ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- תשובה
- ספריה
- קומי אורי
- י - על התשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מפרשת התשובה המופיעה בפרשת "ניצבים" ניתן ללמוד דברים רבים. מתברר שתהליך התשובה ותהליך הגאולה מחוברים זה לזה. "ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו..." (ל' ב') ולאחר מכן "ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים..." (ל' ג').
כשמתחילה תשובה חלקית (=עד ה'), המתבטאת בהתעוררות האומה מחנק הגלות וברצון לחזור לארצנו ולחיות בה חיי כלל, אף הקב"ה מסייע בידינו ומחזיר חלקים מהאומה לארץ-ישראל. בהמשך כותבת התורה "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך..." (לו' ו'), מזה למדים אנו שהתהליך הקודם שהביא מהפכות אדירות באומה מכוח מעשיה, ייעצר ויסתבך. אומנם התהליך חייב להמשיך ואינו יכול להיעצר חרף המשברים שבדרך. המשברים נובעים מכך שבתודעה שלנו עדיין לא שבנו ממש אל ה'. מבטיח לנו הקב"ה "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך..." הקב"ה "מתערב" בתהליך ופועל בנו (בעל כורחנו). הוא מל את לבבנו. מתוך הפעולה האלוקית ממשיכה הפעולה שלנו ביתר תוקף, "ואתה תשוב ושמעת בקול ה', ועשית את כל מצוותיו אשר אנוכי מצווך היום" (ל' ח'). ברור שהתהליך מורכב ומסובך, ועל כן יש תקופות יותר מאירות ויש תקופות חשוכות. ישנם המצליחים להתחבר רק בזמן ההארה ומתייאשים בזמן ההחשכה, אך המאמין האמיתי יודע שזהו סדר הגאולה, שהחושך הוא חבלי הלידה שמתוך כך ייצא אור גדול יותר. דברים אלו אנו צריכים לשים אל לבנו בעומק ובחוזק בתקופתנו, שרבים מתייאשים מחמת החושך והנסיגות בהתקדמות הגאולה (לימוד זה היה חוזר מו"ר הרב צבי יהודה קוק בשיחותיו על פרשת השבוע).
נחמה ליבוביץ מאירה, שהפועל "שוב" חוזר בפרשתנו שבע פעמים ובהוראות שונות. פעמים שהאדם הוא שב ופעמים שהקב"ה משיב. " והשבות אל לבבך..." (א') " ושבת עד ה' אלוקיך...", כאן האדם הוא השב, ואילו בפסוק ג', " ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך..." ה' הוא המשיב. אומנם בין שתי הפעמים שהקב"ה משיב, מופיעה השיבה שלנו "את שבותך". רש"י מעיר: "היה לו לכתוב והשיב את שבותך. רבותינו למדו מכאן כביכול שהשכינה שרויה עם ישראל בצרת שלותם, וכשנגאלים הכתיב גאולה לעצמו שהוא ישוב עמהם". דברים נפלאים אלו מלמדים על החיבור המופלא שבין ישראל לקב"ה, בין הדוד לרעיה. וכדברי הפסוק א ני ל דודי ו דודי ל י.
בהמשך כתוב: "ואתה תשוב ושמעת בקול ה'..." (ל' ח'), ומתוך כך גם הקב"ה יפעל "כי ישוב ה' לשוש עליך..." (ל' ט'), ולבסוף התשובה השלמה: "כי תשוב אל ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך" (ל' י'). גם כאן התורה מחברת בין תשובת האדם לבין המעשה האלוקי.
אומה טהורה
כמו שביארנו לעיל בתהליך הגאולה, שישנם מצבים שונים של הארה והחשכה, כך גם בתהליך האישי של התשובה ישנן עליות ומורדות, וכל ירידה אמורה לתת לנו דחיפה לגילוי כוחות שהיו נסתרים מאתנו.
כשאנו מבינים את החיבור שבין תשובת האדם לכך שהקב"ה משיב אותנו, מתבררת לנו מהות התשובה. הגמרא במס' ע"ז (דף יז עמוד א) מספרת:
"אמרו עליו על ר' אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה. פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים והיתה נוטלת כיס של דינרים בשכרה, נטל כיס דינרים והלך ועבר עליה שבעה נהרות. בשעת הרגל דבר (=תשמיש) הפיחה (=רוח) אמרה כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה כך אלעזר בו דורדיא אין מקבלים אותו בתשובה. הלך וישב בין שני הרים וגבעות. אמר הרים וגבעות בקשו עלי רחמים, אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו... אמר, שמים וארץ בקשו עלי רחמים, אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש עלינו... אמר אין הדבר תלוי אלא בי. הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו. יצאה בת קול ואמרה ר' אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא. בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת. ואמר רבי לא דיין לבעלי תשובה שמקבלים אותם אלא שקורים אותם רבי".
הסיפור צריך בירור עמוק. המהר"ל (פ"ח מנתיב התשובה) מבארו. מסופר על אלעזר בן דורדיא, וכידוע השם מלמד על מהות האדם. דורדיא אלו הם שמרים, דהיינו הפסולת של היין. וכאשר חטא בזנות בצורה מוקצנת עד שהיה דבוק לגמרי בעריות, הוא איבד את עצמיותו ואת אישיותו המקורית והוא נהיה כאותם שמרים בלא המקור, בלא היין. זהו שאמרה הזונה לאלעזר "כשם שהפיחה זו אינה חוזרת וכו'", שהרי הפיחה היא פסולת שאין בה ממשות ועל כן אינה חוזרת, כך ר' אלעזר איבד לגמרי את אישיותו, אין בו ממש, ועל כן לא שייכת בו התשובה. נראה כאילו מצבו של ר' אלעזר אבוד לחלוטין, ובהשקפה ראשונה אפשר לחוש פסימיות בנוגע לכוחה של התשובה.
אמנם ר' אלעזר, כששמע את דברי הזונה, הזדעזע (ישנם רגעים שבהם זוכה האדם להתנוצצות המצליחה לבקוע את כל המסכים. פעמים רבות מגיעים ברקים כאלו לאדם אך הוא אינו שם לב אליהם בגלל גסות נפשו, ובגלל שהאור הוא לזמן מועט מאוד, אך האדם חייב לנצל את רגעי החסד האלו ולעלות מהנפילה שנפל בה). ר' אלעזר חושב לקבל סיוע מגורמים חיצוניים כהרים וגבעות ושמש וירח, אך כולם אינם מסוגלים לעזור לו, כי הם צריכים לשמור על עצמם ועל תפקידם. מתוך כך הוא מבין שאם הוא יצליח להגיע לתפקודו ולעצמיותו, אולי יתכפר לו.
ובאמת הוא מצליח, אך כל זאת משום שקיימת בתוכו הנקודה האלוקית המקורית שנשארת בטהרתה תמיד. אדם הנופל בחטא בלילה, כשקם בבוקר הוא אומר: "אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא", שהרי באמת נשמתנו טהורה. גם נקודה אלוקית זו רמוזה בשמו, שהרי הוא נקרא אלעזר, דהיינו שהנקודה האלוקית היא זו שעוזרת לו. נמצינו למדים ממדרש זה את כוחה של התשובה. גם במצב הירוד ביותר, שאדם משועבד לחלוטין ליצריו, והקשה שבהם הוא יצר העריות, עדיין אלוקיו בעזרו, אם רק ירצה. מדרש זה מלמדנו את ביטחוננו בתשובה וממילא שמחה בעבודת ה', שהרי בתוכי נמצאת תמיד הטהרה הקדושה.
מתוך לימוד החיבור של התשובה שלנו עם המעשה האלוקי המשיב אותנו, אנו לומדים את עומקה של התשובה. מתוך כך בטוחים אנו שהאומה ודאי תחזור בתשובה שלמה אל הקב"ה, שהרי נצח ישראל נמצא בנו. כשמתגלית הנקודה הנסתרת הזו, לא רק מזומן האדם לחיי עולם הבא, אלא גם נקרא רבי (כמו שמצינו במס' ע"ז), כך ועוד הרבה יותר מכך באומה כולה. כשמתוך הכיסויים וההעלמות תתגלה נקודת האמת הטהורה, תתגלה הסגולה הישראלית ביתר תוקף וביתר זוהר.
מי שמבין דברים אלו, ימשיך לפעול בכל כוחו לחשוף את הכוחות הישראליים, מתוך אהבה ומתוך ביטחון שהגאולה בא תבוא.
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








