ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת הטוב והמטיב ושהחיינו
א. השמחה וההתרגשות מהפרי.
ב. ברכה 'שהחיינו' שוב לעונה זו, 'לזמן הזה' (גם באפשרות הזאת יש מקום לדבר על התרגשות, ואכמ"ל).
הגמרא מציגה את הדלעת כדוגמא קיצונית. הדלעת אינה ירק מעניין במיוחד. רש"י מצביע על כך שהדלעת מתחדשת משנה לשנה. על פניו עולה שהברכה היא בעיקר על הגלגל החוזר בעולם והחסד הגדול שהקב"ה מזכה אותנו בעוד שנת חיים.
מעניין שהרמב"ם מצמיד את הברכה על פרי המתחדש משנה לשנה לברכת 'מחיה המתים' על ראיית חברו שלא ראה בשנה האחרונה. לכאורה אין עונות קבועות לחברים. הצמדה זו מציגה את הברכה על הפרי החדש לא כחידוש הגלגל בעלמא, אלא ההתרגשות מכך שהנה שב אותו מכר שלא ראה בשנה שחלפה לה.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
68 - חמדת המשפט: "צדק צדק תרדוף"
69 - חמדת הברכות: ברכת 'שהחיינו' על פירות מיובאים
70 - חמדת הברכות: פירות הקיץ המסופקים
טען עוד
אך הסמ"ק מצביע על הבדל בין ראיית חבר וראיית הפרי: אין מניעה עקרונית לראות את החבר בכל עת. אך לא שייך לברך על פרי שבמקרה לא אכל בשנה האחרונה, אלא רק על פרי שלא הייתה יכולת להשיג בשנה האחרונה. יותר בעומק ניתן לומר שהברכה על החבר היא על עצם ראיית החבר. ואילו כאשר מברכים 'שהחיינו' על הפרי, הפרי רק משקף את ההתרגשות שיש לאדם ממעבר העונות.
המהרי"ל מביא מחלוקת אם לפי הסמ"ק ניתן לברך מאוחר יותר. לפי חלק מהראשונים הסוברים כשיטתו ניתן לברך בפעם הראשונה שרואה את הפרי, בלבד. אך המהרי"ל אומר שניתן לברך במשך העונה, לא רק ברגע הראשון, מכיוון שהשמחה היא בהגעה לעונה.
ברם, על פי הרא"ש, כאמור, יתכן ויהיה נכון לברך או בשעת ראיית הפירות לראשונה, או בפעם הראשונה שאוכל מהפירות, בלבד.
מתוך דברי הסמ"ק עולה שעלינו לבחון על אלו פירות ניתן לברך 'שהחיינו'.
רבנו מנוח אומר שאין לברך 'שהחיינו' על מה שיכול להחזיק מעמד בקרקע במשך כל השנה. המהר"י וייל אומר שאין לברך על מה שאינו ניכר אם צמח בעונה החדשה או אשתקד. ברם ניתן להבין את דבריו בשני אופנים:
א. מה שיתכן ויישאר במשך כל השנה אינו מרגש, ואינו מצביע על התחדשות העונה.
ב. יש כאן בעיה טכנית: קשה להבחין אם הצמח שלפנינו צמח זה עתה, או שהיה כאן במשך כל השנה. לפי הצד הזה, עקרונית אם ניתן לזהות שזה צמח מהעונה החדשה ניתן לברך עליו.
נביא דוגמא מן העולם שלנו: עכשיו ממש עונת הבשלת התפוחים. הקטיף שלהם יימשך במשך החודשיים הקרובים. אך חיי המדף של התפוחים, בתנאים נכונים, ארוך מאוד, ולכן אנו מסוגלים לשמור את התפוחים ולאכול מהם במשך כל השנה כולה. האם אפשר לברך על תפוחים שנקטפו זה עתה, בעונה שהתחדשה להם?
המגן אברהם אומר שאכן – אין התרגשות באכילה מהתפוח החדש, מפני שהוא עומד במחסן במשך כל השנה כולה.
אך הרב פיינשטיין מציע חילוק מחודש ביותר:
הוא מבחין בין פירות וירקות שקל לשמור אותם במשך כל השנה, ופירות שאמנם הטכנולוגיה מאפשרת לשמור אותם לכל השנה, אך ללא הטכנולוגיה פעולה זו תהיה בלתי אפשרית. הוא מציע את דבריו על גבי הצעה אמונית מרתקת: הקב"ה ברא את התבואה ואת תפוחי האדמה באופן שיחסית קל לשמר אותו במשך כל השנה, מפני שזו תזונתו הבסיסית של האדם. תפוחי עץ, לעומתם, הם כמעט מותרות. לכן הקב"ה ברא אותם באופן שיצמחו בעונה מסוימת. אמנם הקב"ה חנן אותנו בדעת שמאפשרת לנו לשמר אותם למשך זמן ארוך, אך זה מצביע על החכמה שהקב"ה טבע בנו, ולא תכונה של הפרי. הפרי, במהותו, הוא פרי בעל עונה מסוימת, ובעונה זו ראוי לברך 'שהחיינו'.
אך אם ניתן להבחין בין היבול הישן והחדש, המגן אברהם אומר שיש לברך 'שהחיינו' על היבול החדש. המור וקציעה חולק עליו ואומר שהברכה אינה על עצם היבול החדש, אלא על ההתרגשות באכילה ממנה. פרי שניתן לאכול במשך כל השנה אינו מרגש דיו, גם אם הוא יודע שזהו פרי מהעונה החדשה.
שוב חזרנו לאותה מחלוקת שנגענו בה מספר פעמים: המגן אברהם אומר שיש כאן פרי חדש, האדם יודע שהוא חדש, אז שיברך על השיבה לעונה זו! אך המור וקציעה אומר שללא התרגשות מעצם הטעם המתחדש בפיו – אין הצדקה לברך 'שהחיינו'.
הרב פיינשטיין גוזר מהדבר נפקא מינה מחמירה: אם הברכה היא על הפירות שגדלו בחודש אב, הרי שיש לברך ברכה אחת בלבד על כל פירות העונה הזאת. שהרי הברכה אינה על ההתרגשות מפרי זה או אחר, אלא מהעונה. על העונה ניתן לברך פעם אחת בלבד, גם אם היא באה לידי ביטוי בפירות רבים.
בעזרת הטכנולוגיות החדשות שלנו עולה שאלה חדשה: מהו הדין של פירות מיובאים? למקרה של הייבוא יש מספר השלכות הלכתיות: :
פירות שיובאו חד פעמית וכדו' מחו"ל: הרב שטרנבוך (תשובות והנהגות א סימן רא) מכריע שהברכה היא על התחדשות העונה, ואם כך אין הצדקה לברך על הפירות שאין זו עונתם, גם אם יובאו מחו"ל רק עכשיו.
יש פירות שניתן להשיג בארץ בעונה מסוימת בלבד, אך מייבאים אותם לחנויות היקרות במשך כל השנה כולה. הרב אלישיב פוסק שהימצאות הפירות הללו בשוק בכל השנה מונעת את האפשרות לברך 'שהחיינו' גם בעת התחדשות העונה. אך הרב שטרנבוך אומר שמכיוון שהפרי אינו זמין לרוב העם, אלא לעשירים בלבד, רוב העם יברכו 'שהחיינו' בהגיע העונה.
בכיוון ההפוך: אדם שיצא למחצית הכדור הדרומי באמצע החורף, וגילה שהגיע בדיוק בעונה של פרי קיצי. הרב שטרנבוך פוסק שהוא יכול לברך על העונה החדשה שבכדור הדרומי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
