ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
- מדורים
- סדרות מיוחדות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
רשימת המיתוסים והזמנים בסרטון:
00:17 - מיתוס מספר 1 - חשוב שהילד יגיע כמה שיותר מוכן לליל הסדר!
01:15 - מיתוס מספר 2 - בליל הסדר הילדים מספרים ואומרים דברי תורה לפי מה שלמדו ולימדו אותם, ועונים על חידות
02:07 - מיתוס מספר 3 - בזמן ההגדה אסור לספר בדיחות!
02:45 - מיתוס מספר 4 - בתכל'ס המצווה היא לומר את ההגדה
04:39 - מיתוס מספר 5 - מצווה להאריך בסיפור יציאת מצרים ולהגיע רעבים לשולחן עורך
05:19 - מיתוס מספר 6 - את ליל הסדר חייבים להתחיל מאוחר כי חוזרים מאוחר מבית הכנסת
06:52 - מיתוס מספר 7 - את ההפתעות לילדים מחלקים בסוף הסדר, כדי שישארו ערים לאפיקומן
מיתוס מספר 1:חשוב שהילד יגיע כמה שיותר מוכן לליל הסדר - לא נכון.
אמנם אצל האשכנזים יש מנהג לקרוא את ההגדה בשבת הגדול, כי באמת חשוב שעורך הסדר, והמבוגרים, יתכוננו ויגיעו מוכנים ללילה. אבל ככל שמדובר אצל הילדים – בדיוק להפך. אנחנו משתדלים להפתיע אותם כמה שיותר: עוקרים את השולחן לפני שהתחלנו לאכול, מטבילים פתאום ירקות, חוצים את המצה לשתיים כדי להתמיה אותם שלא יבינו מה הולך, ומה השתנה משאר סעודת ליל שבת, וככל שהילדים יותר מופתעים – כך הם יותר שואלים, יותר סקרנים ויותר רעבים לקבל את התשובות שלנו. נכון שמצד שני כן כדאי שהילד יגיע קצת מוכן ללילה כדי שלא יהיה בשוק טוטאלי, ולא יהיה מבולבל לחלוטין, אבל ככלל חשוב לשמר את אפקט ההפתעה כדי שהילד יהיה מופתע וסקרן. ואם הילדים כבר גדולים והם זוכרים איך נראה הלילה משנה שעברה זה הזמן תוך כדי הנקיונות לפסח לחשוב איך גם השנה נצליח לגוון מחדש ולהפתיע אותם.
מיתוס מספר 2: בליל הסדר הילדים מספרים ואומרים דברי תורה לפי מה שלמדו ולימדו אותם, ועונים על חידות.
בדיוק להיפך. אז בליל הסדר הילדים מספרים לנו מה הם למדו בגן ואנחנו חדים להם חידות והם עונים לנו תשובות. לא נכון. המצווה בליל הסדר היא שהילדים ישאלו ואנחנו נענה. ליל הסדר הוא לא עוד סעודת ליל שבת שבה אנחנו בוחנים את הילדים על דף הקשר שהם הביאו מהגן, אלא בלילה הזה אנחנו מטמיעים בהם את יסודות האמונה, מעבירים את השרשרת שקבלנו מאבא ומסבא אל החוליה הבאה – הילדים היקרים שלנו. לכן בלילה הזה חשוב מאוד שהילדים הם יקשיבו ויקבלו מאיתנו. אז יכול להיות שכדי שהם יקשיבו טוב שהם יהיו שותפים: כדאי לשלב אותם בדברי התורה, בחידות, בהצגות, אבל לזכור שהשותפות הזו היא רק אמצעי למטרה הגדולה - שהם יבואו, יקשיבו, ויקבלו מאיתנו את מסורת האמונה הלאה.
מיתוס מספר 3: בזמן ההגדה אסור לספר בדיחות.
אז נכון שהפוסקים אמרו שאת אכילת המצה ואת ארבעת הכוסות אנחנו אוכלים ושותים בהסבה ואילו בקריאת ההגדה - לא, כי היא צריכה להיאמר באימה. אבל כבר בגמרא אנחנו רואים שהאמוראים פתחו את השיעור שלהם ב"מילתא דבדיחותא" = בדברי בדיחות, כדי לפתוח את הלב, וכשהתלמידים הלב שלהם נפתח אז באמת הם יהיו מסוגלים לשבת באימה ובריכוז וברוממות לדברי התורה. כך גם בליל הסדר, המטרה שלנו לא רק להעביר אינפורמציה אלא לחדור אל ליבם של הילדים, ולהטמיע בהם את יסודות האמונה, ובשביל לפתוח את הלב - טוב לפתוח גם בבדיחה טובה.
מיתוס מספר 4: בתכל'ס המצווה היא לומר את ההגדה.
לא נכון. בסיפור יציאת מצרים, אין הלכות פשוט קוראים את ההגדה, נכון? ממש לא. המצווה לספר את סיפור יציאת מצרים, היא לספר סיפור, כל אדם כפי צחות לשונו. כמו שמספרים סיפור לילדים, כמו שהתורה מספרת לנו את סיפור יציאתם של בני ישראל משעבוד לגאולה. לכן כדאי לפני פסח, לוותר קצת על נקיונות שלא נצרכים לפי ההלכה, להשקיע זמן בלימוד הפסוקים עצמם, בלימוד המדרשים, להיכנס לראש, לתאר מול העיניים שלנו איך היה נראה סיפור יציאת מצרים, להיכנס לחוויה, וכך נוכל להכניס גם את הילדים לחוויה הזו. הגמרא אומרת שאדם צריך לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, והרמב"ם מלמד אותנו שכדאי להשתמש גם בהצגות כדי להמחיש לילדים איך העסק הזה היה נראה. גם למצוות הסיפור יש כמה גדרים ברורים: חשוב להתחיל בגנות ולסיים בשבח. גם בגנות של השעבוד הפיזי והקושי שהיה במצרים, גם בירידה הרוחנית שהיתה לאבותינו כשעבדו עבודה זרה, ולסיים בשבח בגאולה מהשיעבוד והתרוממות הרוחנית שהיתה לעם ישראל. חשוב גם להסביר למה אנחנו אוכלים פסח, מצה ומרור. פסח – בגלל שהקדוש ברוך הוא פסח ודילג על הבתים של עם ישראל במכת בכורות. מצה – בגלל שהבצק של אבותינו לא הספיק להחמיץ ובני ישראל אכלו מצות. ומרור – כמובן, בגלל שהמצרים מיררו את חיינו. אז חשוב לשלב את המוטיבים האלה בסיפור, ולכן מנהג כל עדות ישראל לקרוא את ההגדה מתחילתה ועד סופה כדי לוודא שלא שכחנו שום דבר. אבל לזכור שהעיקר הוא לספר, לספר ולעניין את הילדים, כל אחד כפי צחות לשונו וכפי היכולת והסגנון שלו לספר סיפורים. מה שבטוח – המצווה היא לספר, ומי שבליל הסדר מפלפל למה מכים את השיניים של הבן הרשע, ולא של הבן החכם שגם שואל: "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלוקינו אתכם" (דברים ו, כ) אולי הוא עסק בדברי תורה, אבל סיפור ביציאת מצרים – הוא ממש לא קיים!
מיתוס מספר 5: מצווה להאריך בסיפור יציאת מצרים ולהגיע רעבים לשולחן עורך.
לא נכון. בזמן ההגדה הבטן של כולם מקרקרת וכולם מחכים כבר לסעודה. איך פותרים את הבעיה הזו? נכון, כל היום לא היינו יכולים לאכול לא חמץ ולא מצה, וגם לא היה זמן לאכול. מה כן צריך לעשות? א. חשוב מאוד כן למצוא זמן לפני שעה עשירית בערב פסח, שבו כל המשפחה יושבת ואוכלת סעודה משביעה של מה שאפשר לאכול. מרק עם קניידלך, סלט וכמובן תפוחי אדמה. בנוסף, בכרפס נכון שלכתחילה אנחנו אוכלים פחות מכזית, אבל עבור הילדים אפשר להקל לאכול יותר מכזית כדי להדר במצוות סיפור יציאת מצרים.
מיתוס מספר 6: את ליל הסדר חייבים להתחיל מאוחר, כי חוזרים מאוחר מבית הכנסת.
זה דווקא יחסית נכון. כי את ליל הסדר אי אפשר להתחיל אלא אחרי צאת הכוכבים, באזור השעה 19:30. משום כך, ה"מניין המוקדם" שרבים נוהגים בו בשבתות הקיץ, לכאורה לא אפשרי בליל הסדר. כי בליל שבת רגיל אפשר לעשות מנין מוקדם, להתפלל מנחה, קבלת שבת וערבית מבעוד יום, ולהתחיל את הסעודה בבית מבעוד יום, אבל בליל הסדר כאמור אי אפשר להתחיל קידוש לפני צאת הכוכבים, לפני 19:30, ולכן לכאורה אין אפשרות לעשות מניין מוקדם. בנוסף יש הסוברים שאת ההלל, אותו נוהגים לומר בבית הכנסת בכל קהילות ישראל אחרי תפילת ערבית, אי אפשר לומר בברכה אלא אחרי צאת הכוכבים. לכן, אם לא מתפללים מנין מוקדם, אלא מתפללים ערבית בצאת הכוכבים ואחר כך הלל, חוזרים הביתה באזור השעה 20:30 ועד שכולם מסתדרים ומתיישבים השעה כבר באמת מאוחרת – בטח לילדים. מה ניתן לעשות? הגמרא מספרת לנו שכבר רבי עקיבא עצר בלימודו בערב פסח והלך במיוחד הביתה כדי להשכיב את הילדים. אז מי שיכול – טוב להשכיב את הילדים בצהרים כדי שיהיה להם כח ללילה. אבל, לא תמיד זה מתאפשר, במיוחד בבתים שבהם יש הרבה בני דודים ביחד. משום כך ישנם רבני קהילות שכן מקילים לאפשר את המניין המוקדם גם בליל הסדר, ומי שבבית הכנסת שלו מקובל לעשות מניין כזה – טוב שישתתף בו, יסיימו את התפילה באזור השעה 18:30, ואז יש לנו כמעט שעה עד צאת הכוכבים, עד 19:30, להתארגן בנחת כל אחד במקום שלו, ובדיוק ב"שעת השין" בצאת הכוכבים (באזור השעה 19:30) להתחיל את הקידוש בשעה הרבה יותר סבירה ומתאימה לילדים.
מיתוס מספר 7: את ההפתעות מחלקים לילדים בסוף הסדר, כדי שישארו ערים לאפיקומן.
לא נכון. אמנם מנהג מאוחר שהשתרבב במשך השנים בכל קהילות ישראל לחלק לילדים הפתעה על חטיפת האפיקומן, אבל המנהג המקורי שמופיע בגמרא זה לחלק לילדים קליות ואגוזים במשך ההגדה, בזמן סיפור יציאת מצרים, כדי לעורר אותם שישאלו. בימינו יש ממתקים אטרקטיביים יותר ובריאים פחות, שאפשר לחלק לילדים כדי לגרות אותם ולסקרן אותם. יש כאלה שנותנים ממתק לכל ילד שענה תשובה, אבל כבר אמרנו שבליל הסדר הילדים שואלים שאלות ואנחנו עונים תשובות. לכן כדאי לקנות חבילת סוכריות, טבלת שוקולד, ולחלק חתיכה לכל ילד ששאל שאלה יפה וכמובן הקשיב היטב לתשובה. לספר ביציאת מצרים בליל הסדר – משימה גדולה וזכות גדולה! תשקיעו, אל תחמיצו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














