ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- זכור
מעשה שהיה כך היה. באותה שנה, התגוררתי בעיר ערד, והתפללתי בבית כנסת קטן אחד. צעיר המתפללים הייתי, והנה רגע לפני קריאת פרשת זכור, ניגש אלי אחד מזקני המתפללים, ניצול שואה, וחיבק אותי בחזקה.
עמדנו כך חבוקים במשך כל הקריאה, והוא נאנח אנחה עמוקה, ולחש – "זכור את אשר עשה לך עמלק". חשתי, שבחיבוק זה הוא העביר מדור לדור את מקל זיכרון מעשה עמלק, והציווי למחותו...
אנו קוראים את זכור בשבת שלפני פורים, כדי "לסמכה למעשה המן שהיה מזרע עמלק, וכדי להקדים זכירת מחית עמלק לעשייתה, וכדכתיב: והימים האלה נזכרים ונעשים" (משנה ברורה תרפה, א).
וכעין זה, מצאנו שעמלק מופיע מספר פעמים בתנ"ך ובהיסטוריה היהודית, ובכל פעם הוא מופיע לפני התקדמות ועליית מדרגה נוספת בתולדות ישראל.
בפעם הראשונה, סוף פרשת בשלח, עמלק תוקף את עם ישראל בפרק הזמן שבין קריעת ים סוף למתן תורה. נמצא, שתקיפתו מגיעה רגע לפני מתן תורה.
בפעם השניה, בפרשת חוקת, (במדבר כא, א) נאמר "וישמע הכנעני מלך ערד, יושב הנגב, כי בא ישראל... וילחם בישראל, וישב ממנו שבי". חז"ל מבארים, שהמדובר בעמלק יושב הנגב, אלא שהעמלקים התחפשו לכנענים, כדי שישראל לא יוכלו להתפלל בצורה מפורשת כנגדם. גם שם מדובר בערב הכניסה לעבר הירדן המזרחי, והארץ המובטחת.
הפעם השלישית, בזמן שאול, (שמואל א' טו), כשהוא נשלח על ידי שמואל למחות את עמלק. בשליחותו זו הוא מצטווה לקיים את הציווי שהצטוו ישראל בכניסתם לארץ (סנהדרין כ:) "להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה". על המצוות להתקיים דווקא בסדר הזה, לכן כשהעם התעלה למדרגת מלך, וכהכנה להקמת המקדש, הצטווה שאול להכרית את עמלק.
שאול לא סיים את המלאכה, וכך אנו פוגשים את עמלק בפעם הרביעית, בעת ששאול נופל בקרב מול פלישתים, חוזרים דוד ואנשיו לעירם צקלג, ומגלים (שמואל א', ל) שהעמלקי שרפו את עירם ושבו את נשיהם וילדיהם. הם רודפים אחריהם, ומכים אותם מכה ניצחת. וכך, ערב הקמת המלכות הנצחית של ישראל, מלכות בית דוד, וכהכנה לבניין המקדש, אנו נלחמים שוב בעמלק. (במקרה זה, התנ"ך קורא להם 'עמלקי' ולא עמלק, שהרי עמלק עצמו כבר הוכה בימי שאול, ונשאר רק אגג, וכנראה הכוונה כאן לשבטים שהיו קרובים לעמלק המרכזי).
הפעם החמישית היא בימי נס פורים, ערב הקמת בית המקדש השני, מנסה המן העמלקי להשמידנו, ואנו ניצלים בהנהגת מרדכי ואסתר.
ובימינו, בערב שיבת ציון המתחדשת, מכה בנו קשות העמלק הנאצי. על זיהוי העם הגרמני כעמלק, מסופר, שבזמן שבא הקיסר הגרמני לביקור בארץ, לרגל חנוכת תעלת סואץ, יצאו כל יהודי ירושלים לקבל את פניו. כידוע, הלכה היא שמצווה ללכת לראות את כבוד מלכי אומות העולם, כדי שבעזרת ה' נזכה לראות בעתיד שכבוד מלכי ישראל יגדל מכבוד מלכי הגויים.
אולם, הרב יוסף חיים זוננפלד, לימים רבה של העדה החרדית בירושלים, לא יצא לקבלו, מפני שאמר שמסורת בידיו מהגר"א, שגרמניה היא עמלק. ומדובר על כ- 40 שנה לפני השואה.
ובאמת, יש סיבה פנימית עמוקה לכך שעמלק מגיע תמיד לפני מדרגה חדשה של עם ישראל. עמלק, הוא תמונת המראה של עם ישראל, ישראל שורש הקדושה "קודש ישראל לה', ראשית תבואתו", ועמלק שורש הטומאה "ראשית גויים עמלק".
כשאדם יוצא למיזם חדש, יש אנשים שבאים ואומרים לו – אין לך סיכוי להצליח, שהרי אלו ההפגמים במיזם שלו. וכאן המבחן שלו, אם ישבר מדבריהם, נמצא שהפגמים גדולים מידי, ואין בכוחו ליישם את המיזם החדש. אולם, אם יהפוך את המראה שהם מציבים מולו להזדמנות, הרי יתקן את פגמיו, ויהפוך את המיזם שלו למוצלח יותר.
זה מה שקרה ליעקב אבינו. ערב שיבתו לארץ, נאבק עימו המלאך. על מאבק זה נאמר לשון 'ויאבק', 'ויחבק', 'ויתקשר', כביכול יש כאן שניים שווים, שמנסים להפיל זה את זה. וכשיעקב ניצח, מתברר שלמלאך אין שם, ואילו ליעקב נולד שם חדש – ישראל. עשיו תאומו של יעקב הציב מולו מראה, וכשיעקב התמודד מולו, הוא הפך זאת למוקד לצמיחה והתקדמות, וזכה גם בכוחותיו של עשיו.
זה עניינו של עמלק, נכדו של עשיו. המבחנים שהוא מציב בפנינו, מחייבים אותנו להתמודד ולצמוח למקומות חדשים.
ויהי רצון, שבפורים נשתה הרבה יין, יתגלו לנו סודות חדשים, נמחה את עמלק ונצמח למקומות חדשים. פורים שמח!
לחיים! לחיים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











