ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הכנה מעשית לשמיטה
כפי שלמדנו שם, התנאים חולקים אם התנאי לקדושת שביעית של צמח שאינו ראוי לאכילה הוא ששימושו שווה לכל נפש, או שהנאתו בשעת ביעורו. למדנו מחלוקת ראשונים מהי הגדרת הנאתו וביעורו כאחת:
לפי המשנה ראשונה ובעל המאור: אסור לפגוע בצמח עד שנהנים ממנו. אם ההנאה מגיעה לפני הביעור, או בשעת הביעור, הצמח יהיה קדוש.
לפי רש"י ור"ח: ההנאה צריכה להתקבל דווקא בשעת הפגיעה בצמח.
לכאורה ניתן לזהות שתי הנאות מפרחים: עצם ראייתם, וריחם.
לכאורה יש מקום להציע שקדושת פרחים ובשמים תהיה תלויה במחלוקת זו: לפי המשנה ראשונה ובעל המאור הם יהיו קדושים, שהרי נהנים מהם בלא לפגוע בהם. לפי רש"י ור"ח הם לא יהיו קדושים, מאותה הסיבה: הם אינם נפגעים בשעת ההנאה מהם.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
3 - קניית פרחים בשמיטה
4 - קניית פרחים בשמיטה
5 - קניית פרחים בשמיטה
טען עוד
בירושלמי (שביעית פרק ז הלכה א) שואלים אם בשמים קדושים בקדושת שביעית. הר"ש סירלאו מפרש שהאמוראים מתלבטים בשאלה אם יש קדושה בצמח שעיקר הנאתו מתקבלת ללא פגיעה בו. לפי פירוש זה מסקנת הירושלמי היא שפרחים אינם קדושים בקדושת שביעית, כדברי רש"י ור"ח.
הרמב"ם אינו פוסק פסיקה מפורשת בנוגע לקדושת פרחים, אך הוא פוסק ביחס לקטף (שרף של עצים או שיחים הראוי לשימוש, בעיקר כבושם). הוא מציע הבחנה: קטף היוצא מאילן מאכל אינו קדוש בקדושת שביעית; קטף היוצא מאילן סרק קדוש בקדושת שביעית.
לאור דבריו, החזון איש מסביר שהתלבטות הירושלמי היא על בשמים הטפלים לשיח. בירושלמי מניחים כמובן מאליו שבשמים קדושים בקדושת שביעית, השאלה היא רק על בשמים ופרחים מעץ מאכל. הרמב"ם פוסק שמסקנת הירושלמי היא שהם אינם קדושים. אך לכאורה עולה מן הדברים שצמח שמגדלים בשביל פרחיו ובשמיו קדוש בקדושת שביעית.
הרב טיקוצ'ינסקי פוסק כדברי החזון איש, אך מוסיף ביאור משמעותי לדבריו. אם מפיקים בושם מעלה או פרח, יש בו קדושה. אך אם עצם ראייתו מסבה הנאה, זה לא מזוהה הלכתית כהנאה, לעניין החלת קדושת שביעית על הצמח. לכן הפרחים שנועדו למראה בלבד אינם קדושים בקדושת שביעית.
ישנה מחלוקת אם כוונתו לפרחים שנועדו למראה בלבד, אך אם הם מיועדים גם לריח תהיה בהם קדושה, או שכוונתו שתהיה בהם קדושה רק אם נועדו בעיקר לריח. כך או כך, קשה לומר שהפרחים שאנו קונים לשבת מיועדים לריח. גם אם יש להם ריח נעים, זה רק בנוסף למראה. נשווה בנפשנו: יתכן מצב בו נבחר פרחים חסרי ריח מפני המראה. אך קשה לדמיין שנבכר פרחים שאינם נראים טוב רק מפני ריחם, נפלא ככל שיהיה. ודאי שבפרחים שאנו קונים, מראה הפרחים הוא העיקר.
הציץ אליעזר מוסיף רובד חשוב נוסף לדיון.
הוא שואל: מדוע בתלמוד הבבלי השאלה הזו כלל לא עלתה? ניתן לענות שלכאורה הדברים תלויים במחלוקת הראשונים שלמדנו בשבוע שעבר. אך הוא מעיר ששכחנו משהו אחר.
רבי יוסי חולק על הקריטריון של הנאתו וביעורו כאחד, ואומר שהקריטריון לחלות קדושת שביעית על צמחים שאינם מיועדים לאכילה הוא היותם שווים לכל נפש. בהלכה אנו נוטים להתעלם מדעתו, מכיוון שאנו דורשים קריטריון מחמיר יותר. אך הציץ אליעזר אומר שאיננו חולקים על הקריטריון שלו, אלא רק מוסיפים עליו!
בהלכות יום טוב אנו למדים שמוגמר, שנועד לריח, אינו שווה לכל נפש. אם כך, מסיק הציץ אליעזר, לפי הבבלי, פרחים ובשמים, שנועדו למראה ולריח, אינם שווים לכל נפש, ואינם קדושים בקדושת שביעית!
לסיכומו של עניין:
ישנה מחלוקת גדולה אם צמחים שנועדו להפקת בשמים קדושים בקדושת שביעית, ונטיית הפוסקים היא להחמיר בזה.
אך לעניין פרחי נוי, הפרחים הרגילים שאנו רגילים לקנות לכבוד שבת וכדו', רוב מוחלט של הפוסקים מסכימים שאינם קדושים בקדושת שביעית (לרוב הדעות, גם אם הם ריחניים).
בשבוע הבא נמשיך את הבירור ההלכתי ביחס לרכישה של הפרחים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
