לידה בבית חולים של גויים | הרב משה בר ציון | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
הלכה ומנהג
רפואה ושמירת הנפש

קטגוריה משנית

149

3 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שאלה: האם מותר ללדת בבית חולים של גויים כאשר המיילדות הן נזירות, ובחדרים יש פסלי אותו האיש?

תשובה:
סמלי עבודה זרה בבנין:
במשנה (עבודה זרה מד:):
"שאל פרוקלוס בן פלוספוס את ר"ג בעכו, שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי, אמר ליה, כתוב בתורתכם: לא ידבק בידך מאומה מן החרם, מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי? אמר לו: אין משיבין במרחץ. וכשיצא, אמר לו: אני לא באתי בגבולה, היא באה בגבולי, אין אומרים: נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי, אלא אומר: נעשה אפרודיטי נוי למרחץ".
המשנה מלמדת שמקום שלא נבנה עבור נוי העבודה זרה, אלא שהעבודה זרה משמשת ל"נויו", אין איסור להכנס אליו. וכך נפסק בשו"ע (יו"ד,קמ"ב,י"ד):
"מרחץ שיש בה עבודת כוכבים, מותר לרחוץ בה, לא מפני שהיא נעשית לשם נוי ולא לעבדה, שנאמר: אלהיהם (דברים יב, ב), בזמן שנוהגים בה מנהג אלהות ולא בזמן שמבזים אותה, כגון זו שהיא עומדת על הביב והכל משתינים בפניה. ואם היה דרך עבודתה בכך, אסור".
הש"ך (ס"ק ל"א), מבאר את דברי השו"ע שצריך לגרוס את המילה "ועוד" לפני המילה 'שנאמר', והיינו שיש שני היתרים א. שהע"ז נעשית לנוי אין איסור ב. אף בנעשית לעבדה אם מבזים אותה הדבר מותר.
לכן אף שיש בבית היולדות סמלי ופסלי ע"ז אין איסור להיכנס בו.

מיילדת גויה:
במשנה (עבודה זרה כ"ו.):"אבל עובדת כוכבים מילדת בת ישראל", בגמרא הובאה מחלוקת תנאים בנושא :
"ועובדת כוכבים לא תיילד את בת ישראל - מפני שחשודין על שפיכות דמים, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: עובדת כוכבים מילדת את בת ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה, אבל לא בינה לבינה".
אם כן לדברי חכמים (שהלכה כמותם), מותר לגויה לילד בת ישראל רק כאשר עומדים על גבה יהודים אחרים אשר מוודאים שלא תזיק את הוולד, משום שהגויים חשודים על פיקוח נפש.
וכך נפסק בשולחן ערוך (קנ"ד,א): "עובדת כוכבים לא תיילד לישראלית בינה לבינה, ואפילו אם היא מומחית".
הט"ז (א') מבאר שצריך שני תנאים להיתר: א. שיש יהודים אחרים עם המיילדת ב. הלידה נעשית בבית ישראל. לכאורה על פי זה לא ניתן ללדת עם מיילדת נוכריה בית חולים של גויים.
אולם הפתחי תשובה (א'), הביא אתת דברי שו"ת בית יעקב שאמנם מיילדת נוכריה אפילו מומחית חוששים מפניה, אך זה דווקא כאשר מומחית רק למיילדות על כן יש לחוש שמרע נפשה, אך אם היא מומחית אף לדברים אחרים, הרי זו בכלל "מילדת חכמה" שלא מרע נפשה כשם שרופא גוי לא חוששים להתרפא על ידו כיון שלא מרע נפשיה (כמבואר בשו"ע יו"ד קנ"ה,א).
בנשמת אברהם (יו"ד קנ"ד,א) הביא מדברי הגרש"ז אוירבך להקל בבית חולים ציבורי: "נראה שבית חולים ציבורי, כיון שדואג וחרד לשם טוב וגם יש פקוח של הרבה אנשים, מסתבר דלא מרעי נפשייהו(מזיקים את שמם, מ.ב.צ)".

האם נכון ללדת בבית חולים נוכרי:
עד עתה בררנו את עיקר הדין שהדבר מותר מהדין ללדת בבית חולים נוכרי ועל ידי מיילדת נוכריה, אולם כעת אנו רוצים לדון האם הדבר נכון.
אמרו חז"ל (שבת י"ב:) ששכינה מראשותיו של חולה, כיון שהקב"ה מסייע וסועד לחולה, וכן הקב"ה נמצא עם מי שנמצא בקושי שנאמר "את שפל ואת דכא אשכון "( גמ' שם, ספר החיים ב,ח).
כמו כן למדנו שיש השגחה מיוחדת על הלידה מכח ציווי ד' על פריה ורביה, וצריך האדם לשקול האם במקום זה שיש בו עבודה זרה, הוא המקום המתאים לקבל ברכת ד' זו והשראת השכינה המסייעת לחולה, ואמנם אין דנים אפשר משאי אפשר, היינו שאם אין אפשרות אחרת יש ללדת במקום זה וד' הטוב יסייע, אך כאשר יש אפשרות אחרת יש לשקול האם נכון ללדת במקום טומאת עבודה זרה.
מקור נוסף להשראת שכינה בזמן הלידה מוזכר בשם משמואל (תזריע תרע"ד) שכתב:
"וכבוד קדושת אבי אדמו"ר זצללה"ה, פירש דבריו שהוא כעין טעם זוהר הקדוש בטומאת מת, מפני שכחות הטומאה משתוקקין לדבוק במקום שהיתה בו קדושה, והכא נמי מפני זה גופא שהיה שורה ענין אלקי, היינו מפתח של חיה, שאיננו נמסר ביד השליח אלא הקב"ה בעצמו הוא הפותח, ואח"כ כשנסתלק ענין אלקי זה שורים לעומתו כחות הטומאה, עכ"ד".
ולסיום אביא מדברי בעל משנה הלכות (יב,לט):
ולפי עניות דעתי פשוט דאין ליכנס בבית כזה ואפילו אין זה בית ע"ז ממש, אלא שיש שם עבודה זרה, ובאבות דרבי נתן (פ"ח ה"ח) כשם שהצדיקים הראשונים היו חסידים כך בהמתן היו חסידות, אמרו גמליו של אברהם אבינו לא נכנסו לבית שיש בו עבודת כוכבים שנאמר (בראשית כ"ד) 'ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים', ואנכי פניתי הבית- מתרפים מעבודת אלילים, 'ומקום לגמלים'- מלמד שלא נכנסו לבית לבן הארמי עד שפינה כל העבודת כוכבים מפניהם, עיין שם. ומעתה אפילו בהמתן של צדיקים לא נכנסו למקום שיש ע"ז וכ"ש ללכת בכל יום לקאלעדזש שלהם לבחור בן תורה שיש שם ע"ז שומר נפשו ירחק מהם.

רפואה ושמירת הנפש

הרב משה בר ציון

ר"מ בישיבת בית אל

57 דק'
אורות התשובה - הרב משה בר ציון
אחדות ההפכים - שאלת הידיעה והבחירה
פרק ט"ז פסקה א'1 - א'2
ט"ז סיון תשפ"ד
32 דק'
נושאים שונים
הלכות טבילת כלים - חלק ו'
הלכות טבילת כלים הלכה למעשה
תמוז תשפ"ה
48 דק'
אורות התורה- הרב משה בר ציון
להבין קבלה
פרק י' פסקאות ז'-ח'
ב' חשוון תשפ"ו
1:02
אורות התשובה - הרב משה בר ציון
הדרך לתיקון החיים - משפט האדם
פרק י"ג פסקה ה' - ו'
י"ג חשוון תשפ"ד

רפואה ושמירת הנפש

47 דק'
שיעורים נוספים ברפואה
סכנה בהצלת נפשות ותרומת כלייה
מתוך יום עיון בישיבת בית אורות
הרה"ג דוב ליאור | ל' חשוון תשע"ו
23 דק'
רפואה ושמירת הנפש
מצוות מעקה
מתוך פניני הלכה ליקוטים ב' פרק ט' שמירת הנפש מעקה ועישון
הרב אליעזר מלמד | ז' שבט תשס"ח
שיעורים נוספים ברפואה
מלך ממית ומחיה
הרב יובל שרלו | תמוז תשפ"א
מלחמת "חרבות הברזל"
האם לכפות כניסה למקלט? | דביר אליה
רבנים שונים | סיון תשפ"ו

רפואה ושמירת הנפש

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

15 דק'
ברכות השבח והראיה
ברכת הלבנה
הרב אליעזר מלמד | תשס"א
הזכרת גשמים
בקשת גשמים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חגי לונדין
הרה"ג דוב ליאור
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב בני אלון
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב חנן פורת ז"ל
הרב אליהו ברין

ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז