ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- זכור
מעשה שהיה כך היה. באותה שנה, התגוררתי בעיר ערד, והתפללתי בבית כנסת קטן אחד. צעיר המתפללים הייתי, והנה רגע לפני קריאת פרשת זכור, ניגש אלי אחד מזקני המתפללים, ניצול שואה, וחיבק אותי בחזקה.
עמדנו כך חבוקים במשך כל הקריאה, והוא נאנח אנחה עמוקה, ולחש – "זכור את אשר עשה לך עמלק". חשתי, שבחיבוק זה הוא העביר מדור לדור את מקל זיכרון מעשה עמלק, והציווי למחותו...
אנו קוראים את זכור בשבת שלפני פורים, כדי "לסמכה למעשה המן שהיה מזרע עמלק, וכדי להקדים זכירת מחית עמלק לעשייתה, וכדכתיב: והימים האלה נזכרים ונעשים" (משנה ברורה תרפה, א).
וכעין זה, מצאנו שעמלק מופיע מספר פעמים בתנ"ך ובהיסטוריה היהודית, ובכל פעם הוא מופיע לפני התקדמות ועליית מדרגה נוספת בתולדות ישראל.
בפעם הראשונה, סוף פרשת בשלח, עמלק תוקף את עם ישראל בפרק הזמן שבין קריעת ים סוף למתן תורה. נמצא, שתקיפתו מגיעה רגע לפני מתן תורה.
בפעם השניה, בפרשת חוקת, (במדבר כא, א) נאמר "וישמע הכנעני מלך ערד, יושב הנגב, כי בא ישראל... וילחם בישראל, וישב ממנו שבי". חז"ל מבארים, שהמדובר בעמלק יושב הנגב, אלא שהעמלקים התחפשו לכנענים, כדי שישראל לא יוכלו להתפלל בצורה מפורשת כנגדם. גם שם מדובר בערב הכניסה לעבר הירדן המזרחי, והארץ המובטחת.
הפעם השלישית, בזמן שאול, (שמואל א' טו), כשהוא נשלח על ידי שמואל למחות את עמלק. בשליחותו זו הוא מצטווה לקיים את הציווי שהצטוו ישראל בכניסתם לארץ (סנהדרין כ:) "להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה". על המצוות להתקיים דווקא בסדר הזה, לכן כשהעם התעלה למדרגת מלך, וכהכנה להקמת המקדש, הצטווה שאול להכרית את עמלק.
שאול לא סיים את המלאכה, וכך אנו פוגשים את עמלק בפעם הרביעית, בעת ששאול נופל בקרב מול פלישתים, חוזרים דוד ואנשיו לעירם צקלג, ומגלים (שמואל א', ל) שהעמלקי שרפו את עירם ושבו את נשיהם וילדיהם. הם רודפים אחריהם, ומכים אותם מכה ניצחת. וכך, ערב הקמת המלכות הנצחית של ישראל, מלכות בית דוד, וכהכנה לבניין המקדש, אנו נלחמים שוב בעמלק. (במקרה זה, התנ"ך קורא להם 'עמלקי' ולא עמלק, שהרי עמלק עצמו כבר הוכה בימי שאול, ונשאר רק אגג, וכנראה הכוונה כאן לשבטים שהיו קרובים לעמלק המרכזי).
הפעם החמישית היא בימי נס פורים, ערב הקמת בית המקדש השני, מנסה המן העמלקי להשמידנו, ואנו ניצלים בהנהגת מרדכי ואסתר.
ובימינו, בערב שיבת ציון המתחדשת, מכה בנו קשות העמלק הנאצי. על זיהוי העם הגרמני כעמלק, מסופר, שבזמן שבא הקיסר הגרמני לביקור בארץ, לרגל חנוכת תעלת סואץ, יצאו כל יהודי ירושלים לקבל את פניו. כידוע, הלכה היא שמצווה ללכת לראות את כבוד מלכי אומות העולם, כדי שבעזרת ה' נזכה לראות בעתיד שכבוד מלכי ישראל יגדל מכבוד מלכי הגויים.
אולם, הרב יוסף חיים זוננפלד, לימים רבה של העדה החרדית בירושלים, לא יצא לקבלו, מפני שאמר שמסורת בידיו מהגר"א, שגרמניה היא עמלק. ומדובר על כ- 40 שנה לפני השואה.
ובאמת, יש סיבה פנימית עמוקה לכך שעמלק מגיע תמיד לפני מדרגה חדשה של עם ישראל. עמלק, הוא תמונת המראה של עם ישראל, ישראל שורש הקדושה "קודש ישראל לה', ראשית תבואתו", ועמלק שורש הטומאה "ראשית גויים עמלק".
כשאדם יוצא למיזם חדש, יש אנשים שבאים ואומרים לו – אין לך סיכוי להצליח, שהרי אלו ההפגמים במיזם שלו. וכאן המבחן שלו, אם ישבר מדבריהם, נמצא שהפגמים גדולים מידי, ואין בכוחו ליישם את המיזם החדש. אולם, אם יהפוך את המראה שהם מציבים מולו להזדמנות, הרי יתקן את פגמיו, ויהפוך את המיזם שלו למוצלח יותר.
זה מה שקרה ליעקב אבינו. ערב שיבתו לארץ, נאבק עימו המלאך. על מאבק זה נאמר לשון 'ויאבק', 'ויחבק', 'ויתקשר', כביכול יש כאן שניים שווים, שמנסים להפיל זה את זה. וכשיעקב ניצח, מתברר שלמלאך אין שם, ואילו ליעקב נולד שם חדש – ישראל. עשיו תאומו של יעקב הציב מולו מראה, וכשיעקב התמודד מולו, הוא הפך זאת למוקד לצמיחה והתקדמות, וזכה גם בכוחותיו של עשיו.
זה עניינו של עמלק, נכדו של עשיו. המבחנים שהוא מציב בפנינו, מחייבים אותנו להתמודד ולצמוח למקומות חדשים.
ויהי רצון, שבפורים נשתה הרבה יין, יתגלו לנו סודות חדשים, נמחה את עמלק ונצמח למקומות חדשים. פורים שמח!
לחיים! לחיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
