ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
יראת השמים של מרן הגר"א שפירא הייתה מיוחדת במינה. לא רק בימים הנוראים, שאז בכלל היה שקוע כל כולו ביראת הדין, אלא בכל ימי השנה, תמיד הוא חי בתודעה של יראת שמיים, את כל צעדיו שקל לפי המחשבה "מה הקב"ה היה רוצה שאעשה".
פעם ניגש אליו תלמיד בשמחת תורה, והתחיל לדבר איתו על מצוות כבוד תלמידי חכמים, וכבוד התורה, והלכות שונות המסתעפות מכך. תוך כדי הדברים סיפר לו ר' אברום בכאב: "אני מאוד סובל מכל הכבוד הזה שעושים לי" והרחיב על כך... שאל אותו התלמיד: מה הכוונה? הרי זה לא כבוד אישי לרב, זה כבוד התורה! והרב השיב מיד: זה אתה אומר, אבל מה יגידו בשמיים...
תולדות חייו:
פרק שמיני: "עד שלא שקעה שמשו של זה זרחה שמשו של זה", לימדו חז"ל. התקופה הכאובה של המאבק על סיני, בה עמד ר' אברום לראשונה, בהוראת הרצי"ה, בחזית ההנהגה הציבורית, הייתה מעין העברת שרביט רוחני. עם דמדומי שקיעת שמשו של הרצי"ה - החלה זריחת הנהגתו של ר' אברום, כשהרצי"ה מעביר לו ברטט את המושכות...
אך לא רק בהנהגה הציבורית. גולת הכותרת של חיי ר' אברום הייתה הישיבה. עם כל עיסוקיו בשלל תפקידיו – תמיד ראה כעיקר חייו את כהונתו בה, ומסר נפשו עליה ועל גידול תלמידיה. הרצי"ה, שידע זאת, מסר לידיו בחרדת קודש את הפיקדון שהפקיד בידו אביו הגדול, מרן הרב: את הישיבה. "לכל מראה עיני הכהן", ציווה למנהל הישיבה, והורה על העברת סמכות הנהגת הישיבה לידי ר' אברום. להמשיך ולהנהיגה - ודרכה את עולם התורה, את הציבור, ואת העם כולו - לאור התורה הגואלת.
כעבור שנה, הגר"ע יוסף והגר"ש גורן סיימו את כהונתם כרבנים ראשיים, והיו שפעלו כדי למנוע מהם לכהונה נוספת. לר' אברום כאב העניין מאוד, והוא ניסה לפעול למענם, אך מאמציו לא הצליחו ונמנע מהם להמשיך. אך כשראו אחרים את אצילותו ועוצמתו, התחילו ללחוץ עליו שיגיש בעצמו מועמדות. בתחילה ניסה בצניעותו לסרב, אך הבקשות גברו, והוא הגיש מועמדות, וכצפוי – נבחר ברוב עצום, וכמעט בעל כרחו נעשה הרב הראשי לישראל.
וכך, בתוך כשנה בלבד, הוכתר ר' אברום לשני תפקידים בכירים אלו והפך ליחיד שישב על שתי כסאותיו של מרן הרב זצ"ל - ראש הישיבה המרכזית העולמית ורבה של ארץ ישראל.
דברים שבלב:
'חייבים יראת שמיים' 'מה פתאום, זה רק מרחיק' 'זו מצווה מהתורה' 'זה דבר גלותי! אנחנו דור של אהבה'...הרוחות בכיתה סערו. הכל התחיל כשהמחנכת לימדה על מצוות מורא אב ואם, ואחת הבנות בכיתה, שירה, שאלה: איזה מין מצווה זו לפחד מאבא ואמא? הם ההורים האוהבים שלי, לדבר על מושגים של פחד לא 'מקלקל' את הקשר שלנו? את הכנות והטבעיות שלו?
הצלצול בדיוק הגיע והשיעור הסתיים. אבל השאלה 'תפסה' את הבנות שהתחילו לדון עליה בהפסקה. מהר מאוד השאלה התפתחה לנושא היראה בתורה באופן כללי, והדעות הושמעו בלהט. כך מצאה המחנכת את הכיתה כשחזרה לשיעור הבא. וכשהצליחה להשקיט את הכיתה היא ביקשה מהבנות להשמיע בצורה מסודרת את הטיעונים לשני הצדדים.
אחרי ששמעה את הטענות מכל הכיוונים, סיפרה המחנכת: "בעלי למד בישיבת מרכז הרב, אצל ר'ב אברום שפירא. פעם אחד מהתלמידים אמר לר' אברום על אחד מגדולי הדור ש'רואים שהוא ירא שמים, הוא תמיד רציני כזה...' ר' אברום מיד קפץ: ככה רואים יראת שמיים? אתה חושב שיראת שמיים היא עצבות?"
"אז מה היא כן?" שאלה שירה, "אם אדם פוחד, הוא מתנהג מפוחד, קודר כזה, לא?", "לא!" ענתה המורה, "בדיוק זה מה שלימד ר' אברום, הוא היה אדם שתמיד שאל את עצמו: מה ה' יגיד? תמיד חי במחשבות של יראת שמיים, אבל הוא היה כל כך שמח! זכינו שהוא ערך את החופה שלנו, ולנצח אני לא אשכח את הפרצוף המחויך שלו"
כשאדם פוחד מאסון, הוא יהיה מפוחד ומודאג. כשמישהו מפחד מאדם שרוצה לעשות לו רע, הוא אכן ירגיש מרוחק ומנוכר מאותו אדם. אבל יראת שמיים היא אחרת לחלוטין. הקב"ה רוצה לעשות לנו טוב, הוא אוהב אותנו! היראה ממנו היא דווקא מתוך אהבה, אנחנו פוחדים לעשות בניגוד לרצונו של מי שכל כך אוהב אותנו ואנחנו אוהבים אותו, אנחנו פוחדים לצער אותו! וכן, אנחנו גם יודעים שאם נחטא הוא יצטרך 'לנקות' אותנו, כמו אמא שמנקה בחמלה את הילד שלה שהתלכלך, ולפעמים זה כואב לו...
חז"ל הסבירו שצריך גם אהבה וגם יראה 'שאין הירא מבעט', לפעמים, כשבנויים רק על אהבה, עלולים לחפף קצת, לעגל פינות פה ושם... כאן היראה עוזרת לנו: היא מזכירה לנו שאנחנו מחוייבים למישהו, מישהו שאנחנו אוהבים ושרוצה בטובתינו, ושומרת עלינו שלא נברח.
מתורתו:
בברכת החודש אנו מבקשים "חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא", ורגע אחר כך אנו מבקשים שוב: "חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמיים". ולכאורה תמוה – מדוע מבקשים את אותה בקשה שוב?
ביאר מרן הגר"א שפירא, שאין זאת כפילות של אותה בקשה, אלא בפעם השניה המשפט הוא אחד - חיים שתהא בנו אהבה של: תורה, ויראת שמים. שנאהב יראת שמיים.
והדברים הם בהתאם למשנתו הקבועה, שיראת שמיים אינה עצבות ועצבנות, כי אלו הם ההיפך מיראת שמים! יראת שמיים אמיתית היא מרוממת ובריאה. היא מכוונת את האדם להיטיב את דרכיו, מתוך אמונה והתרוממות, יראת שמיים כזו היא אהובה, ולא דחויה ומרחיקה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.









