ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
נגענו שם בשני היבטים של הנושא: חלקו של הדיין בטענות התביעה ובטענות ההגנה, עיי"ש.
כאן ניגע בפן נוסף, ומתוך מכלול הדברים נגיע לתשובה עמוקה בחשיבות ההליכה לדין התורה בדווקא.
שמיעת הטענות
בשולחן ערוך (חושן משפט סימן יז סעיף ו) נפסק שעל הדיין לשמוע את טענות הצדדים ישירות מבעלי הדין, ולא על ידי מתורגמן 1 . בסעיף הבא נפסק שעל הדיין לשמוע את בעלי הדין ולחזור על דבריהם. הסמ"ע מציג שתי סיבות לכך:
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
1 - בין צלי ובישול
2 - איסור שנגע בצלי
3 - האם גוש מאכל שומר על חומו
טען עוד
ב. וידוא ששמעו את דבריהם כראוי : יתכן והדיין לא הבין את כוונת הדובר, לכן עליו לחזור על דבריו, ולאפשר להם לתקן את מה ששמעו הדיינים, במידה ויש צורך בכך. הייתי מוסיף שהצדדים בדין תורה אינם בהכרח בקיאים בדין, או שאין להם בהכרח כשרון דיבור והסברה. כאשר הדיין חוזר על דבריו, יתכן והוא יאמר שהדיין לא הבין אותו, אך יתכן גם שבעקבות החזרה הדובר עצמו יטען שלא הסביר את עצמו כראוי (במגבלות ההלכתיות של חזרה מטענות). בדרך זו הדיין מוודא שכל צד מציג את דבריו בצורה המיטבית.
שימו לב שגם כאן הדיין מתפקד כעין עורך דין עבור אדם שאינו בהכרח יודע לסדר את דבריו. אדם שאינו בהכרח יודע מהי הדרך המיטבית להציג את דבריו זוכה לכך שדיין יחזור על דבריו וכך מוודאים שהדברים גם נאמרים וגם נשמעים כראוי.
הבאת שלום
מנסיוני כדיין אני יכול להוסיף היבט נוסף: פעמים רבות, בעת התגלע ריב קשה מאוד לצדדים להקשיב זה לזה. כאשר הדיין שומע את דברי התובע וחוזר עליהם, זו הזדמנות לנתבע לשמוע את טענות התובע מאדם שאינו צד בתביעה. פעמים רבות זה מאפשר לו להבין יותר שגם אם התובע טועה בדין, דבריו סבירים.
לפני תוספת ההיבט הרביעי, לכבוד חודש אלול אנצל את הנקודה הזאת להעמקה בתשובה שבין אדם לחברו.
יוצא לנו להתווכח עם אנשים. בדרך כלל, במסגרת ויכוח ישנם שני רבדים: הרובד האחד הוא עצם הויכוח: ראובן חושב א', ושמעון חושב שא' זו טעות. אך בדרך כלל על גבי עצם הויכוח נוצר רובד נוסף: אם ראובן חושב א', זה אומר משהו על האישיות שלו. שמעון טוען כנגדו: ראשית, א' זו טעות. שנית, הטעות הזאת משקפת פגם עמוק יותר, בשכל או בנפש, שלך. חישבו על המחלוקת השוררת במדינה סביב עסקת החטופים. מעבר לחוסר ההסכמה על עצם העניין, שני הצדדים מטיחים אלו באלו שאם הם חושבים כך, או שהצד השני טיפש, או שהוא מרושע. קשה למצוא אנשים שדנים יחד, משני הצדדים, בצורה עניינית על מערכת השיקולים המורכבת שמביאה להכרעה בסוגיה חמורה זו.
ההיבט הראשון של הויכוח, הויכוח לגופו של עניין, חשוב והכרחי. כך אנו בונים חברה טובה יותר, על ידי בירור העמדות והספקות. הפן השני, שמטיח האשמות אישיות על זולתו, הוא פן הרסני שחשוב להוציא מהשיח הבריא והטוב.
התמונה שאני מציג בבית הדין פותחת משהו שונה. הדיין, הגוף השלישי שאינו נוגע בדבר ואין לו אינטרס שצד זה יזכה או השני, משקף את הדברים שאומרים שני הצדדים. פעמים רבות זה מאפשר להימנע מהפן השני. כאשר שני צדדים מגיעים לדיון, סביר שהם אינם בשלום, אחרת היו יודעים להתמודד עם המחלוקת בכוחות עצמם. מה שיביא שלום ביניהם אינו בהכרח בירור השאלה ההלכתית-משפטית, אלא זה שעומד הדיין, בשם התורה, ואומר: אחד מכם טועה בדין, אבל אף אחד מכם אינו רשע.
כי יבוא העם לבקש אלוקים
הצגתי מספר הלכות המראות את תפקיד הדיין כמקדם שלום, אך בעיקר את תפקיד הדיין כמעין עורך הדין של הצדדים. ניתן לראות בכך פתרון טכני למערכת שאין בה עורכי דין: מישהו צריך לוודא שיש צדק, שדברי הצדדים וטענותיהם מוצגים בצורה מיטבית, וללא עורכי דין התפקיד עובר לדיינים. ניתן לטעון יותר מכך: שזה מביא ליותר צדק, שכן אין לבעל ההון יתרון בכך שמביא עורך דין יותר מקצועי ויותר מסור.
אך דומני שטמונה כאן נקודה עמוקה יותר.
נניח שהצדדים היו מגיעים לבית הדין. עורך דינו של זה טוען כך, של השני טוען להיפך, והדיין מכריע את הדין. הצדדים קבלו דין אמת, אך מעבר לזה הם אינם שותפים בדין.
אך אנו אמונים על כך ש"א-לוהים ניצב בעדת א-ל". משה מסביר ליתרו שהעם באים אליו "לבקש א-לוהים". המטרה אינה רק לקבל דין אמת, אלא לקחת את דין התורה שבינינו ולהפוך אותו לדבר ה'. אם כך, חבל שדין התורה, שדבר ה' שנובע מהויכוח בינינו, יעבור לצדדים מעל הראש. אדרבה, אנו שואפים לכך שהצדדים יהיו שותפים בדיון, ייטלו חלק פעיל, ידברו ויתקשרו ישירות עם הדיינים כמה שיותר. תפיסת משפט התורה כדבר ה' מובילה לכך שאיננו רוצים שמישהו אחר ייטול את תפקיד עורכי הדין, אלא דווקא הדיינים, המביאים את דבר ה', ודווקא בתקשורת מלאה ושקופה עם בעלי הדין. כך אנו לא רק מביאים דין שהוא יותר אמת, ולא רק מרבים בשלום, אלא גם מוציאים אל הפועל את דבר ה', כאשר הפכנו את התביעה לדבר ה'.
___________________________
1 ע"ש ובנושאי הכלים, ישנם מצבים יוצאי דופן, אך העיקרון שאנו מביאים ודאי שנכון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
