ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
"וכן לדורות כשירצה הגוי להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה, צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן; ואם נקבה היא טבילה וקרבן שנאמר 'ככם כגר' (במדבר טו, טו) מה אתם במילה וטבילה והרצאת קרבן אף הגר לדורות במילה וטבילה והרצאת קרבן".
הפסוק שהרמב"ם הביא הוא "הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'".
אמנם מקורו באמת בתורת כהנים (על ויקרא יט, לד) על המקרא
"כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹוהֵיכֶם:
ועל זה אמרו התנאים:
'כאזרח', מה אזרח שקבל עליו כל דברי תורה אף הגר שקבל עליו כל דברי תורה. מכאן אמרו גר שקבל עליו כל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו. ר' יוסי ב"ר יהודה אומר אפילו דבר אחד מדקדוקי סופרים.
אבל זה דרכו של הרמב"ם, שאמנם מביא דברי חז"ל, אבל בהבאת המקראות הוא מעדיף להביא מקרא אחר ששם לפי דעתו הדבר מפורש יותר [כך כותב "יד מלאכי", כללי הרמב"ם, ס"ק ד].
אבל יש לתמוה, אמנם הרמב"ם הזכיר פרט זה אבל הזכיר זאת רק "אגב אורחא" ולא הדגיש שהדבר לעיכובא, כמשמעות "תורת כהנים"?
אלא נראה לי שדברי הרמב"ם הם סולת נקיה. סמוך ונראה לכאן, בפרק יד הלכה ח כתב:
"ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג אבל בזמן הזה, אפילו קיבל עליו כל התורה כולה חוץ מדקדוק אחד אין מקבלין אותו".
מדוע הוסיף הרמב"ם המלים "חוץ מדקדוק אחד"? היה די באומרו "כל התורה כולה". אבל בא לומר שאם קבל כל התורה כולה, הרי הוא גר צדק. ומכאן שבקבלת גר צדק גם הוא צריך באופן עקרוני לקבל עליו "כל התורה כולה". ואמנם אין חובה להגיד לו מראש כל הפרטים, כי גם בין אלו שנולדו יהודים יש כמה שאין שומרים כל המצוות כולן. אבל לכל הפחות צריך להיות שהוא יודע שיש תורה ובאופן סתמי ועקרוני הוא מקבל עליו עול תורה, אפילו אם יש אפשרות שלא יקיים כל המצוות בפועל, מחמת עצלות או יצר הרע וכדומה.
ומדוע זה מעכב? כי אין ישראל אומה כי אם בתורותיה, כדברי רבי סעדיה גאון (אמונות ודיעות ח"ג ס"ק ז; וכן כתב מהר"ל, באר הגולה, סוף הבאר השביעי, מהד' לונדון עמ' קמח: "כי הם ישראל מפני הדת, ואם אין הדת אינם ישראל") ואם אינו מאמין בסמכות התורה, הוא אינו ישראל (רמב"ם, הל' עדות סוף פרק יא).
[ובזה גם מבואר כיצד הרמב"ם כתב בהלכות דיעות פרק ששי הלכה ג: "מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר 'ואהבת לרעך כמוך'..." עכ"ל לעניננו. ומדוע לא כתב שיש לשנוא את המינים והכופרים, כדבריו בפירוש המשנה, פרק חלק, בסוף י"ג היסודות? אלא כיון שהאדם ההוא כופר בסמכות התורה, הרי ממילא הוא לא מעם ישראל, ואינו נכלל במצות "ואהבת לרעך"]
כך גם בענין הגירות, אם אינו מקבל סמכות התורה, הרי הוא כופר, ולא שייך לומר עליו: "כשירצה הגוי להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה..". הברית היא בין הקב"ה וישראל, ואם אינו מקבל את סמכות התורה, מופקע ממנו שם "ישראל". זהו המבוא למעשה גירות הטכסי, ואם זה חסר, הכל חסר.
אמנם נכון שהרמב"ם כתב: "גר שלא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו המצות ועונשן ומל וטבל בפני ג' הדיוטות הרי זה גר, אפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר הואיל ומל וטבל יצא מכלל הגוים וחוששין לו עד שיתבאר צדקותו; ואפילו חזר ועבד עבודה זרה הרי הוא כישראל מומר שקידושיו קידושין ומצוה להחזיר אבידתו מאחר שטבל נעשה כישראל..." (הל' איסורי ביאה פי"ג הי"ז). אבל הגאון ר' שלמה ליפשיץ (שות "חמדת שלמה" יו"ד סי' כט ס"ק כב, נדפס לראשונה בשנת תקצ"ו) כתב שיש לחלק בין עצם קבלת המצוות (פי"ג ה"ד) לבין להודיע לו כמה פרטים מהמצוות [עד כאן דבריו]. נראה לי לומר הראשון מעכב כי הוא עצם מהות הגיור, והשני הוא פרט שאינו מעכב. והרבה הם שלא שמו לב לחילוק הזה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











