ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הכנה מעשית לשמיטה
"שלום הרב, אשמח לעזרתך. פרוייקט פרי יומי של מיזם "שנת השבע", מאוד רוצה לחלק פירות שביעית דרך עזר מציון בבתי חולים. פניתי אליהם אך הם העלו את הבעיה שיש הרבה גויים בבתי החולים. הם מבקשים לקבל דעת תורה כדי לוודא שזה מותר מבחינה הלכתית. תודה רבה"
במסגרת אוצר בית הדין של מיזם "שנת השבע" פירות שביעית רבים מחולקים חינם אין כסף במסגרות שונות: ישיבות, כוללים ועוד. לכאורה בית החולים הוא מקום מתאים למצוא אנשים שזקוקים וראויים ליהנות מיבול השביעית. לכן היוזמה לחלק את פירות השביעית בבית החולים מבורכת.
אך לכאורה יש בעיה הלכתית שעלינו להתמודד איתה. בתוספתא שביעית (פרק ה, כא) כתוב שאסור להאכיל את הגוי פירות שביעית. אם כן, מהן האפשרויות העומדות בפנינו? פתיחת נקודת חלוקה שגם גויים יקחו ממנה לכאורה נוגדת את התוספתא. האפשרות השנייה, פתיחת נקודת חלוקה ליהודים בלבד, בבית חולים משותף ליהודים וגויים, איננה באה בחשבון מהרבה סיבות הלכתיות.
בכדי לענות על השאלה, נעמיק יותר בדברי התוספתא. נאמר שם כך: אין מאכילין לא את הגוי ולא את השכיר פירות שביעית, ואם היה שכיר שבת שכיר חודש שכיר שנה שכיר שבוע, או שקצצו מזונותיו עליו, מאכילין אותו פירות שביעית.
לכאורה התוספתא עוסקת בשני נושאים שונים: האחד הוא האכלת פירות שביעית לנכרים. השני הוא תשלום לשכירים באמצעות פירות השביעית. יש לברר מהו היחס בין שני הנושאים.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
16 - "ולקחתם לכם" מאתרוגים הקדושים בקדושת שביעית
17 - חלוקת פירות שביעית בבית חולים
18 - היסטוריה של מעמדי הקהל
טען עוד
לאור זאת, המהר"י קורקוס מבאר את ההלכה באופן הבא: כשם שאסור ל'טמא' את פירות השביעית בהוצאתם לחוץ לארץ, כך אסור להאכילם לנכרי. אך ביחס לנכרי העובד כשכיר אצל יהודי הדין שונה. הוא רשאי לאכול מפירות השביעית של בעל הבית, מפני שהוא נחשב כאחד מבני הבית. החזון איש (שביעית סימן יג, כו), ובעקבותיו הרב קנייבסקי (דרך אמונה הלכות שמיטה פרק ה ס"ק צט) פוסקים כדבריו, עם הבדל משמעותי: הם אומרים שאיסור האכלת הנכרי הוא מדרבנן בלבד, ולכן כאשר מזונותיו מוטלים עלינו הקלו. כלומר: ישנם מצבים בהם קשה לעמוד באיסור נתינת הפירות לנכרי, ובהם חז"ל הקלו.
ערוך השלחן חולק על הביאור הזה. הוא אומר שהברייתא עוסקת באיסור סחורה. לשיטתו, אין שום איסור להאכיל פירות שביעית לנכרי מצד קדושת הפירות. ההנחה של הברייתא היא שאם הוא מאכיל את הנכרי, מסתבר שעושה זאת בתורת חוב, ואסור לפרוע חובות בעזרת פירות שביעית. מותר לשלוח לנכרי מתנה, או לארח אותו ולתת לו פירות שביעית. אך אם הנכרי מסב על שלחנו, זה לא נחשב כסחורה ותשלום.
הראי"ה קוק (שבת הארץ קונטרס אחרון סימן כ, לאור סתירה לכאורה בין הברייתא הזו לבין הדרשה המובאת בספרא) אומר שיש שני דברים שונים. יש איסור לפרוע חובות באמצעות פירות שביעית. ברם, איסור זה אינו תקף במצבים בהם השכיר מסב על שלחן בעל הבית. בנוסף יש איסור דרבנן לספק לנכרי פירות שביעית, מצד קדושתם. אך מפני דרכי שלום לא תיקנו איסור זה על מי שמסב על שלחנו של בעל הבית.
אלו שלושת השיטות המרכזיות בסוגיה. מה כל אחד מהם יאמר על חלוקת פירות השביעית בבית החולים?
לפי ערוך השלחן ודאי שאין בעיה לחלק את הפירות בבית החולים, שכן חלוקה זו אינה נעשית בתורת סחורה.
הראי"ה קוק אומר שחז"ל התירו להאכיל את השכיר הסמוך על שלחן בעל הבית מפני דרכי שלום. הצורך להתחשב בנימוק ההלכתי של דרכי שלום ציבורי כפי שהוא בא לידי ביטוי בבית החולים משמעותי בהרבה מהנימוק של דרכי השלום על השלחן הפרטי, ועל כן קל וחומר שהיה מקל בחלוקת הפירות בבית החולים.
לפי החזון איש והרב קנייבסקי על פניו השאלה קשה יותר. הם אומרים שחז"ל ביטלו את האיסור כאשר מזונותיו של הנכרי מוטלים על בעל הבית. במקרה זה המזונות אינם מוטלים עלינו. אך נראה שגם לשיטתם נראה נכון להקל, שכן עומדות בפנינו שתי אפשרויות: לספק גם להם את פירות השביעית, או להימנע מחלוקת הפירות בבית החולים לחלוטין. המחיר של ההימנעות מהחלוקה הציבורית הגדולה הזאת בכדי להימנע מנתינת הפירות לנכרים גבוה משמעותית מהצורך להאכיל את הנכרי הסמוך על שלחנו.
נסכם:
לפי ערוך השלחן: כל איסור נתינת פירות שביעית לנכרים הוא אם הדבר נעשה בתורת סחורה, ולכן ודאי שמותר.
לפי הראי"ה קוק: חלוקת הפירות לנכרים אסורה מצד קדושתם, אך חז"ל הקלו מפני דרכי שלום. גם במקרה זה הנימוק של דרכי שלום עומד בעינו.
לפי החזון איש והרב קנייבסקי אסור לחלק פירות שביעית לנכרים מצד קדושתם. אך כשם שהקלו כאשר מזונותיו מוטלים עלינו, כך מוטל עלינו להביא את פירות השביעית לשוהים בבית החולים, למרות שנשלם את ה"מחיר" שגם נכרים יקבלו את הפירות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
