ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מקשה: "וצריך להבין מה היה כאן מדה כנגד מדה, ומה השייכות בין הכאת הסלע לעונש שלא יכנסו לארץ ישראל".
ועונה: "ויש לומר על פי הפסוק שלאחריו "וישלח מלאכים מקדש אל מלך אדום וכו' וישמע קלנו", ופירש רש"י 'וישמע קלנו בברכה שברכנו אבינו הקול קול יעקב שאנו צועקים ונענים, וענה לו מלך אדום אתם מתגאים במה שהורישכם אביכם, ואני אצא עליכם במה שהורישני אבי ועל חרבך תחיה'".
בספר 'מאיר עיני חכמים' מביא את מאמר חז"ל "אילו היה משה רבנו נכנס לארץ ישראל לא היו צריכים למלחמה ולכלי זיין, והיה מתקיים "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון".
ומפרש באופן הבא, משה רבנו הוא כוח התורה של כלל ישראל, שלמות התגלות "הקול קול יעקב", ובזמנו התקיים בעם ישראל ההבטחה "בזמן שהקול קול יעקב שולט אין הידיים ידי עשו שולטות".
ומשה רבנו אף על פי שהיה כבד פה וערל שפתיים זהו רק בחיצוניות הדיבור, אולם ברוחניות היה לו דיבור בשלמות, כפי שמובא במדרש "משה עד שלא זכה לתורה כתוב בו לא איש דברים אנכי, כיון שזכה לתורה נתרפא לשונו והתחיל לדבר דברים".
הקב"ה אמר למשה "ודברתם אל הסלע", רצון ה' היה שמשה רבנו יעלה ויקשר את כלל ישראל שיגיעו לדרגת הדיבור שלו, שהדיבור יהיה כוח השולט. ועם ישראל היו צריכים לעמוד בניסיון של מי מריבה ולהיות נמשכים לגמרי אחר משה רבנו כדי שיעלו לדרגת שלמות הדיבור שלו.
אבל מכיוון שניתקו את עצמם ממנו ובפרט שחלקו עליו כפי שכתוב "ויקהלו על משה וכו' וירב העם עם משה" אז הפסדו את המעלה העליונה הזו של שלמות הדיבור של משה, והיו צריכים להשתמש בכלי מלחמה מול מלך אדום.
סיחון ועוג שניהם הם מלכי האמורי, ולא בחינם נקראו כך, 'אמורי' לשון 'אמירה', הם לחמו נגד האמירה של כלל ישראל. ויעקב אבינו אמר ליוסף הצדיק "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי", ופירש רש"י 'חכמתו ותפלתו', ללמדנו שדיבורי חכמת התורה ושיח התפלה הם כוח אדיר נגד מלכי האמורי.
אמרו חז"ל הטעם למה נקרא שמו סיחון, שהלך אחר שיחה נאה. קליפת סיחון היא דיבורים בטילים, דיבורים חיצוניים. סיחון האמורי הוא כוח 'הדיבור רע' נגד כוח התורה, ויעקב אבינו התגבר עליו בתפילה ובבקשה.
כותב הגאון מוילנא זי"ע "וידוע שהמצווה הגדולה מכל המצוות היא לימוד התורה, ולהיפוך, הם דברים בטלים וליצנות שזהו היפך התורה. ולכן יש הנאה מדברים בטלים וליצנות יותר מכל העבירות, מחמת שהרוח טומאה גדולה שם עד מאוד היפך התורה הקדושה שהיא כמעיין הנובע".
מובא בספרים הקדושים שעבודת כלל ישראל בדורנו באופן כללי ועבודת חודשי תמוז אב בפרט, היא עבודה של קדושת הדיבור. אם מסתכלים על כל הפרשיות שלומדים מפרשת בהעלותך עד חקת הם כוללים פרשיות מרים, מרגלים, קרח מתאוננים, אשר יש בכולם הוראה בעניין קדושת הדיבור.
עבודת חודש תמוז אב הוא לתקן החטאים שאירעו בחודשים אלו בסור מרע ובעשה טוב, חטא המרגלים היה בחודש תמוז ובתחילת חודש אב והוא החטא שגרם חורבן בית המקדש, והוא על ידי חטא ופגם בכוח הלשון. ומבואר בגמרא שבית שני נחרב בעוון שנאת חינם, שהאדם מפקיר את דיבורו ואין מחסום לפיו, ופיו פתוח לדבר לשון הרע ליצנות וניבול פה רחמנא ליצלן.
הסור מרע, לא לדבר על שום בר ישראל מי שיהיה ומה שיהיה, האדם יקבל החלטה שאינו מדבר.
והעשה טוב, הקב"ה הוריש לנו ירושה יפה והיא התורה הקדושה, האדם יראה לנצל את זמנו בלימוד חכמת התורה אשר 'כל חפיצך לא ישוו בה'.
ובפרט בשבת קודש יש את היכולת לחזק את "הקול קול יעקב" בלימוד תורה ובקריאת תהילים להתקרב לאבינו שבשמיים.
וגם בתוך ביתו ינהיג האדם את שולחן השבת בשירי שבת ודברי תורה, ישבח ויהלל את יוצרו - "תנו שבח ושירה לא-ל אשר שבת ברא".
ובוודאי על ידי תיקון שלמות הדיבור נזכה לביאת משיח צדקנו שיבוא ויגאלנו גאולה שלמה גאולת עולם, אשר ידוע מרבי נחמן מברסלב זי"ע ש'משיח' לשון 'שיחה', שהוא תיקון שלמות הדיבור והשיחה נאה לבורא עולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
