד לריח, אינו שווה לכל נפש. אם כך, מסיק הציץ אליעזר, לפי הבבלי, פרחים ובשמים, שנועדו למראה ולריח, אינם שווים לכל נפש, ואינם קדושים בקדושת שביעית!
לסיכומו של עניין:
ישנה מחלוקת גדולה אם צמחים שנועדו להפקת בשמים קדושים בקדושת שביעית, ונטיית הפוסקים היא להחמיר בזה.
אך לעניין פרחי נוי, הפרחים הרגילים שאנו רגילים לקנות לכבוד שבת וכדו', רוב מוחלט של הפוסקים מסכימים שאינם קדושים בקדושת שביעית (לרוב הדעות, גם אם הם ריחניים).
בשבוע הבא נמשיך את הבירור ההלכתי ביחס לרכישה של הפרחים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
