ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- נקודה בהלכה
- נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- סעודה וברכות הנהנין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לצפייה בסרטון של פרטי הלכות צום ט' באב שחל בשבת
השנה, התאריך של תשעה באב - חל בשבת, ולכן, למעשה הצום נדחה ביום.
ממוצאי שבת, עד ליום ראשון בערב עם רדת החשיכה.
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר (30)
הרב עודד מילר
19 - מה מברכים על פיצה?
20 - מה מברכים על מנה אחרונה?
21 - מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
טען עוד
מי חייב לצום ומי לא?
כאשר אנחנו מדברים במצבים מובהקים של חולי לפי ההלכה, כמו אדם ששוכב מרותק למיטה עם חום גבוה, או יולדת, שלא עבר חודש מאז הלידה
במצבים כאלו - בתשעה באב לא צמים אפילו כאשר הוא חל בזמנו. וברור שאם הוא נדחה, האנשים הללו לא יצומו.
עיקר השאלה שלנו בתשעה באב נדחה, מתייחסת למצבים לא של חולי. אלא של אישה מעוברת או אישה מניקה כאשר כבר עבר חודש מאז הלידה.
בשביל להבין יותר את השאלה של המצבים הללו,
צריך להבחין בין תשעה באב לבין שאר הצומות הקלים.
לגבי תשעה באב, אומרת הגמרא במסכת פסחים:
שנשים מעוברות ומניקות מתענות ומשלימות כמו ביום הכיפורים. מכאן למדו הראשונים - הרשב"א, המגיד משנה ועוד, שהגמרא מחייבת את הנשים המעוברות ומניקות דווקא - בתשעה באב, ולא בשאר הצומות הקלים הלא הם:
צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר וי"ז בתמוז
וכך נפסק בשולחן ערוך.
אמנם הרמ"א כתב שנשים כאלו שמרגישות טוב - כן צמות, אבל למעשה בימינו התקבלה ההלכה גם בקהילות אשכנז שנשים מניקות ומעוברות פטורות מהצומות הקלים.
כאשר אנחנו באים לדון על תשעה באב נדחה, עלינו לשאול את עצמנו:
האם הוא דומה לתשעה באב רגיל, או לשאר הצומות הקלים. נסביר יותר את השאלה: כאשר אנחנו צמים השנה ב-י' באב, האם הכוונה היא שגם השנה יש יום רגיל של אבלות על החורבן
לא בתשיעי באב, אלא בעשירי בו. או שגם השנה יום האבלות הוא נמצא בתשיעי, כיון שאנחנו לא יכולים לצום בשבת אנחנו רק משלימים את הצום ביום ראשון. אם מדובר בצום חמור כמו בכל שנה גם נשים מעוברות ומניקות יצטרכו לצום. אך אם מדובר רק בהשלמה לצום שלא התאפשר בשבת, נדון אותו כצומות הקלים ואולי אפילו פחות מכך ונשים מעוברות ומניקות - לא יצטרכו לצום.
להלכה פוסק השולחן ערוך, בעניין אחר, שבעלי הברית, בתשעה באב נדחה, המוהל, אבי הבן, הסנדק, לא צמים את כל צום תשעה באב אלא סועדים במהלך הצום. מכאן למד בעל שו"ת שבות יעקב שכך יהיה הדין גם לגבי נשים מעוברות ומניקות שיש להן מיחוש קצת. אמנם פוסקי זמננו כתבו שבימינו ירדה חולשה לעולם וכל אישה מעוברת ומניקה מוגדרת כאישה שיש לה מיחוש
ולכן הלכה למעשה - נשים מעוברות ומניקות פטורות מלצום בתשעה באב נדחה.
אמנם, גם אדם שפטור מן הצום חייב להשתתף עם הציבור באבלות כפי יכולתו.
לכן, כתבו כמה מפוסקי זמננו שגם בתשעה באב נדחה, אישה מעוברת ומניקה תשבור את הצום רק ביום ולא בלילה. הרב אוירבך אמר שתשבור את הצום, אם היא מסוגלת לכך, רק בבוקר, הרב עובדיה יוסף החמיר יותר ואמר שאישה שהיא מסוגלת תשבור את הצום רק בחצות היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
