^ 1. חוק יום העצמאות : ה' באייר – יום העצמאות:
1. (א) הכנסת מכריזה בזה על יום ה' באייר כעל "יום העצמאות" שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה.
(תיקון מס' 1) תש"י-1950 (תיקון מס' 2) תשי"א-1951 (תיקון מס' 3) תשי"ד-1954 (תיקון מס' 6) תשס"ד-2004
(ב) אם יום ה' באייר יחול בשבת, יוחג יום העצמאות ביום ג' באייר של אותה שנה. אם יום ה' באייר יחול בששי בשבוע, יוחג יום העצמאות ביום ד' באייר של אותה שנה. אם יום ה' באייר יחול בשני בשבוע, יוחג יום העצמאות ביום ו' באייר של אותה שנה.
^ 2. רבנו חננאל (מגילה ה.):"ופרקינן הכי קאמר, ער"ש שהוא שלא בזמנו של קריאת המגילה, קורין אותה כבזמנו, מה זמנו אפי' ביחיד כך שלא בזמנו אפי' ביחיד. ודחינן לא, לענין מקרא מגילה בעשרה. ושלא בזמנה היא ואלא מאי ער"ש זמנם, כלומר שקורין בער"ש המגילה כאילו זמנם הוא".
^ 3.ואכן לדעת המשנ"ב (תר"צ, ס"ק ס"א) יש לקרוא את המגילה בעשרה כיון שאינו בזמנו, אולם עיין ביחו"ד (א,צ) לגבי פורים המשולש, שבני ירושלים מקדימים את קריאת המגילה ליום שישי, שהביא שהמנהג כמו שכתבו הרב זוננפלד החזו"א ועוד, שיכול לקוראה אף ביחיד מעיקר הדין כיון שבפורים המשולש מקדימים ליום י"ד והוא יום קריאה לכל.
^ 4. הצפה , ג' באייר תשל"ח. הרב גורן חזר בו ממה שכתב בט' בניסן תשל"ח, לשליח בני-עקיבא בקליבלנד, וממה שהורה 3 שנים קודם, בכ"ד באלול תשל"ה (1975), לעורכי ה"סידור" של הקיבוץ הדתי - שאת תפילות החג יש לקיים בליל וביום שישי , ארכיון הר"ג. גם הרב שלמה אבינר, עטורי כהנים , 97 (אדר תשנ"ג), עמ' 25 כתב: לדעת כל השיטות אין לומר "תחנון" ביום ו', כי בכל זאת נותרת קדושה באותו יום. לעומת זאת, לכבוד שנת היובל למדינה, בשנת תשנ"ח (1998), על פי החלטת הכנסת [מכ"ז באדר תשי"ח, ראה: דברי הכנסת ה-14 , כרך כב, עמ' 6580-6579, 6728], נחוג יום העצמאות ביום חמישי [הוקדם כחוק] וגם ביום שישי. הרבנות הראשית הורתה לומר את תפילות החג רק ביום חמישי, וליום שישי יש להתייחס כיום רגיל, הצפה , כ"ז בניסן תשנ"ח[יתכן שבשנה זו אמרו להתייחס ליום ה' אייר כיום רגיל כדי שלא יגיעו לחילול שבת, מ.ב.צ]. בשנה זו התפרסמה ידיעה בשם הרב עובדיה יוסף - מותר ביום זה לומר הלל, אין לומר "תחנון" ויערכו סעודות שמחה, מעריב , ל' בניסן תשנ"ח.


^ 5. אהלה של תורה (שם):" ואין לומר, אדרבה, מהא גופא, שלא עקרו את כל הלכות היום לער"ש, אנו למדים שכשחל פורים בשבת אין לעקור את כל הלכות היום ליום אחר, כי שבת הוא זמנו העיקרי. אין לומר כן, כי בפורים שחל בשבת החשש היה רק לקריאת המגילה, וכדרבה, שמא יטלטלנה ד' אמות ברה"ר, לכן הקדימו רק את קריאת המגילה לער"ש. אך הקריאה בתורה ועל הנסים, שבהם אין לגזור, השאירום במקומם בשבת. אך אילו היה חשש גם בהם, היו עוקרים את כל ההלכות היום משבת לע"ש.
ויכול הטוען לטעון שה"ה ביום העצמאות, העקירה לע"ש, או ליום ה', לא נועדה אלא לטקסים ממלכתיים, שיש חשש שיחללו בהם שבת, משא"כ הלל והודאה, שאין בהם חשש לחילול שבת, יש להשאירם בזמנם. זה אינו, שהרי כל הלכות יום העצמאות אינן אלא הלל והודאה, ואילו שאר הטקסים והחגיגות אינם מהלכות היום. אילו היינו מחלקים בין הלכות היום לטקסים נמצינו מחלקים בין הצד ה"דתי" של יום עצמאות שנשאר בזמנו לבין הצד "הטקסי" שלו, שהוקדם ליום אחר, בזה יש סכנה כפולה:
א. כל התקנה של הקדמת יום העצמאות עלולה להתערער, כי יתברר שהרבנות שדרשה את הקדמת היום נשארה לחוג את חלקה "הדתי" בשבת, ואילו הציבור הרחב - שלא הוא שדרש הקדמה זו, ואולי אין היא נוחה לו, ורק אולץ להקדים את החגיגות בגלל לחצה של הרבנות - דווקא הוא צריך לחוג את היום שלא בזמנו.
ב. ההפרדה בין הציבור הדתי והציבור הכללי, בחגיגות היום, יש בה פתח להפרדה בין הדת והמדינה, דבר הסותר את כל עיצומו של יום העצמאות עפ"י תפיסתנו הדתית. עבורנו המדינה היא מושג בעל משמעות דתית, שבה הריבונות הכלל-ישראלית הוקמה בארץ-ישראל. ואע"פ שלצערנו אין בה עדיין גילוי מלא של תורת ישראל, היא הנותנת, רק שותפות מלאה בהשגת הריבונות הזאת ובפיתוחה יכולה להבטיח את הגברת השפעתה של התורה על חיי המדינה. מורנו ורבנו הרצ"י קוק זצ"ל היה נוהג להדגיש, בשנה בה חל יום העצמאות בשבת או בע"ש והוקדם ליום ה', שעובדה זו גופא שיום העצמאות הוקדם רשמית ליום ה' כדי למנוע חילול שבת היא קידוש ה' של המדינה לעיני כל העמים. וא"כ גם חובת ההלל וההודאה צריכה להיות ביום חמישי".
^ 6.לגבי ט"ו בשבט רבו הדעות מדוע אין אומרים בו תחנון: התחלה של דבר מצוה, והוא יום שמחה(לבוש), כיון שהוא ראש השנה (לאילן) ולא מצאנו שאומרים תחנון בראש השנה (מרדכי ר"ה תש"א), היכר שהחלה שנת מעשר וערלה חדשה( שו"ת מהר"ם מרוטנברג).
^ 7. עולת תמיד (קל"א,י"ט): נהגו שלא ליפול בט"ו באב וכו', כן כתב הבית יוסף, ואף על גב דעכשיו בטלה מגילת תענית(ראש השנה י"ט:), מכל מקום לעניין נפילת אפיים שהוא רשות, לית מנהגא לבטל.
^ 8.עיין בכל זה בפסקי תשובות קל"א,כ"ד.
^ 9." ומכיון שאמרנו שאין מזכירים נשמות ואין אומרין צדקתך בשבת כזו , ממילא נשאר גם רושם מסוים בשבת, וגם למי שחושש לכך לא עקרו את כל היום ממקומו".
^ 10.ויש לי לציין שבשו"ת הרב הראשי א עמ' 307 וכן ח"ב עמ' 458 בהערה, כתב שיש לומר תחנון ביום ה' באייר, ולא כתב טעם לדבר.