ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- שמיטת כספים
בכדי להבין את הדברים, נעיין בפסוקים:
דברים פרק טו
(פסוקים ב-ג): וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה': אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ, וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ:
(פסוק ט): הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא:
בפסוקים ב-ג מופיעה חובת ההשמטה ואיסור הנגישה אחרי השביעית. בפסוק ט מופיע האיסור להימנע מנתינת הלוואות בשל חובת ההשמטה.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
13 - מהי מצוות שמיטת כספים?
14 - מדוע הלל תיקן את הפרוזבול?
15 - נוסחי שטר הפרוזבול
טען עוד
לכאורה הלל הזקן עושה כאן חשבון השוקל בין האיסורים. העם אינו מצליח לעמוד בשתי החובות גם יחד, ועל גדולי ישראל מוטלת החובה לשאול: איזו מצווה נדחית מפני חברתה? הלל הכריע שעדיף להחמיר ולעודד נתינת הלוואות כדי להימנע מהאיסור המופיע בפסוק ט, על חשבון פגיעה בקיום פסוקים ב-ג.
מדוע? לכאורה ישנם מספר שיקולים להעדיף את קיום המופיע בפסוקים ב-ג מאשר למנוע מלעבור על פסוק ט. ראשית, בפסוקים ב-ג יש מצוות עשה (שמוט) ולא תעשה (לא יגוש). בפסוק ט לכאורה בעיקר מצוות לא תעשה. יתרה מזו, על האיסורים שבפסוקים ב-ג עוברים באופן פעיל, על ידי נגישה. על פסוק ט עוברים בצורה סבילה, ב"שב ואל תעשה", ולכאורה זה עדיף!
לפני שנסביר מדוע הלל (התנא הארץ ישראלי) בכל זאת הכריע לתקן פרוזבול, ראוי לציין שיתכן ולא כל חכמי ישראל בכל הדורות הסכימו אתו. שמואל (דור ראשון לאמוראי בבל) (שם במסכת גיטין עמוד ב) אומר שאילו היה בכחו היה מבטל את הפרוזבול. שמואל גם אומר שניתן למסור את הפרוזבול בפני בית הדין של סורא ונהרדעא בלבד. מדוע שתהיה הגבלה שכזו? רבים מן הראשונים אומרים שהכוונה היא שצריכים בית דין שבכחו להוציא ממון, ולא סתם שלושה אנשים. הרמב"ם אומר שמכיוון שהפרוזבול זו לכאורה הערמה, יש חשש שאנשים יזלזלו בזה, ולכן הומצאה דרישה שהפרוזבול יימסר בפני בית הדין הגדול שבדור. אך הרמב"ן (וכנראה גם הרי"ף לפניו וראשונים נוספים) אומר שמאחורי הדברים מסתתרת מחלוקת עקרונית: שמואל סובר שכל תקנת הפרוזבול בטעות יסודה, ולכן, גם אם אין בכחו לבטל את התקנה (הקדומה), בכחו להגביל את התקנה באופן שתצמצם את השימוש בה באופן משמעותי.
למעשה איננו פוסקים כך, אלא כרב נחמן שבהמשך הסוגיה אומר שאילו היה יכול היה עוד יותר מקל על גדרי מסירת הפרוזבול. אך נמצאנו למדים שלא כל גדולי ישראל הסכימו עם הכרעתו של הלל הזקן.
נשוב לעיקר שאלתנו: ניתן להציע שתי סיבות מדוע הלל מעדיף את פסוק ט על פני פסוקים ב-ג:
ראשית, הלל מתבסס על מנגנונים הלכתיים קיימים, המאפשרים לעקוף את שמיטת הכספים. אם כך ההכרעה איננה לעבור על פסוקים ב-ג, אלא לגרום לחובות לא להיות כלולות בציווי המופיע שם. לעומת זאת, אין דרך הלכתית לעקוף את מצוות נתינת ההלוואה.
שנית, יתכן ושיקולו של הלל מבוסס על מטרת המצוות הללו. המטרה של חיוב השמיטה ואיסור הנגישה הוא להקל על העניים. אך מה יבחר העני בין שתי האפשרויות הבאות: לקבל הלוואות שלא יישמטו, או לא לקבל הלוואות כלל, מה העני היה מעדיף? ודאי שהעני מעדיף שתהיה לו אפשרות לקחת הלוואה, גם אם הוא יודע שהיא לא תושמט. יתכן וזו הסיבה שהתורה הסמיכה את איסור ההימנעות מנתינת ההלוואה לחובת ההשמטה. כדי להבהיר שמצוות ההשמטה איננה עומדת בפני עצמה כגזירת הכתוב, אלא יש לראות אותה במסגרת הרצון להקל על העניים. לכן הייתה אפשרות להלל להעדיף את איסור ההימנעות מהלוואה על פני חובת ההשמטה. בסופו של דבר, מטרתו היא ליצור את המצב המוצלח ביותר שניתן עבור העניים, גם אם הדרך לשם דורשת להשתמש בפתרון עוקף-הלכתי.
מסתבר שבזה המחלוקת: שמואל מתמקד במקורות ההלכה, ועושה חשבון של לאו ועשה, ושל שב ואל תעשה. הלל מתמקד בצורך של העניים, ומרצון ה' הבא לידי ביטוי במצוות השמיטה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
