ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כשרות
אם כך, עלינו לברר את הגדרים ההלכתיים של הבישול.
הדיון המשמעותי ביכולת הבישול של כלי ראשון וכלי שני מופיע בהלכות שבת. על כן הפעם נקדים בירור בגדרים העולים בהלכות שבת לפני שנשוב לדיני איסור והיתר.
במסכת שבת (דף מ ע"ב) רבי יצחק בן אבדימי קובע כי "כלי שני אינו מבשל". בירושלמי (שבת פרק ג הלכה ד) מבררים מדוע יש הבדל בין כלי ראשון וכלי שני. ביחס לכלי ראשון הנמצא על האש אין מקום לשאלה: וודאי שהאש ממשיכה לבשל את מה שמונח עליו. השאלה היא מדוע יש הבדל בין כלי ראשון שירד מהאש, ומאכל שהועבר מהאש לכלי אחר? לכאורה שניהם אינם כנגד האש, אך זה עתה הוסרו ממנה. עולות שם שתי תשובות: רבי יוסי אומר שבאחד היד שולטת ובשני לא. רבי יונה אומר שגם בכלי שני אין היד שולטת, ההבדל הוא שעשו הרחקה בכלי ראשון ולא בכלי שני.
נשמע שלפי רבי יוסי ההבדל בין כלי ראשון ושני הוא החום: בכלי ראשון יש מספיק חום לבשל, ובכלי שני אין די חום להביא לבישול. לפי רבי יונה אין בהכרח הבדל בתוצאה של הכנסת מאכל לכלי ראשון או לשני, אך איסור בישול מדאורייתא יהיה רק בהנחה של מאכלים בכלי הנמצא על האש. כאשר הסיר הוסר מהאש, יתכן וטכנית מאכל יתבשל בו, אך מכיוון שאין זו דרך הבישול הרגילה, בישול באופן זה אסור מדרבנן בלבד. חכמים אסרו לעשות כך בכלי שירד מהאש (שמא יניח בכלי בעודו על האש), ולא בכלי אליו המאכל עבר לאחר שסר מהאש.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
99 - חמדת הכשרות: מגע בין מאכלים וכלים צוננים
100 - חמדת הכשרות: הקדמה להעברת טעם על ידי בישול - כלי ראשון וכלי שני לעניין שבת
101 - מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
טען עוד
אך מוצדק לומר שיש הבדל פיזיקלי בין כלי ראשון ושני? לכאורה יתכן שמאכל הנמצא בכלי ראשון, שיצא חם מהתנור בטמפרטורה של ב-80 מעלות, ומאכל אחר יועבר לכלי שני ושם יעמוד על 90 מעלות!
בעלי התוספות (שבת דף מ ע"ב ד"ה 'ושמע מינה') מבארים שההבדל בין כלי ראשון ושני הוא בדפנות: כלי ראשון היה על האש. גם דפנותיו צברו חום . הדפנות יגנו על חום המאכל למשך זמן. אך מאכל שהועבר לכלי שלא היה על האש, גם אם הטמפרטורה הנוכחית שלו גבוהה יותר, החום הזה לא יישמר לאורך זמן, מפני שהכלי עצמו לא היה על האש, ולא יגן על המאכל מהתקררות.
בעלי התוספות מחדדים לנו שתי נקודות פיזיקליות: א. ההתבוננות אינה על המאכל בלבד, אלא על הכלי המחזיק אותו. ב. בישול אינו נמדד לפי טמפרטורה נוכחית. בישול נעשה על ידי שימור טמפרטורה לאורך זמן. בהתחשב בשתי הנקודות הללו, חילוקו של רבי יוסי אפשרי.
ניכר מדברי בעלי התוספות שמבחינתם ההבחנה בין כלי ראשון ושני היא הבחנה מציאותית. לפי רבי יונה, גם אם נזהה בישול של מאכל בכלי שני, לא נאסור לבשל אותו כך, אלא אם כן זו הדרך לבשל אותו. אך לפי רבי יוסי עלינו לברר אם מציאותית המאכל מתבשל בכלי שני או לא.
לעומתם, הרמב"ן אומר שבישול דאורייתא אינו אלא כאשר הכלי נמצא על האש. ניכר שלא קיבל את ההבחנה המציאותית של בעלי התוספות, אלא נקט כדברי רבי יונה.
ראוי לציין את שיטת הר"ן, האומר דברי הרמב"ן משקפים את דרכו של הירושלמי, האומר שאין איסור בישול בשבת בדבר שאינו נמצא על האש. אך הבבלי חולק על כך.
האחרונים מציעים מספר אפשרויות להסבר מניין מסיק הר"ן שיש מחלוקת בין התלמודים.
האור שמח מציג מחלוקת אודות המשנה האוסרת להדיח ברותחים את קולייס האיספנין בשבת (משנה שבת פרק כב משנה ב). מכאן נלמד הדין של קלי הבישול. ישנם מספר דרכים להבין את המשנה: יתכן וזהו דין מיוחד הקשור למכה בפטיש, ואינו בישול רגיל; יתכן ומדובר באיסור דרבנן. מהבבלי (שבת דף קמה ע"ב) משמע שמדובר באיסור תורה. אם כך, עולה שניתן לעבור על איסור בישול מהתורה גם בבישול שאינו על האש.
מכך מסיק הר"ן שיש מחלוקת בין התלמודים, ולהלכה סובר שניתן לעבור על איסור בישול מדאורייתא גם ללא הנחה על האש.
נזכיר בקצרה שתי נפקא מינות:
א.
עירוי: בירושלמי (שבת פרק ג הלכה ח) דנים בשאלה אם עירוי מבשל. הגמרא מסיימת באמירה של הרמב"ן – איסור בישול דאורייתא בכל מקרה לא יהיה אם המאכל אינו מונח על האש.
בעלי התוספות דנו בהרחבה בשאלה אם עירוי מבשל. לכאורה זה תלוי בשאלת החשיבות של הדפנות, נרחיב בדבריהם בפעם הבאה.
ב. גוש: מאכל מוצק שהוסר מהאש שומר על חומו לאורך זמן. מגע במאכלים אחרים עשוי לחמם אותם עד כדי בישול. הוא אינו נמצא על האש, ועל כן לפי הרמב"ן לעולם מגע בו לא ייחשב איסור תורה. לפי בעלי התוספות יש מקום לדון במשמעות קיום או חוסר קיום הדפנות. כאמור, נרחיב בכך בפעם הבאה.
בעלי התוספות דנו בהרחבה בשאלה אם עירוי מבשל. לכאורה זה תלוי בשאלת החשיבות של הדפנות, נרחיב בדבריהם בפעם הבאה.
ב. גוש: מאכל מוצק שהוסר מהאש שומר על חומו לאורך זמן. מגע במאכלים אחרים עשוי לחמם אותם עד כדי בישול. הוא אינו נמצא על האש, ועל כן לפי הרמב"ן לעולם מגע בו לא ייחשב איסור תורה. לפי בעלי התוספות יש מקום לדון במשמעות קיום או חוסר קיום הדפנות. כאמור, נרחיב בכך בפעם הבאה.
חשוב לזכור שהדיון המקדים שקיימנו כאן עוסק בהלכות שבת, שם יש מקום לדון בשאלה אם דרך הבישול רגילה או לא. בפעם הבאה, כאשר נשוב לדון במשמעות העברת הטעם, הטעם אינו שואל אותנו אם הוא עבר בצורה הסטנדרטית. אם מאכל יתחמם מכוח מאכל אחר, הטעמים עשויים להתערב, ואם טעם האיסור יעבור, הוא ייאסר. לכן השאלה המציאותית תשוב להיות משמעותית כפליים.
כל זאת ועוד – בפעם הבאה.
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא









