ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- נקודה בהלכה
- נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות תשעה באב
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
1. ישנן עדות שבהם נוהגים שלא ללמוד תורה כבר מחצות היום של ערב תשעה באב. אך למעשה ההדרכה המקובלת היא שבערב תשעה באב שחל בשבת לא מבטלים את סדרי הלימוד המקובלים בשבת אחרי הצהרים, אלא לומדים כרגיל.
2. כשתשעה באב יוצא באמצע השבוע, הסעודה המפסקת מצומצמת מאוד: רק שני תבשילים, לחם וביצה באפר, וכל אחד יושב לבד ואוכל על הרצפה.
אך בשבת אסור לנהוג מנהגי אבלות בולטים לעין, לכן סעודה שלישית תיראה די דומה לסעודה שלישית רגילה: אפשר לאכול ולשתות בלי הגבלה, כל המשפחה יחד מסביב לשולחן. כמובן מתאים שהאווירה והשירה בסעודה זו תהיה מסביב לציפייה שלנו לבניין בית המקדש.
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר (30)
הרב עודד מילר
9 - הלכות קבלת שבת מוקדמת
10 - הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
11 - יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
טען עוד
הדבר היחיד שמתחילים כבר משקיעת החמה, זה איסור האכילה והשתייה. יש לסיים את הסעודה עד לשעה זו, ונכון לצחצח את השיניים עם מברשת ומי פה כדי להוציא את משם שאריות אוכל. מי שהצחצוח יגרום לו בוודאות להוצאה של דם מהחניכיים – יסתפק בשטיפה בלי צחצוח.
שאר מנהגי האבלות מתחילים רק משעת צאת שבת. אז אומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול", חולצים את נעלי העור, ומחליפים את בגדי השבת לבגדי חול.
מהסיבה זו, חשוב שבתי הכנסת יאחרו את תפילת ערבית של צאת שבת, כדי לאפשר קודם לכן להתארגן בבית עם צאת הכוכבים.
4. איך מבדילים כשמוצאי שבת הוא ליל הצום?
כאמור לפני החלפת הבגדים אומרים "ברוך המבדיל", וגם בתפילת ערבית מבדילים ואומרים "אתה חוננתנו". אך ההבדלה על הכוס כמובן איננה אפשרית. נחלקו הראשונים איך ומתי מבדילים, ולהלכה דוחים את ההבדלה על הכוס למוצאי הצום.
אמנם את ברכת "בורא מאורי האש" כן צריך לברך במוצאי שבת. צריך לברך אותה לפני קריאת מגילת איכה, ובבית כנסת רבים נוהגים שאחד המתפללים מחבר שני נרות לפני קריאת המגילה ומברך ומוצאי את כולם ידי חובה.
אמנם אם האישה לא הולכת לבית הכנסת, כדאי שאבי המשפחה יברך בבית מאורי האש לפני היציאה לתפילה ויוציא את אשתו ידי חובה, כיוון שיש מחלוקת אם אישה יכולה לברך ברכה זו לעצמה.
5. האם מותר לשטוף את הכלים שנשארו משבת?
אם יש בהם צורך מיידי, כמו בשביל ילדים קטנים, או שמגיעים זבובים לכלים המלוכלכים-מותר לשטוף כבר במוצאי שבת, אם יש בהם צורך לסעודה של מוצאי הצום – אפשר לשטוף אותם מחצות היום, ואם אין בהם צורך – שוטפים אותם רק במוצאי הצום, והכל כדי לא להסיח את הדעת מהאבלות.
בכל אופן, כיוון שאסור לרחוץ בתשעה באב רחצה שנעימה לגוף, שטיפת הכלים תהיה במים קרים, ויש גם שנהגו לשטוף כלים עם כפפות.
6. במוצאי הצום מבדילים על כוס יין, מדלגים על פסוקי הנחמה ומברכים על היין והמבדיל בין קודש לחול, בלי ברכת בשמים, ובלי ברכת הנר עליו ברכנו במוצאי שבת.
למרות שמדובר על מוצאי ט' באב שבו לא שותים יין, כדי לקיים את מצוות ההבדלה כן מותר לשתות יין, אך רק המבדיל ישתה ולא אחרים.
אישה שצמה, ובעלה עדיין לא חזר מתפילת ערבית במוצאי הצום, יכולה לשתות מים למרות שלא שמעה הבדלה. ואם קשה לה והיא רוצה לאכול – יכולה להבדיל לעצמה, למרות שבשבתות אחרות עדיף שלא תבדיל בעצמה כיוון שישנה מחלוקת אם נשים חייבות בהבדלה.
כאשר יש בבית אדם שקבל הוראה מרב שאסור לו לצום בגלל חולי, הוא צריך להבדיל לפני שהוא שובר את הצום, ויש להבדלה זו בעיצומו של הצום הלכות מיוחדות, עליהם נפרט ממש פה מתחת לסרטון, יחד עם עוד הלכות הקשורות לתשעה באב במוצאי שבת.
לסיכום – איך נראה תשעה באב שחל במוצאי שבת?
• לא משנים את סדרי לימוד התורה במהלך השבת.
• בסעודה שלישית אוכלים כרגיל, באווירה של ציפייה ותפילה לבניין ירושלים, ומסיימים אותה ואת צחצוח השיניים עד לשקיעה.
• בצאת השבת אומרים "ברוך המבדיל", ומחליפים בגדים ונעליים ומתחילים לנהוג את שאר מנהגי האבלות של ט' באב.
• את ברכת מאורי האש מברכים לפני מגילת איכה, וכדאי לברך אותה בבית לפני היציאה מבית הכנסת.
• במוצאי הצום מבדילים עם ברכת הגפן והמבדיל, בלי נר ובשמים, ורק האדם שמבדיל שותה מהיין.
• אישה שמחכה לבעלה יכולה לשתות מים לפני הבדלה, ואם קשה לה לחכות – יכולה להבדיל בעצמה.
כאמור תשעה באב הוא יום שבו לא רק מתאבלים אלה לא מסיחים את הדעת מהאבלות תופסים אותה בשתי ידיים מעמיקים בה מפנימים את גודל החיסרון ובעזרת השם בזכות האבלות המשמעותית הזאת נזכה לראות בנחמת ירושלים ובשורות טובות על עם ישראל כולו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
