ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת לבנון השניה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
נתחיל בדברי פירוש "אור החיים" על התורה. על הפסוקים:
"ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם, והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם, וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה. והיה [אומר ה'] כאשר דמיתי לעשות להם, אעשה לכם!" (במדבר לג, נה-נו).
מעיר "אור החיים":
"פירוש, לא מלבד שיחזיקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו, אלא גם חלק ש[כבר] זכיתם בו אתם וישבתם בו, וצררו אתכם על חלק שאתם יושבים בו, לומר: 'קומו! צאו ממנו!" עכ"ל.
ועיין סוף פירוש רמב"ן לפסוק זה, לשונו חריפה ביותר, ואפילו יותר מדאי. וכאשר אנו חוזרים לעיין במלים של הפסוק, רואים אנו כי אור החיים" לא הוסיף מאומה כדרוש או מחשבות עצמו. דברים צמודים לפשט המקרא. כלומר זה כתוב מפורש בתורה.
מותר לנו להשאיר בארץ רק אותם נכרים המקיימים ז' מצוות בני נח, ומקבלים שלטונם של יהודים בארצם.
לכן כאשר אויבינו מלבנון יורים רקטות על כל מרחבי הגליל, וגורמים שחבל ארץ ההיא תיחרב מיושביה, האם אין מקום להרהר שזה עונש לציבורנו על ששתקנו לגירושם של עשרת אלפים יהודים מבתיהם ואחוזתם בגוש קטיף, לפני פחות משנה? הרי אם אין זה דומה להרעשת הקאסמים על יישובי האזור, בלי מענה מתאים ע"י צה"ל, שנהגו "איפוק"? הרי שני המצבים הם דומים להפליא. [הערה זו נתפרסמה השבוע ע"י אדמו"ר מבוסטון שליט"א]. כי לא די שלא גרשנו אויבינו מארצנו, אלא גרשנו את אחינו, ומסרנו חלקי ארצנו לאויבינו. דבר שהוא בניגוד גמור, ההיפך המוחלט, ממה שציותה התורה!
ואי אפשר להתגונן ע"י התנצלות שחוקה "מה היה הדבר מועיל אילו מחינו?" כי במצב דומה, ברוסיה בשנת 1990, עשרת אלפים מפגינים התיישבו שביתת שבת בכיכר הקרמלין במוסקבה, ולא זזו משם למרות הטנקים (הכח הצבאי) שרמסו ודרסו והרגו כשנים עשרה מפגינים. בסופו של דבר הפילו את המשטר הרודני. כי עמדו על דעתם למרות שחלק מהם נהרגו ע"י השלטונות. היו עקביים להשקפתם. כך כאן אצלנו, כאשר הרודן שלנו (שרון) פיטר שרים, ופיטר רמטכ"ל וגם ראש השב"כ כדי לכוף על קבלת דעתו, והפחיד באיומים חברי סיעתו, ולא נפרט עוד מעשים שפלים כאלו, הציבור הכללי (כלומר אלו שאינם בעלי כיפות סרוגות) לא הגיב, לא הפגינו מול היכלי הבג"צ, לא רטנו על כך השכם והערב בטלוויזיה ובעיתונות הכללית. לא התמידו במחאה נמרצת. אילו עשו זאת, שמא היו עוצרים ביד הרעה. (עיין עובדיה א, יא: "ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו, ונכרים באו שעריו וכו' גם אתה כאחד מהם!").
אבל מה לנו להתאונן על העבר? מה שהיה היה. אבל לצערנו מראשי המובילים להתנתקות היה אז רה"מ אולמרט. גם לאחרונה, רק ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה הנוכחית, הכריז בחוצפתו כי "ההתכנסות היא עובדה מוגמרת ואי אפשר להשיבה". גם איש סודו השר שטרית, מכריז השבוע כי יש לסיים מהר את פעולותינו הצבאיות בלבנון, כדי לבצע ההתכנסות. כלומר הללו "לא שכחו כלום, ולא למדו כלום". הם ממשיכים במלוא כפרנותם לבזות מצווה יקרה זו של יישוב א"י. שמא אפשר להבין מפני מה אינם רוצים "לכבוש" את א"י מידי הנכרים כמצוות התורה, שהרי כופרים הם בכלל בקדושת התורה וסמכותה. אבל באופן פרקטי ובלי קשר לדת, לעת הזאת שהנסיגה מגוש קטיף הוכיחה שנתנו חרב ביד אויבינו לפגוע בשדרות ואשקלון (ומי יודע מה עוד בעתיד?). כלום אינם מבינים שה"התכנסות" תביא רק חורבן ושממה על נתניה ורעננה ועוד?
מפני מה כמליון יהודים בגליל סובלים? זו תוצאה של חולשת שכלם של ראשי ממשלותינו זה משך שש שנים. תחילה נסוגו מלבנון (אשר שרון בזמנו הסכים לרה"מ ברק כך כצעד טאקטי!). אח"כ שתקו לנוכח התעצמותם של כוחות טרור בדרום לבנון, גם כאשר מפעם לפעם ירו עלינו. ולעת צרה הזאת עדיין שומרים הם במגירה על תכנית נפשעת של "התכנסות"? לכן על כולנו להשמיע קולנו, איש לרעהו, איש לשכנו, איש לצוות עובדים שלו ולכל בר שיח, להבהיר ולהסביר ולהצהיר, כי אורחות מחשבה כאלו של אולמרט וחבריו הם רעים ומושחתים, טיפשיים ומקלקלים. ומי יודע כמה צרות עתידות לבוא מפני קלקולם? עד שתהיה המולה ציבורית, עד שכל העם מקצה הארץ ועד סופה ישמיע דברו: "עד כאן לכוחות ההרס!"
"איזהו חכם? הרואה את הנולד". עלינו ללמוד מן פצעי ההווה. שמא נשכיל ע"י כך להינצל ממה שעתיד לבוא.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן חלקו הפוסקים אם מותר לאדם לשבת במסעדה שאינה כשירה ולאכול את מאכלו הכשר
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








