ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
שלום הרב
האם מותר בשבת להניח ענפים על השולחן? (כאלה שהכנתי מראש לצורך עיצוב השולחן כמובן).
תוכל לכתוב עם מקורות? תודה
תשובה:
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
4 - ייעוד אבנים לשימוש – הלכה למעשה
5 - ענפים לעיטור שולחן
6 - מוקצה של שברי כלים ושקי תפוחי אדמה
טען עוד
איזו סייעתא דשמיא! כשכתבתי טורים על השמיטה במשך שנת השמיטה לא היה מפתיע במיוחד שתדיר הייתי מקבל שאלות שעוסקות בנושאים קרובים לנושא עליו כתבתי. שמחתי לקבל את שאלתך בדיוק בתקופה בה אני כותב טורים על הלכות מוקצה.
המוקצה הבסיסי ביותר הוא מה שאינו כלי ואינו אוכל. מה שאינו כלי ואינו אוכל לא הוכן לשימוש של בני האדם, וממילא הוא מוקצה משימושנו במשך השבת. מלשון הגמרא במסכת שבת (דף קכ"ד) ניתן לדייק שהכנסת החפצים הללו לשימוש נחשבת כהולדה של שימוש חדש בשבת, וזה אסור. כמובן שאין הכוונה ממש לאיסור של תיקון כלי, אך המשמעות היא שמותר להשתמש בשבת אך ורק בדברים הנמצאים במרחב השימוש שלנו בכניסת השבת.
אם כך עולה השאלה: כיצד מכניסים חפץ מהטבע למרחב האנושי לפני שבת?
כמובן שרוב הכלים שלנו עוברים הכנה משמעותית לפני שהם נכנסים לשימוש – כלי המטבח, הסלון והספרים, כולם נלקחו מהטבע ועברו עיבוד משמעותי בכדי שיוכלו לשמש את צרכינו בצורה מיטבית. אך אין צורך בהכנה שכזו בכדי להכניס חפצים אחרים לכלל שימוש שיפקיע אותם מדין מוקצה.
הגמרא (שבת דפים קכד-קכה) דנה בשאלה הזאת, ומביאה מספר מקרים, מחלוקות וסיפורים. מתוך הדברים עולות שלוש רמות אפשריות של הכנה. נדגים אותם ביחס לשאלתכם על ענפים לקישוט:
- שינוי של החפץ לצורך השימוש (לדוגמא - שיוף של חלק מהעץ כדי שיתאים יותר לצורך הקישוט).
- שימוש מקרי בחפץ (לדוגמא: אם השתמשתם בענף כקישוט, אך לא התכוונתם לשמור אותו לטווח הארוך).
- כוונה להשתמש בחפץ בשבת (כמו כוונתכם להשתמש בענפים כקישוט בשבת).
השו"ע (סימן שח סעיפים כ-כא) פוסק שההכנה הרצויה היא הכנה ושינוי בגוף החפץ. ברם, אם הבאתם את החפץ לתוך הבית עם תכנון להשתמש בו לצורך הזה לטווח הארוך, מותר להשתמש בו. אך אם התכנית היא להשתמש בו לשבת זו בלבד, נדרשת הכנה בגוף החפץ.
הרמ"א מביא את שיטת יש אומרים, שדיו שיתכנן להשתמש בחפץ, וגם אם משתמש בחפץ באופן חד פעמי, דיו בייחוד החפץ לשימוש.
למעשה, אם רצונכם להשתמש בענפים הללו לצורך קישוט השלחנות בשבת, בדרך כלל אין צורך בהכנה מיוחדת. אם אתם מעצבים את השלחנות לפני השבת, הבאת הענפים למקומם לפני השבת והשימוש בהם בדרך זו בכניסת השבת מספיקה להגדיר אותם כקישוט, ולאחר מכן יהיה מותר לטלטל אותם בחופשיות במשך השבת. מעבר לכך, בדרך כלל חותכים, קושרים, או אפילו עושים שיוף קל לענפים בכדי שיתאימו לשמש כקישוט. די בקשירה או חיתוך מינימלי בכדי שייחשבו הלכתית כמוכנים לשימוש זה בשבת. גם אם כל אלה לא נעשו, ניתן לסמוך על הרמ"א, שעצם כניסתם לבית עם כוונה לשימוש מספיקה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
