ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מצות עשה לשבות ממלאכה ביום ראשון של סוכות, שנאמר: "ביום הראשון מקרא קודש".
מצוה ל"ה -
מצות עשה לישב בסוכה בשבעת ימי החג, שנאמר: "בסכת תשבו שבעת ימים".
מצוה ל"ו -
מצות עשה ליטול בחג הסוכות ארבעת המינים, שנאמר: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים, וענף עץ עבת וערבי נחל".
מצוה לספר
רבים מבני העיירה ברדיטשב נענו בשמחה לבקשת ראשי הקהל, לצאת לערים הסמוכות על מנת לחפש אתרוג לבני הקהילה. במשך כל חודש אלול ציפו יהודי העיירה לאתרוג שיגיע, אולם עד ראש השנה טרם הגיע האתרוג המיוחל. בצר להם הוציאו ראשי הקהל קריאה לתושבים לצאת אל הערים הסמוכות ולחפש אתרוג, שהרי לא יתכן כי לקהילה הקדושה בברדיטשב ובמיוחד לרבה הצדיק והקדוש ר' לוי יצחק לא יהיה אתרוג מהודר לחג.
אחד השליחים שנסע למקום רחוק, פגש בדרך יהודי שסיפר כי יש עימו אתרוג גדול ומהודר. השליח מיד ניסה לשכנעו לבוא עימו לברדיטשב על מנת לזַכות עיר שלמה במצוה יקרה זו. אולם היהודי סירב בכל תוקף, שכן מזה זמן רב שלא היה בביתו, והוא רוצה לחגוג עם משפחתו את החג הקרב ובא. השליח ניסה לשכנעו בכל הדרכים, אך לא עלתה בידו. לבסוף סיים ואמר: "מתפלא אני איך יהודי נכבד כמוך אינו נבהל מהמחשבה, כי לרבינו הקדוש, ר' לוי יצחק, לא יהיה אתרוג בחג". היהודי כששמע זאת הרהר מספר דקות ואמר כי אכן ראוי הוא ר' לוי יצחק כי יהיה לו אתרוג נאה שכזה בחג, אולם הוא מוכן לבוא בתנאי שיובטח לו להיות במחיצת ר' לוי יצחק בעולם הבא. השליח לא ראה כל ברירה אחרת והסכים לכך. בבואם לברדיטשב לא סיפר השליח לאיש על תוצאות שליחותו, אלא נכנס מיד לרב לספר לו על תנאו של היהודי. ר' לוי יצחק כששמע זאת קפץ ממקומו בשמחה על כך שזכה לאתרוג נאה וביקש לראותו מיד, תוך שהוא מסכים בהחלט עם תנאו של בעל האתרוג.
ליל החג התקרב, ור' לוי יצחק העביר בחשאי הוראה לכל אנשי העיר, שאף אחד לא ייתן לבעל האתרוג רשות להיכנס לסוכתו. אחרי התפילה ניגש היהודי למלון בו השתכן, והופתע לראות כי סידרו לו סעודה בחדר. רץ לבעל המלון ושאלו כיצד יתכן כי אין לו סוכה. בעל המלון השיב כי ודאי שיש לו סוכה אולם בשום אופן לא ייתן לאורח להיכנס אליה. לשאלת האורח מדוע משך, בעל המלון את כתפיו ולא ענה. לקח האורח את המאכלים וחיפש סוכה לקיים בה את מצות היום, אולם, באף סוכה לא נתנו לו להיכנס, עד שנודע לו כי זו הוראה שיצאה מביתו של הרב. הוא רץ לר' לוי יצחק ושאלו מה אירע שמנסה הוא למנוע ממנו את קיום המצוה. ר' לוי יצחק הביט ביהודי ואמר לו כי אם יוותר על דרישתו לשבת בעולם הבא במחיצתו, אזי יארחוהו בסוכה בכבוד מלכים. היהודי עמד נבוך, מצד אחד - עולם הבא במחיצת הצדיק, אולם מצד שני - כיצד יתכן שיהודי ירא שמים לא ישב בסוכה בליל החג?! הוא פנה לרב ואמר כי הוא מוותר על תנאו, וכי עדיפה לו מצות היום. ר' לוי יצחק ששמע זאת נהרו פניו ואמר ליהודי: "כעת אתה יכול להיכנס לסוכה, וגם מובטח לך להיות עימי בעולם הבא. רציתי לראות האם באמת מגיע לך זכות זו, האם באמת המצוות יקרות לך, וכעת שהוכחת כך, הנך ראוי לדרישתך להיות במחיצתי לעולם הבא".
מצוה להורות
"מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה", לכן ראוי להתחיל בפעולה כל שהיא הקשורה בבניית הסוכה כבר במוצאי יום הכיפורים.
למצוה מן המובחר יש לכוון בזמן הישיבה בסוכה, שציוונו הקב"ה לשבת בסוכה זכר ליציאת מצרים וזכר לענני הכבוד שהקיפו את אבותינו במדבר.
ישנם רבים הבונים סוכות שדפנותיהם עשויות מבד. לסוכות אלו חיסרון מפני שאם הדפנות יכולות לנוע ברוח מצד לצד (ואפילו רק מעט), ואפילו נמצאות במקום המוגן מרוח, לעיתים אינן נחשבות לדפנות והסוכה פסולה. לכן העושה סוכה מדפנות בד, ראוי שיקשור חוטים מתוחים לאורך הדפנות במרחק שאינו עולה על 24 ס"מ אחד מהשני, שאז נחשבים החוטים לדופן,על פי הכלל ההלכתי הנקרא 'לבוד', שפירושו שכל דבר הנמצא במרחק ג' טפחים מהשני רואים אותו כמחובר. ממילא, אם יש חוט מתוח ומתחתיו או מעליו ישנו חוט נוסף במרחק שאינו עולה על ג' טפחים, רואים את האויר שבניהם כמחובר לחוטים ונחשב לדופן. וזאת בתנאי שבסך הכל יש בגובה החוטים לפחות עשרה טפחים, ששיעורו כמטר.
דיני ארבעת המינים רבים הם. לכן ראוי לכל אחד ללכת לחכם הבקיא בהלכות אלו ולהראות לו את המינים שקנה, ובייחוד את הלולב והאתרוג. גם מי שקונה באריזה סגורה עם הכשר, ראוי שיראה לחכם את מה שקנה, מפני שלעיתים ישנם שינויים משעת האריזה ועד שעת הקניה שעלולים לפסול את א

לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד איך לוקחים את האור של סוכות ומורידים אותו לחיי המעשה
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













