ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
סיפור זה, העלה בזיכרוני סיפור נוסף, ששמעתי בעבר מאחד מחברי. וכך סיפר החבר – המחזור שלנו בישיבה התיכונית היה מחזור מגובש מאוד. היה קשר טוב בין כל החברים, למרות שהיו הבדלים בינינו, ולא כולם היו באותה רמה רוחנית. חלק מהחברים הלכו לישיבות, וחלק פנו לשירות בצה"ל.
לנו, בני הכיתה שלמדנו בישיבות, היה חשוב להמשיך לשמור על קשר עם כל בני המחזור, ולכן הוצאנו עלון מיוחד עם דברי תורה ועדכונים מחיי החברים, והיינו שולחים אותו לכולם.
לפעמים, המאמץ הכרוך בכתיבת העלון ובשליחתו לכולם, נראה כמיותר, אבל דע לך, פעם סיפר לי אחד החברים בצבא, שהייתה תקופה שהוא כמעט נפל מאוד מבחינה רוחנית, אך מה שחיזק אותו זו התודעה שהוא חלק מהחבורה שלנו. ברגעים הקשים, הוא אמר לעצמו – 'איני יכול ליפול. אני חלק מחבורה, שיש בתוכה אנשים ברמה רוחנית גבוהה, ואיני יכול ליפול'!
יש כאן נקודה יסודית ומתבקשת מאוד בעבודת ה'. זוהי נקודה שמופיעה בפרשת עקב, ולדעת רוב הפוסקים היא מצווה מפורשת מדאורייתא. הצטווינו – "את ה' אלוקיך תירא... ובו תדבק" (י, כ), ונכפל שוב הציווי בפרשה – "לאהבה את ה' אלוקיכם... ולדבקה בו" (יא, כב).
על הציווי להידבק בה', שאלו חז"ל (כתובות קיא, ב) – 'וכי אפשר להידבק בשכינה? והרי כתוב: כי ה' אלהיך אש אוכלה! אלא, כל המשיא בתו לתלמיד חכם, והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים, והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה'.
ומכאן למדו הרמב"ם (מצוות עשה ו') והחינוך (מצווה תלד) שיש מצווה מפורשת מהתורה להתחבר לחכמי התורה ותלמידיהם. (אמנם הרמב"ן בהשגות על מצוות עשה ז', סובר שאין מצווה מפורטת כזו, ומבאר שזה חלק ממצווה כללית יותר של דבקות בה').
הרמב"ם מבאר טעם פשוט למצווה זו. דרכו של האדם להימשך אחרי החברה שמסביבו, ולכן אם יהיה חלק מחברת החכמים ותלמידיהם, הוא יימשך באופן טבעי להתרומם בעבודת ה', כמו בסיפורים שבהם פתחתי. וכך כותב הרמב"ם (דעות ו, א-ב) –
"דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם...
מצות עשה להדבק בחכמים ותלמידיהם כדי ללמוד ממעשיהם כענין שנאמר ובו תדבק, וכי אפשר לאדם להדבק בשכינה, אלא כך אמרו חכמים בפירוש מצוה זו הדבק בחכמים ותלמידיהם...".
והוסיף על כך החינוך – " ...כי הם קיום התורה ויסוד חזק לתשועת הנפשות, שכל הרגיל עימהם לא במהרה הוא חוטא...".
ובאמת, יש כאן נקודה יסודית, שחשובה במיוחד לרוב האנשים, כל אלו שאינם שרויים תדיר בהיכלי התורה. כולנו מכירים את התופעה של השחיקה הרוחנית, שבה אנשים בגיל צעיר, לומדים בישיבה או בת שלומדת במוסד המחנך לחיי תורה ומצוות, ובאותם שנים מקפידים ומדקדקים במצוות וחשוב להם הלהט והחיבור לרוחניות. אך כשיוצאים לעולם הגדול, נשחקים אט אט, ויורדים מבחינה רוחנית.
אמנם, זה קשור גם להבדל בין גיל הנעורים, המלא להט ושקיקה לאמת, לעומת הגיל המבוגר יותר, שבו כבר יש אכזבה וקרירות. אך, זו לא הסיבה היחידה. חלק גדול מתופעת השחיקה הרוחנית נובע מהחברה שסובבת את האדם. אדם ששרוי בין אנשים מבקשי רוחניות, יתרומם גם הוא בעבודת ה', אך אדם שסביבתו מושכת לכיוונים אחרים, קשה לו מאוד להמשיך בעלייה ובהתקדמות רוחנית.
אם כך – מה הפתרון? מה יעשו אלו הלומדים באקדמיה או עובדים בסביבת אנשים הרחוקים מתורה ומצוות?
יידבקו בחכמים ותלמידיהם!
כל איש ואישה, חייבים שבמקביל לסביבת העבודה והלימודים שלהם, תהיה להם סביבה נוספת – סביבת החכמים ותלמידיהם. כלומר – כל אחד ואחת חייבים למצוא לעצמם חבורה שמחפשת רוחניות, ולחוש שהחבורה הזו היא סביבת ההשתייכות האמיתית שלהם.
זה יכול להיות שיעור דף יומי, שיעור נשים שבועי ועוד ועוד. העיקר שהאדם לא רק יגיע ללמוד באותו מקום, אלא יטפח קשר חברתי עם סביבה זו, המושכת אותו למעלה.
אל תסתפקו בהתרוממות רוחנית לבד, תחפשו להיות חלק מחבורה עובדת ה'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
