ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ונוהגים לתקוע השופר של איל כדי לזכור את עקידת יצחק בן אברהם - ואנו רוצים שתי זכויות של העוקד והנעקד.
הברכות
ביום א' דראש השנה מברך התוקע "לשמוע קול שופר" ו"שהחיינו", אולם ביום ב' דראש השנה מברך רק "לשמוע קול שופר" (ויש שנוהגים לברך "שהחיינו" בשני הימים). וכשחל יום ראשון של ראש השנה בשבת - אין תוקעין בו, ולכן ביום השני מברכים גם "שהחיינו" (עיין לשו"ע סי' ת"ר סעי' ג').
ומעשה היה בבעל תוקע מאחינו האשכנזים, והם נוהגים לברך "שהחיינו" על תקיעת השופר בשני הימים. ביום הראשון הוא בירך "שהחיינו", וביום השני הוא ביקש שיביאו לו בגד חדש כדי שיברך עליו "שהחיינו" ויפטור את התקיעה. אמרו לו: קח פרי חדש ותברך עליו. אמר להם הבעל תוקע: אין מנהגי לאכול לפני התקיעה.
קביעת עיתים לתורה
הזכות הגדולה ביותר, והסנגוריא הטובה ביותר שיש לאדם היא לימוד תורה וקביעת עיתים לתורה, כי בלי תורה התשובה איננה שלמה, ולכן אנו אומרים בתפילה "השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך", ורק אחר כך "והחזירנו בתשובה שלמה לפניך".
תשובה קדמה לעולם
כתוב (תהלים צ, א- ב) "בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם ועד עולם אתה אל. תשב אנוש עד דכא ותאמר שוב בני אדם". אומרים חז"ל, לפני שברא הקב"ה את העולם, הוא ברא את התשובה (עיין פסחים נ"ד ע"א).
ותשובה היא דבר שאינו מובן, משל למה הדבר דומה ? אדם לקח כוס זכוכית וזרקה לרצפה והיא נשברה לרסיסים, הרי לא יועיל שיאמר 'חטאתי עויתי פשעתי', כדי שהכוס תשוב להיות כבתחילה.
אבל בתשובה אין הדבר כן, וכדברי הרמב"ם (פ"ז מהל' תשובה ה"ו): "גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה שנאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך ונאמר ולא שבתם עדי נאם ה' ונאמר אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב כלומר אם תחזור בתשובה בי תדבק התשובה מקרבת את הרחוקים אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק ותועבה והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד".
כשאדם חוזר בתשובה, הוא נהפך להיות דבר חדש לגמרי, ומעלתו שונה ממה שהיה לפני שחזר בתשובה. ועל כן אמרו חז"ל (ברכות דף ל"ד) "מקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין".
וכבר מעתה יחשוב כל אחד לעצמו, מה עליו לתקן, וכבר אמרו חז"ל (ברכות דף ז') "טובה מרדות אחת בליבו של אדם יותר ממאה מלקיות" - כשאדם מייסר את עצמו בדברי תוכחה ועורך חשבון נפש עם עצמו, אז הוא מקבל את דברי התוכחה בשלמות, וזה יותר טוב ממאה תוכחות ומלקויות שיתנו לו אחרים.
אנו אומרים לקב"ה: ריבונו של עולם, אנחנו כבר לומדים תורה, וכבר מוסיפים בלימוד התורה, ותראה כמה יהודים באים לשיעור זה ללמוד תורה, ובזכות כנישתא חדא שלומדים תורה תרחם על עמך ישראל.
ויהי רצון, שהקב"ה ישלח לנו משיח צדקנו, ויתקע בשופר גדול לחירותנו, וכן יהי רצון ונאמר אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
