ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
התמדתו של ר' אברום הייתה ממש מפלאי הבריאה. עוד בהיותו בחור היה לומד 18 שעות ביממה, וראש ישיבת פונוביז', הרב ברוך דב פוברסקי, סיפר שהוא זוכר את עצמו כבחור צעיר מתפעל מר' אברום הלומד מעל עשר שעות רצופות בעמידה בלי לזוז מהמקום!
ובאותה התמדה המשיך ר' אברום עד זקנה ושיבה. גם בהיותו רב ראשי, וגם בהיותו מנהיג הציבור עם כל העול שהוטל עליו לצרכי הכלל, לא הפסיק מעולם מללמוד בהתמדה רבה ולנצל כל שניה ללימוד תורה.
תלמידו הרב יהושע מגנס סיפר על פעם אחת שהגיע בחג הסוכות לבקר את ר' אברום בדירתו הקטנטנה בשכונת גאולה. ר' אברום ישב בסוכה ולמד, והרבנית הכניסה את האורח אל הסוכה. הרב מגנס התיישב מול ר' אברום, בצד השני של השולחן. המרחק ביניהם היה פחות מחצי מטר, אבל ר' אברום היה שקוע כל כך בלימודו שהוא לא שם לב!
תולדות חייו:
פרק אחרון: לאחר כמעט מאה שנות עמל והתמדה בתורה, הרבצת תורה שבה זכה לגדל דור שלם, לייצר מהבסיס את עולם התורה הדתי לאומי ולהצמיח תלמידי חכמים וגדולי תורה מתלמידיו ותלמידי תלמידיו, הנהגת הדור והובלת השמירה על ארץ ישראל ושלמות התורה, התעייף הגוף החלש מכל המעמסה ששם עליו בעליו...
וכשנודע שר' אברום חולה, נקרעו שערי השמים. אלפים אלפים התחננו לרפואתו וכינסו עצרות תפילה, בכל מקום הוזכר שמו בבקשת רחמי שמים, ודור שלם שהוקם בעשרת אצבעותיו עקב בדריכות אחרי מצבו.
אך המצב המשיך והידרדר. וכשלראשונה נעדר הרב מהישיבה בתפילות הימים הנוראים, אין לתאר את הדאגה שהתפשטה. בבית החולים, בלילה האחרון בחייו, ליל חג הסוכות, עוד הספיקו לספר לו על הצלחתם של התלמידים החדשים בישיבה ולראות את השמחה הרבה שלו בכך.
מגיעות השעות האחרונות. ר' אברום ממלמל שוב ושוב בערפול: "לעשות טוב... להיטיב לאחרים..." וכשמגיע הבוקר ועם ישראל מקיים את מצוות "ולקחתם לכם פרי עץ הדר", נוטל הקב"ה בעצמו את פרי ההדר, מוציא את הצדיק מהעולם - פנה הודה פנה זיווה פנה הדרה... הבשורה מתפשטת: מורינו ורבינו האהוב והנערץ, ר' אברום, איננו.
עשרות אלפים של תלמידיו, תלמידי תלמידיו, דור שלם שגידל והמוני בית ישראל, נאספים ללוותו בדרכו האחרונה. היוצאת מהיכל ישיבת מרכז הרב - אשר עליה מסר את נפשו כמעט שבעים שנה ובה גידל את אלפי תלמידיו והעמיד דור שלם שלם של תורה, אל הר הזיתים, להיטמן צמוד לקודמיו בשושלת, רבותינו שמהם שאב, מכוחם פעל, ואת מורשתם שימר וגידל - מרן הרב קוק זצ"ל ובנו הרצי"ה. החוט המשולש לא ינתק, בחייהם ובמותם לא נפרדו.
דברים שבלב:
אוקי, אז עברנו את החגים, התעלינו בימים הנוראים, שמחנו בסוכות ורקדנו עם ספרי תורה בשמחת תורה. מה הלאה?
לפעמים יש הרגשה כזו, שהזמנים המיוחדים האלו הם חד-פעמיים בלבד. שאין לנו באמת יכולת לממש את הדברים הגבוהים בחיי היומיום שלנו. אנחנו מוצאים את עצמנו שואלים: לאן אנחנו ממשיכים מכאן, איך אנחנו לוקחים איתנו את המטען הרוחני הזה? אבל מהר מאוד הופכים את השאלה לתשובה: באמת אין איך. חוזרים לשגרה.
לא פלא, אם כך, שאנחנו גם מתייאשים מהסיכוי להגיע לפסגות, להיות אנשים גדולים במיוחד, גדולים בתורה, גדולים במידות, גדולים בעבודת ה'. אנחנו מסתכלים על המקום שבו אנחנו עומדים כרגע, מרימים את המבט אל המקומות הרחוקים ההם שבהם נמצאים האנשים הגדולים, מחזירים ככה את המבט הלוך ושוב כאילו מודדים את המרחק והלב שלנו אומר: עזוב אותך. איפה אתה ואיפה זה, אין לך באמת סיכוי.
וכשחושבים ככה, מחשבה יוצרת מציאות. אנחנו מוצאים את עצמנו נעים בסיבוב מעגלי: עולים בתשרי, יורדים בחורף, עולים בשבועות, יורדים בקיץ. נשארים כל הזמן קשורים לקודמת המוצא בחבל קצרצר שמאפשר רק תנועה הלוך ושוב, שגם אחרי מאה סיבובים לא מצליחה להשתחרר ולשעוט קדימה.
מה הפיתרון? לסוד הקסם קוראים התמדה. כשמתאמצים בקביעות, גם אם כל פעם מתקדמים טיפה ממש – זה הולך ומצטבר. פתאום אחרי שנה בנאדם מוצא את עצמו גבוה פי עשר מאיפה שהוא היה לפני שנה, כל יום הוא התקדם מעט, ופרוטה לפרוטה מצטרפת.
יצא לכם פעם להרתיח מים? כמה זמן לקח? תארו לעצמכם שאחרי כל דקה וחצי הייתם מכבים את הקומקום או את הגז, ומדליקים שוב אחרי עוד דקה. זה היה מצליח להתחמם מתישהו? כמובן שלא. גם אם במצטבר המים התחממו במשך שעה, ההפסקות שבאמצע הרסו את החימום כל פעם מחדש. אבל כשמחממים ברצף ובעקביות – מהר מאוד הם ירתחו.
ר' אברום תמיד היה מדבר עם בחורים צעירים על היכולת שלהם לגדול בתורה, ועל החשיבות של השקיעות בתורה בגיל צעיר, בלי להפסיק. בלי לתת למים להתקרר בין חימום לחימום... הוא לימד את כולם מהו כוחה של התמדה, וגרם גם לבחורים שלא ידעו כלום בתורה להאמין בעצמם, ללמוד בהתמדה ובעקביות, ולצאת תלמידי חכמים גדולים מאוד.
מתורתו:
חז"ל מספרים לנו שבהר סיני זכו עם ישראל ל"כתר תורה". מהו אותו "כתר תורה"? למה לא פשוט "קיבלו תורה"?
הסביר מרן הגר"א שפירא, שעל מעמד הר סיני התבטאו חז"ל בלשון "ישראל שעמדו רגליהם על הר סיני". עמידה היא לשון של קביעות ויציבות. ובמעמד הר סיני זכו עם ישראל לכך. וזהו "כתר תורה" – מי ששקוע בלימודו בהתמדה ובקביעות.
והמשיך ר' אברום והסביר שזה דקדוק דברי הרמב"ם "מי שנשאו ליבו לקיים מצוה זו כראוי לה, ולהיות מוכתר בכתרה של תורה – לא יסיח דעתו לדברים אחרים" וכו'. הרמב"ם מסביר שעל ידי התמדה קבועה יכול אדם לזכות להתעטר בכתר התורה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









