ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מאמרי הראי"ה
- מאמרי הראי"ה – הרב אליהו ברין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
התפרסם בכתב העת נתיבה, גליון י', תרצ"ג.
כשאנחנו פונים לעצמנו בשאלה כוללת זו : "מה נתנה התורה הישראלית בעד התרבות האנושית?" אנו צריכים בתחלה לברר לנו, שמושג התרבות האנושית בתור נושא שלם, בה"א הידיעה, אי אפשר שיהיה הבסיס ששאלה זו תוכל להתכונן עליו.
וטעם הדבר פשוט הוא, מפני שאין לנו עדיין תרבות אנושית שלמה ומתוקנת בעולם, באופן שהיא תהיה לנו לקנה המדה, ולסמל הטוב והנעלה, עד שנוכל לדרוש מה נתנה התורה בעדה.
יש לנו רק רשמים נפשיים של האידיאל של התרבות, שבתרבות האנושית המגולמת עכשיו בעולם נמצאים רק ניצוצות קטנים ממנה, שהם מעורבים עם סיגים מרובים.
מאמרי הראי"ה – הרב אליהו ברין (21)
הרב אליהו ברין
16 - לדמותה של הרבנות
17 - התורה והתרבות האנושית
18 - עם ישראל - ספרדים ואשכנזים
טען עוד
לא נוכל להביט בפניה המאירות של התורה ע"י מה שנקח איזה חלק ממנה, שיהיה לנו ע"פ מאורעות ידועים יותר מוכר ויותר קרוב, אם לא נכלול את כל ההיקף של התורה וסגולותיה הקשורות עמה ביחד, שהן קשורות ואחוזות כבר עם התוכן של ההויה הכללית ועם התוכן המפורט של האומה הישראלית, בעברה, בהוה שלה ובעתידה.
אנחנו צריכים לזכור, בשעה שאנחנו מדברים על דעת התורה ויחוסה לתרבות האנושית, שאנו עסוקים בדבר ד', שהאנושיות עומדת ע"י בתור חלק אחוז, המותאם להויה כולה בכללה. ומתוך ההכרה הזאת באים אנחנו להבחין את הפעולה התרבותית של התורה, שאינה מצומצמת מצד עצמה בעולם האנושי המוגבל, ודוקא ע"י הרוחב הגדול הזה, של שאיפת ההויה כולה, היא מרכזת את האנושיות, בהתגבשות מוצקה. התורה יכולה אז להתגלות לנו בתור נשמתה של התרבות, יסוד קיומה וסבת התפתחותה והתעלותה של התרבות האנושית המוחלטה, הקשורה בקשר אמיץ בנשמת אלוה אשר בעצם הויתו של האדם, מתוך צלם אלקים אשר הוא כולל בו.
כשאנחנו רואים בתורה את נשמתה של התרבות במובן היותר עדין, היותר שלם והיותר גבוה שלה, הרי אנחנו אומרים בזה שיש כח תרבותי עליון גנוז בנשמתה של האנושיות, הלקוחה מיסוד היצירה האלקית המלא עולם.
והנשמה העליונה, שהיא באה להאיר את התרבות ולשכלל אותה, לשפרה ולעדנה, הרי היא בהופעתה מקימת ומשאירה ממנה את מה שיש בו ערך תרבותי אמתי, ערך עדין וטוב, המאשר באמת את האנושיות, את הפרט ואת הכלל, ועוקרת ומבטלת ממנה את אותם החלקים הסיגיים, את הצדדים הבאים מתוך העכירות הגסה, שנטפלה לה לאנושיות ע"י כמה סבות וגורמים חמריים ורוחניים.
ובהתגלות הזאת, שפעולתה של תורה נכרת ע"י במהותה החיצונה של התרבות האנושית ע"י גרעון והוספה, פועל רוח אלקים חיים ההולך ומרחף על ההויה כולה, על כל מעשה בראשית מראש ועד סוף, להנהיג אותה בדרך הארוכה והנצחית של התקון, של השכלול ושל ההתעלות. כבר בארתי במקום אחר את מערכת הגוונים השונים שאנו רואים ברוח האנושיות שבכללם מתחלקים הם לארבעה צדדים, הכוללים בקרבם ארבע שאיפות נצחיות, שיתר השאיפות הן להן בתור ענפים ותולדות. ואלו הארבע הן : א) הרוח האלהי ; ב) הרוח המוסרי ; ג) הרוח החברתי ; ד) הרוח האמוני או הדתי. חוש היופי האצילי של האדם עושה תמיד, מדעתו ושלא מדעתו, מזיגות שונות מהתערובת של ארבעת הרוחות הללו.
ויש אשר רוח אחד מתעלם באיזה חזיון של חיים, או באיזה מרחב של ארץ, או באיזו תקופה דורית, אבל אף שאיזה צד מצדדי הרוח הללו מתעלם אז, מ"מ פעולתם היא פעולה תדירית, גם מתחתיה של ההכרה הבולטת, והצד המתעלם מתמזג בצדדים המתגלים, ועושה עמם יחד את מפעל המזיגה התרבותית, עד אשר יגמרו ימי העבור של היצירה הרוחנית והצד המתעלם יוצא לאויר העולם, כלול בהדרו, ופעולותיו והופעותיו מתחילות להתראות על אופק החיים הכלליים. הרוח האלקי מתגלה בקודש בנבואה : ובחול בפילוסופיא ובשירה העליונה. הרוח המוסרי מתגלה בסדרי החיים, במשפט, בחסד ובצדק וכיוצא בהם. הרוח החברתי מתגלה בכונניות מדינות, עמים וממלכות, וממנו תוצאות לרוח הלאומי המיוחד ולסדרי המשפחה. הרוח האמוני מתגלה במכוני הדתות, לפי חלוקי האופיים המיוחדים שלהן. ארבעת הרוחות הללו אינם חדלים אף לרגע מלדפוק על הנימים של הנשמה האנושית, והם מביאים עמם את כל המון המעעשים השונים אשר בחיים הממשיים ואת כל הכשרון של המחשבה והיצירה האנושית, ההולכת ומתרחבת בעולם בכל המשך התקופות השונות אשר למהלך הדורות.
אמנם בראשית התגלותם של ארבעת הרוחות הללו, בחיי האדם, הרי הם כדמות גרעינים מלוחצים מאד, קטנים בהיקפם וגסים בציורם, אבל הם, עם כל המחשכים והזעיריות שבהם, הנם היסודות של חיי התרבות העתידים לבוא. התורה בהשפעתה באה ומצחצחת את אלה ארבעת הרוחות ומעלה אותם אל הגובה העליון שתבואנה אליו השדרות האנושיות כולן באחרית, ע"י ההזדככות הגמורה של הרוחות הללו, המשלימות את רוח האדם בכללותו.
גם כל ספוריה וכל מצותיה של תורה מכוונים הם למגמה הגדולה הזאת, המתפרשת ע"י התורה והנבואה הישראלית ומתרחבת ומתגשמת בחיים ע"י הופעתה של התולדה הישראלית על התולדה האנושית הכללית. צריכים אנו להכיר, כי גדול היה מעולם השלטון של ארבעת צדדי הרוח הללו בעולם האנושי, אלא שבזמן הקדמון היו הרוחות הללו מוצקים ביציקה טבעית, בסרית, חזקה במהותה ומקושרת הרבה עם החיים הפראיים וההשגה הקדורה של האדם הקדמון בהמוניו. התורה באה באורה האלקי ומפתחת את ארבעת רוחות הללו, משפרתם ומעדנתם ומעמידה את היסוד האנושי על בסיס חזק ברוחניותו, והרי הרעיון האלקי, המוסרי, החברתי והאמוני, עולה ע"י השפעתה של תורה בעולם למדרגה עליונה ואצילית. וזהו ג"כ למוד פשוט. שבתוך הרעיון האלקי, אפי' כשהוא עומד בצורתו הפשוטה, הטבעית, כבר גנוזים בו הרעיונות של המוסר, החברה והאמונה, וכן ברעיון המוסרי גנוז הוא הרעיון האלקי, החברתי והאמוני, וכן ברעיון החברתי גנוזים הרעיון האלקי המוסרי והאמוני וכן ברעיון האמוני גנוזים גם כן הרעיונות האלקיים, המוסריים והחברתיים.
וכל מה שהתרבות מתפתחת יותר, יפורטו בתוכה הפרטים של המון העושר של הרוחות הפרטיים הגנוזים בתוך כל חלק מחלקי הרוח האנושי, וכל צד מצדדי הרוח יעשה יותר מלא על ידי השפעתו של חברו. הגדולה המיוחדת לישראל בעולם הרוח, בעולם האלקי המוסרי והאמוני, היא היא הנותנת לו ערובה על גדולתו בעולם החברתי, שבתוכיותו הוא ספוג מאלה שלשרו הרוחות הגדולים : האלקי, המוסרי והאמוני.
הצד הפנימי שבתורה, שהוא פונה כלפי האומה היחידית, שהתורה כולה קשורה במהותה ותולדתה. זו כנסת ישראל. פועל הוא באותו הכח העדין, האלקי, המניח את חותמו על האומה היחידה הזאת, שנחלה לה, בכחה טל תורה נצחית זו, ערך של אורך ימים ושל נצחיות, להעביר ע"י צנור גדול זה, של עם ישראל החי מימי קדומים וחולף ועובר בשטף חייו עד הימים המאוחרים, מקדמות ימות עולם העתיק, מימי הילדות של התרבות עד ימי הזקנה שלה, את כל ערכי התרבות הראשונים המושרשים באופן כ"כ אמיץ בחיים הפרימיטיביים והטבעיים של האדם הקדמון, ומביאם בשלמותם באופן מזוקק להיות לנחלה לאנושיות כולה לדור אחרון. האמונה באלקים העליונה, המזוקקה בזקוק של האחדות הטהורה, המתבררת הלוך והתברר, ע"י כל המדעים וע"י כל התגליות המעשיות והעיוניות, בעולם הרוחני והחמרי, בחזקתה הטבעית הגרעינית היתה נטועה בצורה אמיצה אבל פראית באדם הקדום, בדורות עולמים.
אמנם העוז של הדמיון, המרץ של הרצון, המסירות של החיים, היו נמצאים בתוך זרם הדם החזק של המשפחה האנושית, שלא נתענתה עדיין בעינויים התרבותיים החדשים, שקמו עליה להחליש את כחה בחשבונותיהם הרבים.
ודוקא במלוא חזקתה היא נצרפה ונזדקקה, והיא עדיין מזדקקת והולכת ע"י כחה של תורה, האומרת כולה כבוד והדרת קודש, של מוסר ועדינות רוח, המפכה ממקורן של המדות האציליות המיוחסות לאלקים עליון אלקי ישראל, יוצר בראשית בחסד, במשפט, ברחמים. בגבורה ובצדקה. ע"י הופעת התורה, הולכת התרבות העתידה של האנושיות להבנות על יסוד המדע, היושר והצדק, שתקומתו הממושכת לדורות עולמים בטוחה היא להיות איתנה ע"י דעת אלקים אלקי צבאות ישראל, שהנחיל למין האנושי ע"י זה העם, הנושא עמו את התורה הנפלאה, שרק היא ראויה שמתוך הנחלים המסתעפים ממנה לעמים רבים תסללנה המסלות התרבותיות בעולם, ושהמעין הפנימי ישאר תמיד בצביונו הנקי באומה הסגולית נוחלת הנחלה האלקית הזאת, להיות מוכן להפליג ממנו עוד פלגים רבים, דתות ואמונות אדירות, לוקחות לב עמים רבים בעתיד הקרוב והרחוק.
מההתגלות של כח היצירה הרוחנית, של התורה, והשפעתה על החיים הרוחניים והמעשיים של החלק היותר רשום שבאנושיות, בעבר, יכולים אנחנו להבין איך להסתכל אל מה שהוא גנוז באוצרה לעתיד. וביחוד מה שיעשה האוצר הגדול הזה בעולם לעת אשר היסוד המרכזי שלו, מעין הרוח המלא אשר בנשמת האומה, שהתורה קשרה כ"כ באפיו, ישוב לכבודו וכונניותו.
כמה תקיפה ההשפעה הרוחנית, שתצא אז בעתיד ההוא, שמקצתו כבר נוצץ קצת בימינו בתור התחלה של הגשמת דבר ד' על גוי פלאים זה ועל גורל פעולתה של ארצו הנפלאה בסגולותיה ובגורלה המקסים עמים וממלכות, וכמה תחדור ללב גוים עצומים ולעומק שדרות אנושיות ותרבויותיהן בעתיד.
והתעודה המגמתית המאוחדת, הגנוזה בחיק האמת הטמירה הזאת, היא סלילת המסלה להצלחה הנצחית לכל האדם ולכל היקום. אמנם רק במגע דק מאד תגע בזה התרבות האנושית בצד העליון שלה, ועם כל זה הוא הוא האידיאל של האידיאלים, והמאוה האחרון של המאויים החיוניים כולם, בהיותו בא בצורה כזאת המבססת את התרבות החיה ואת השתכללותה של היצירה של העולם הממשי החברתי עם כל משאלותיו הרחבות הראויות להיות מכובדות להתמלא בתור עטרת היצירה, שכל ענפי התרבות ממנה הולכים ומתפשטים.
כל זה נמצא בישראל ומתגלה והולך באנושיות, למרות כל המכשולים הרבים על הדרך הנפלאה באריכותה רק מאורה הגדול של התורה בעבר, בהוה ובעתיד, עד שאנחנו מוקפים מכל היש כולו, ממעל ומתחת חבילות של תשובות על השאלה הגדולה הנשאלת : "מה נתנה התורה לתרבות האנושית?".
הרב אליהו ברין
ראש כולל הלכה בישיבה הגבוהה בית אל.
אורות התורה – הרב אליהו ברין השפעת לימוד התורה על כנסת ישראל
אורות התורה פרק ב, פסקאות ה, ו, ז (שיעור 5)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
