ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
אחד מריחות אלול הזכורים לי עוד מילדות הוא ריח האתרוגים עת היינו הולכים לבחור אתרוגים בשוק ארבעת המינים, ולאחר מכן בבואנו הביתה לשמור עליהם בקפידה.
אחד הדברים המיוחדים באתרוגים הוא שהאקלים הארץ ישראלי מאוד מתאים לגידולם. אין צורך לחפש ייבוא מיוחד מחו"ל. אדרבה, רבים מהאתרוגים הנמכרים בחו"ל הם תוצרת הארץ.
אך השנה זה דווקא מעורר אתגר. האם מותר לייצא את אתרוגי הארץ?
במשנה (שביעית פרק ו משנה ה) נאמר שאסור להוציא את פירות השביעית לחוץ לארץ.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
15 - נוסחי שטר הפרוזבול
16 - "ולקחתם לכם" מאתרוגים הקדושים בקדושת שביעית
17 - חלוקת פירות שביעית בבית חולים
טען עוד
א. לפי רבים מן הפוסקים איסור ייצוא פירות שביעית לחו"ל קשור לזמן הביעור. זמן הביעור של אתרוגים הוא זמן רב אחרי סוכות, ולכן אין חשש שלא יבערו את האתרוגים בזמן.
ב. יש אומרים שפירות אוצר בית דין אינם חייבים בביעור. אם כך, אתרוגים אלו אינם חייבים בביעור בלאו הכי, ולפי שיטות אלו אין איסור לייצא אותם.
ג. הגר"ח ברלין מחדש שעצי אתרוגים שמראש נטעו בשביל ייצוא אינם כלולים באיסור הוצאת הפירות לחו"ל! הרב יעקב אריאל דוחה את דבריו, אך מסכים שכאשר מדובר בעודפי ייצוא, כלומר, כאשר ניתן לשער שאין חוסר בשוק בארץ, אין הצדקה למנוע את הוצאת הפירות לחו"ל.
ד. בנוסף לכך, לא ברור שאתרוגים קדושים בקדושת שביעית, או חייבים בביעור, מכיוון שאף אחד לא מגדל אותם לצורך שימוש אישי לאכילה, אלא רק לצורך מצווה.
לאור כל זאת, לא רק שאיננו רואים הצדקה להימנע מרכישת אתרוגים מהארץ, אלא אדרבה, השנה יותר מתמיד אנו קוראים לכל ידידינו מתפוצות ישראל החפצים לחזק את ארץ חמדתנו להשיג אתרוגים מארץ ישראל.
בחג הסוכות אנו מתפללים על הפרנסה, שלנו ושל כל עם ישראל. חז"ל במקומות רבים מסבירים שארבעת המינים מחוברים לבקשת הגשם בחג הסוכות. הגשם הוא סימן הפרנסה, לפרט ולכלל.
נטילת לולב מאוצר בית דין, הקדוש בקדושת שביעית, מחברת את תפילות חג הסוכות לקדושת ארץ ישראל, ולהבנה שבקשת הפרנסה שלנו איננה פרטית, אלא עבור כל עם ישראל. לכן מומלץ להשקיע את המאמץ ולוודא שהאתרוג שאנו נוטלים הוא תוצרת הארץ, וכך באמת נוכל לומר שאנו מקיימים את המצווה לשם ייחודו ית' ובשם כל ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
