בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • עבודת אלוקים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
2 דק' קריאה 37 דק' צפיה
הַמֻּשָּׂג שֶׁל עֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים, כְּשֶׁהוּא בָּנוּי עַל-פִּי אוֹתוֹ הַכֹּחַ הַהֶרְגֵּשִׁי, הַנּוֹבֵעַ רַק מֵרוּם הַמַּעֲלָה, שֶׁל הַפְּגִישָׁה הָעַצְמִית, כְּשֶׁהִיא יוֹרֶדֶת עַד עֹמֶק הַתְּהוֹם שֶׁל הַלֵּב הֶחָשׁוּךְ וְהַחַלָּשׁ אֲשֶׁר לָאָדָם, כָּל-זְמַן שֶׁלֹּא תּוֹפִיעַ עָלָיו הַנְּהָרָה שֶׁל הָאֹמֶץ הָאִידֵאָלִי, הוּא מֻכְשָׁר לְהַחְלִישׁ אֶת הָאָדָם בְּגוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ, לְמַעֵט אֶת רוֹמְמוּת עֻזּוֹ, אֶת שִׂיא תּוֹעֲפוֹת שְׁאִיפוֹתָיו, וְהוּא נַעֲשֶׂה נִדְכָּא, שַׁח וְשָׁפָל.

אַף שֶׁמִּכָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת תִּצְמַח גַּם כֵּן טוֹבָה שֶׁל בִּצּוּר כֹּחַ הַמַּשְׁחִית שֶׁבְּחַיַּת הָאָדָם, אֲבָל הִיא טוֹבָה שֶׁאֵינָהּ שְׁלֵמָה, וְדֻגְמָתָהּ הִיא כְּעֵין הַטּוֹבָה הַבָּאָה לָעוֹלָם מִבָּתֵּי הָאֲסוּרִים שֶׁל הַפּוֹשְׁעִים, שֶׁמְּגִנִּים עַל הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵת, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם לֹא זֹאת הִיא הַמַּרְגֵּעָה, וּבְצֶדֶק תּוֹבְעִים הֵם חֲלוּצֵי הֶעָתִיד שֶׁהָאֱנוֹשִׁיּוּת חַיֶּבֶת לִשְׁאֹף שֶׁבָּתֵּי סֵפֶר וְלִמּוּד טוֹבִים יְמַלְּאוּ אֶת מְקוֹמָם שֶׁל בָּתֵּי הָאֲסוּרִים, בַּמֶּה שֶׁיְּלַמְּדוּ וִיחַנְּכוּ בְּאֹפֶן כָּל כָּךְ בָּרִיא וְטוֹב אֶת הָאָדָם, עַד שֶׁלֹּא יֶחְטָא וְלֹא יִפְשַׁע, וְלֹא יִהְיֶה צָרִיךְ לְהֵאָסֵר, כִּי-אִם כָּל מָה שֶׁיִּתְעוֹדֵד יוֹתֵר, כָּל מָה שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר אַמִּיץ וּמְלֵא זֶרַע עֹז, יוֹתֵר יִהְיֶה מַרְבֶּה לְהָטִיב, וְלִהְיוֹת צַדִּיק חָסִיד יָשָׁר וְנֶאֱמָן בְּטֶבַע תּוֹלַדְתּוֹ, "לֹא יִיגְעוּ לָרִיק וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה כִּי זֶרַע בְּרוּכֵי ד' הֵמָּה וְצֶאֱצָאֵיהֶם אִתָּם"[1].


עַל כֵּן תִּשְׁאַף נֶפֶשׁ הָאָדָם לְהֶאָרָה שֶׁל עֲבוֹדַת אֱלֹהִים הַבְּנוּיָה עַל יְסוֹד הוֹדָעַת הָאִידֵאָלִים הָאֱלֹהִיִּים, וְהַכָּרָתָם בְּמִלּוּאָם, שֶׁלְּהַגְשִׁימָם בְּחַיֵּי הָאֱנוֹשִׁיּוּת, לֹא יוּכְלוּ יְחִידִים, אֲפִלּוּ אִם יִהְיוּ צַדִּיקִים וְאַנְשֵׁי מַעֲלָה, בַּעֲלֵי תּוֹרָה בַּעֲלֵי חָכְמָה וָעֹז, כִּי לְעוֹלָם יִהְיֶה הַחֶסֶד, הָאֱמֶת וְהַמִּשְׁפָּט נִרְמָס בְּרַגְלַיִם בְּחַיֵּי לְאֻמִּים, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת ד' וְלֹא יִקְרְאוּ בִּשְׁמוֹ בָּאֱמֶת.

אָמְנָם אֵיזֶה אֻמָּה תּוּכַל לָשֵׂאת עָלֶיהָ בְּרָמָה אֶת הַדֶּגֶל שֶׁל עֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים הָאִידֵאָלִית? רַק אֻמָּה כָּזֹאת שֶׁדַּרְכָּהּ סְלוּלָה לְפָנֶיהָ עַל פִּי הָאִידֵאָלִים הָאֱלֹהִיִּים, מִתֹּכֶן הַמּוּסָר הַגָּדוֹל שֶׁל הֶעָתִיד, הַהוֹלֵךְ וָאוֹר, הוֹלֵךְ וּמִתְפַּתֵּחַ, הוֹלֵךְ וּמִתְרוֹמֵם מִדּוֹר לְדוֹר, וּמִתְּקוּפָה לִתְקוּפָה.

דַּוְקָא אֻמָּה כָּזֹאת, שֶׁהַתְּשׁוּבָה הָאֱלֹהִית עַל שְׁאֵלָתָהּ אֶת שֵׁם ד', לֹא הָיְתָה תְּשׁוּבָה עֲרָאִית, לֹא תְּשׁוּבָה שֶׁתּוּכַל לַעֲבֹר וּלְהִתְיַשֵּׁן בְּשֶׁטֶף הַזְּמַנִּים, כִּי אִם תְּשׁוּבָה כָּזֹאת שֶׁדַּוְקָא שֶׁטֶף הַזְּמַנִּים מְגַלִּים אֶת אוֹרָהּ וְעֹז תִּפְאַרְתָּהּ "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה"[2], דַּוְקָא הֶעָתִיד הַנִּמְשָׁךְ הַהוֹלֵךְ וּמִתְעַלֶּה.

רַק אֻמָּה כָּזֹאת, שֶׁיֵּשׁ לָהּ תּוֹרָה שֶׁקִּפְּלָה אֶת מַהֲלָכָהּ עַל-פִּי הִתְגַּלּוּת דַּעַת אֱלֹהִים כָּזֹאת, שֶׁל אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְאִירָה[3], שֶׁל "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ"[4], שֶׁהִצִּיבָה אֶת הֶעָתִיד שֶׁלָּהּ בְּכָל בְּהִירוּתוֹ, בְּכָל דִּיּוּקָיו הַיּוֹתֵר פְּרָטִיִּים, מֵרֵאשִׁית הֲוָיָתָהּ עַד כָּל נְפִילוֹתֶיהָ וְשִׁיבָתָהּ לִתְחִיָּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, בְּרוּם מַעֲלָה וְאוֹרָה נִפְלָאָה.

אֻמָּה כָּזֹאת, שֶׁהִיא עִם זֶה מוּכֶנֶת מִצַּד גִּזְעָהּ וְתוֹלַדְתָּהּ, שֶׁבְּכֹחַ יִהְיוּ בָּהּ חֲקוּקִים הָאִידֵאָלִים הָאֱלֹהִיִּים שֶׁבְּאוֹצָרָהּ הַפְּנִימִי הַגָּנוּז בַּלֵּב, וְהָיָה חֶפְצָהּ הַיּוֹתֵר אַדִּיר לִרְאוֹת וְלִפְעֹל בְּשִׁלְטוֹן הַצֶּדֶק הַמֻּחְלָט, וְאוֹר הַדֵּעָה הַמֻּחְלֶטֶת.

אֻמָּה כָּזֹאת, שֶׁאִם תְּמַלֵּא אֶת כָּל מַחְסוֹרֶיהָ הַחָמְרִיִּים, וְכָל מִשְׁאָלֶיהָ הַנַּפְשִׁיִּים הַיּוֹתֵר אֶסְתֶּתִיִּים, לֹא תִּמְצָא עֲדַיִן אֶת עַצְמָהּ שֶׁהִיא שְׂבֵעָה וּמְלֵאָה מְנוּחָה, כִּי אִם כְּשֶׁתָּחוּשׁ וְתֵדַע שֶׁמִּתְמַלְּאִים הֵמָּה הַחֲפָצִים שֶׁלָּהּ הָאִידֵאָלִיִּים, שְׁאִיפַת הַצֶּדֶק הַמָּלֵא וְהָאוֹרָה שֶׁל הַדֵּעָה הַיּוֹתֵר רוֹמֵמָה, מְבֹרֶרֶת וּמְזֻקֶּקֶת, וְשֶׁתִּהְיֶה הָאוֹרָה הַזֹּאת דַּוְקָא מְחֻבֶּרֶת אֶל צֶדֶק הָעוֹלָמִים.

זֹאת הִיא הַתְּכוּנָה הַיִּשְׂרְאֵלִית הָאַדִּירָה וְהַפְּנִימִית, שֶׁהִיא גְּנוּזָה בִּכְלָלוּת הָאֻמָּה, וְשֶׁמִּמֶּנָּה לֹא יוּכַל לָזוּז אֲפִלּוּ הַפּוֹשֵׁעַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כִּי אֵין בְּיַד אָדָם לְהַחְלִיף אֶת טֶבַע נַפְשׁוֹ הַמְּקוֹרִית.




[1] שם ס"ה, כ"ג.



[2] ע"פ שמות ג', י"ד.

[3] עיין יבמות מט:

[4] במדבר י"ב, ח'.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il