עלון שבת מברכים א-ת פ"ש, פרשת יתרו תשפ"ד

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

קטגוריה משנית

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

17 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

פרשת יתרו - שבת מברכים
חידושי תורה ושאלות על פ רשת הש בוע ועניינא דיומא מ - א' ועד ת' מהחומש מפרשים מדרשים וכד'
התשובות מסודרות לפי סדר א-ב
בפרשה 75 פסוקים = כהן
וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ (יט ו)
בפרשת יתרו 17 מצוות , מתוכן 3 מצוות עשה ו-14 מצוות לא תעשה . (ספר החינוך)
מולד חודש אדר א' יהיה בליל שבת בשעה 21, 29 דקות ו 5 חלקים
ר"ח אדר הראשון יהיה ביום שישי ולמחרתו ביום שבת הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה
השם אדר מוזכר במגילת אסתר - הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר . (אסתר ג ז) השם אדר משורש הדר, על שם ההדר והיופי שבארץ ישראל בתקופה זו, כאשר השדות מוריקים והפרחים פורחים. חודש אדר הוא לעולם חסר בן עשרים ותשעה ימים, אולם בשנה מעוברת כמו השנה (שחלה שבע פעמים במחזור של תשע עשרה שנה, וסימנך גו"ח אדז"ט), נוסף חודש אדר ראשון ומניין ימיו שלושים לעולם, ואדר שני לעולם חסר בן עשרים ותשעה ימים. השם אדר מופיע כשם פרטי, בדברי הימים (א ח ג) וַיִּהְיוּ בָנִים לְבָלַע אַדָּר וְגֵרָא וַאֲבִיהוּד.
ז' אדר תענית צדיקים שבו מת משה רבינו , ובארץ ישראל נהגו להתענות אנשי החברה קדישא באדר ב', ובחו"ל נוהגים אנשי החברה קדישא להתענות באדר א'.
פורים קטן אין מתענים בו, ומרבים קצת בסעודה בי"ד, והמוקפין בט"ו. נהגו לבדוק את המזוזות בחודש אדר כשהשנה מעוברת, כיון שצריך לבדוק ב' פעמים בשבע שנים . (קונטרס האגרת הזאת)
וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱ-לֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ (יח א)
וַיִּשְׁמַע ר"ת ו יקבל י תרו ש רי מ לך ע ולם . וַיִּשְׁמַע ר"ת ו ייחד י תרו ש ם מ לך ע ולם . וַיִּשְׁמַע ר"ת ו ירא י תרו ש נשמתו מ קין ע לתה . יתרו היה מבחינת קין, וקרח גם כן היה מבחינת קין. שני פעמים קרח בגימטריא יתרו . (308 X 2=616). כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן ר"ת חכם שהיה חכם גדול. וכן בגימטריא חיים , לפי שקנה חיים בעוה"ז ובעוה"ב. וַיִּשְׁמַ ע יִתְרוֹ חֹתֵן ס"ת עון , שבא להתגייר לכפר על עוונו. וכן כֹהֵ ן מִדְיָן חֹתֵן ס"ת קן , בסוד וּדְרוֹר קֵן לָהּ (תהלים פד ד) וכן כֹ הֵן מִ דְיָן ר"ת וס"ת בגימטריא קין . וכן כֹהֵ ן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה ס"ת בגימטריא נקה . (155) בסוד וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָו‍ֹן (במדבר ה לא) וזהו סוד כִּי שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם קָיִן (בראשית ד כד) יֻקַּם בגימטריא קן . וכן יֻקַּם ר"ת י תרו ק רח מ צרי. שלושתם באו מגלגול קין. וַיִּשְׁמַע ר"ת ו ידע י ש ש כר מ צות ע שה . וַיִּשְׁמַע ר"ת ש מע מ לחמת ע מלק ו קריעת י ם . (רבינו אפרים)
חידה – מה המשותף בין אברהם אבינו , שרה אימנו , יתרו חותן משה ויהושע ? והקשר לשם י-ה-ו-ה .
לארבעתם נוספו אות לשמם . לאברהם נוספה האות ה' , לשרה נוספה האות ה' (במקום י') , ליתרו נוספה האות ו' , יהושע האות י'.
צירוף ארבעת האותיות הוא שם י-ה-ו-ה. אברהם אבינו ושרה אמנו עסקו בגיור דכתיב וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן (בראשית יב ה). גם יתרו היה אביהם של כל הגרים שכן הוא היה הראשון שהתגייר מעצמו , וכן מצינו ביהושע שגייר את אנשי גבעון . נמצא שאלו הארבעה עסקו בגיור אנשים ולכן הקב"ה העניק לכל אחד מהם אות אחת משמו משום שפעלו להכניס אנשים תחת כנפי השכינה , ומידה כנגד מידה לא בטלה .
מנין האותיות של עשרת הדברות הם כמנין 'כתר' (620) דהם כמנין 'תרי"ג' ועוד שבע מצוות דרבנן . (7+613=620) .
יוצא שהאותיות האחרונות של עשרת הדברות שהם 'אשר לרעך' מרמזות על שבע מצוות דרבנן .
כיצד מרמזות שבע מצוות דרבנן במילים 'אשר לרעך' ? א ' אבילות – שהם שבעת ימי אבילות מדרבנן . ש ' שמחה – זהו שמחת חתן וכלה בשבעת ימי המשתה שהוא תקנת משה רבינו ע"ה . ר ' רחיצה – דהוא נטילת ידיים . ל ' לחם – שהוא פת נכרי ועמו נכלל גם בישולי נכרים דהוא מדרבנן .
ר ' רשויות – שהם עירובי חצירות ושיתופי מבואות דהם מדרבנן . ע ' עמלק – דזה מקרא מגילה דקאי על מחיית המן דהוא מזרע עמלק , ואנשיו שנהרגו ביום י"ג אדר . שהם נצר זדון מזרע עמלק . כ ' כהנים – דהוא נס חנוכה שנתקן על ידי הכהנים . (תורת משה להחת"ס)
סימנים לשבעת מצוות מדרבנן - 'שמ"ע בנ"י' ש -שבח (הלל) מ -מגילה ע -עירובין ב -ברכות (חוץ מברכת המזון, ברכת כהנים ולדעות מסוימות גם ברכת התורה) נ -נר שבת ונר חנוכה (שתי מצוות) י -ידים (נטילת ידים). ' נ"ע בשמח"ה' נ -נטילת ידים ע -עירובין ב -ברכות ש -(נר) שבת מ -מגילה
ח -חנוכה ה -הלל. 'הנח"ש' עב"ם ה -הלל נ -נטילת ידיים ח -חנוכה ש -שבת (נר שבת) ע -עירובין ב -ברכות מ -מגילה.
'בעיה חנם ' ב -ברכות ע -עירובין י -ידיים (נטילת ידיים) ה -הלל ח -חנוכה (נרות חנוכה) נ נרות (שבת) מ מגילה.
וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ . (שמות יט ה)
איתא בגמרא (מנחות מג :) ת"ר חביבין ישראל שסיבבן הקב"ה במצוות תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן וציצית בבגדיהן ומזוזה לפתחיהן ועליהן אמר דוד (תהלים קיט, קסד) שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ .פרש"י - תפילין בראש ובזרוע הרי שתים וארבע ציציות ומזוזה הרי שבע. ובשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו לאחר שיצא אמר עליה שירה שנאמר (תהלים יב, א) לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל הַשְּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד על מילה שניתנה בשמיני. לכאורה קשה שהרי יש לו את המצוה שלא להקיף פאת הראש המבדילים אותו מן הגוי . מדוע אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה. אלא אמר מצוה זו לבדה לא מספיקה , כי צריך שני עדים , וגם צריך מן מצוות עשה ומן מצוות לא תעשה , ולכן כיון שנסתכל במילה שבבשרו נתקררה דעתו , דהשתא איכא שני עדים – שתי מצות פאות ומילה ברית קודש . עשה ולא תעשה . וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי – אֶת לרבות הפאות , בְּרִיתִי הוא ברית קודש שבבשרכם . ובזה וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים שתהיו מובדלים מן העמים . ותהיו סגולה דוגמת הסגול שהוא שתי נקודות אחת מימין ואחת משמאל ואחת למטה באמצע , כן עומדים מצוות הנזכרות שתי הפאות אחת מימין ואחת משמאל למעלה וברית קודש באמצע . (מלאך הברית). וִהְיִיתֶם לִ י סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים ס"ת מילה . (בעה"ט)
הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בּוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה״ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר קְרָא: וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ יְ-הוָה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם (ברכות נד .) וכולם בהזכרת שם ומלכות (שו"ע או"ח ריח א) . לכאורה הרי כאן שאמר יתרו בָּרוּךְ יְ-הוָה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם וגו' אין כאן מלכות , היל"ל בָּרוּךְ יְ-הוָה מלך העולם . ועוד שהרי לא ראה יתרו את מקום הנס של קריעת ים סוף, שהרי מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. ובמשנה כתוב הָרוֹאֶה.
אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם וגו' מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם הוא במקום מלכות שממשלתו בכל . (חידושי אגדות שם) ואף על גב דיתרו לא ראה מקום הנס מ"מ כל שרואה הרבים הניצולים כרואה מקום הנס דמי. (ריטב"א , שטמ"ק שם) א"נ לכתם במדבר הוי בכלל נס הצלתם ממצרים, וראה שם עמהם נס המן הבאר וענני כבוד.(מהרש"א)
וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי (שמות יט ה) ר"ת של שָׁ מוֹעַ תִּ שְׁמְעוּ בְּ קֹלִי הם שבת . בשבת שומעים את קול קבלת התורה. לכן נאמר בספרים כי בשבת מחזיר משה רבנו לבני ישראל את שתי העטרות שקבלו בעד ''נעשה ונשמע'' מכיוון שבשבת חוזרים ושומעים זאת.

שאלות

א. עבר על לא תחמוד – עליו נאמר הרצחת וגם ירשת .
ב. ראיה בפרשה שיש להודות ולשבח לקב"ה על הניסים שעשה לאבותינו ולנו .
ב. בנו של ירמיהו הנביא , רצה לעסוק בספר יצירה יצאה בת קול ואמרה לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ . (שמות יח יח) הלך לו אצל ירמיהו אביו ועסקו
בו , ולמקצה ג' שנים נברא להם אדם אחד וכתוב במצחו 'אמת'.
ג. וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ . (יח ב) וכי מאחר שגרשה ונפטרה ממנו בגט איך קורא לה אֵשֶׁת מֹשֶׁה .
ועוד שהרי היה משה כהן גדול וכהן אסור לו להחזיר את גרושתו .
ג. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַי-הוָה אֱ-לֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ . (כ ט) מה הטעם
שבכל עשרת הדברות לא נזכר גר רק במצוות השבת .
ד. יתרו אמר עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְ-הוָה מִכָּל הָאֱ-לֹהִים (שמות יח יא) מי אמר כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל י-ְהוָה וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱ-לֹהִים. מה הטעם ששינה.
ה. מה הטעם שכל עשרת הדברות הן פרשיות סתומות חוץ מ- זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ .(שמות כ ז)
ו. ראיה בפרשה שגמר דין כשר בלילה . שדיני ממונות דנים ביום וגומרים בלילה.
ז. היה נביא בן נביא, מאחרוני הנביאים בישראל, חלק מאנשי כנסת הגדולה, ביום כ"ד שבט בשנת ב' לדריוש התנבא נבואת נחמה על ירושלים.
ועודד את בני ישראל לבנות את ביהמ"ק השני , מעניינו של יום לקרוא בנבואה שלו ולהתפלל לגאולת ישראל. נקרא גם 'משולם', משום
שהיה שלם במעשיו.
ח. וַיַּגַּע עַל פִּי וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָגַע זֶה עַל שְׂפָתֶיךָ וְסָר עֲו‍ֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר . (ישעיהו ו ז) איתא בגמרא מנשה הרג את ישעיה. אמר רבא: מידן דייניה
וקטליה (דן אותו כנביא שקר והרגו), אמר ליה... משה רבך אמר (דברים ד ז) כַּי-הוָה אֱ-לֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו , ואת אמרת (ישעיהו נה ו)
דִּרְשׁוּ יְ-הוָה בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב וכו (יבמות מט( הרי המלאך כבר אמר לו וְסָר עֲו‍ֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר .
ח. וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים (ישעיהו ל כו) השמש נקראת גם חמה ,שם נוסף לשמש.
ט. וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱ-לֹהִים פֶּן נָמוּת . (שמות כ טו) איתא בגמרא (שבת פח :) ואריב"ל כל דיבור ודיבור
שיצא מפי הקב"ה יצתה נשמתן של ישראל שנאמר )שיר השירים ה, ו( נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ . מאחר ובדיבור ראשון פרחה נשמתן איך קיבלו את
הדיבור השני? מה התועלת בכך אם גופם אינו מסוגל לקבל דבר ה?
י. וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ (יח ט) פרש"י - נַעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין, מֵצֵר עַל אִבּוּד מִצְרָיִם. הַיְינוּ דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי: גִּיּוֹרָא עַד עֲשָׂרָה דָּרֵי לֹא תְבַזֵּי אֲרַמָּאָה
בְאַפֵּיהּ . היכן מצינו גר שהתגייר והיה יותר מדור עשירי לגר מצרי , ונקם את נקמתם מישראל .
כ. וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב .(שמות יח יג) מה הרמז והלימוד דכתיב הַ בֹּקֶר - הָ עָרֶב בה'
הידיעה. היה לו לומר מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב .
ל. וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ . (ישעיהו ו) מה הטעם שנענש הנביא ישעיהו ומדוע המלאך לוקח את
הגחלת מעל המזבח באמצעות מלקחיים .
מ. וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְ-הוָה לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם . (יח ט) פרש"י - וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: נַעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין,
מֵצֵר עַל אִבּוּד מִצְרָיִם. הַיְינוּ דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי: גִּיּוֹרָא עַד עֲשָׂרָה דָּרֵי לֹא תְבַזֵּי אֲרַמָּאָה בְאַפֵּיהּ. זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת: גֵּר, עַד עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת,
אַל תִּבְזֶה אֲרַמִּי בְּפָנָיו. לכאורה יתרו לא היה עשירי אלא ראשון שהתגייר ?
נ. לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם .(שמות כ יט) מה הטעם שאצל אֱלֹהֵי כֶסֶף כתיב לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי ואצל אלֹהֵי זָהָב כתיב
לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם . (כמה היה משקלו של פסל מיכה )
ס. אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱ-לֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה. (יח ג-ד) מה הטעם
שלא כתיב אצל אליעזר כִּי אָמַר כמו אצל גרשום .
ע. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ . וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַי-הוָה אֱ-לֹהֶיךָ (כ ח-ט) כאן כתיב שַׁבָּת לַי-הוָה אֱ-לֹהֶיךָ ואילו בפרשת ויקהל
כתיב שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ (שמות לה ב) . האם השבת היא לצורך ה' אלוקיך או שהשבת לָכֶם קֹדֶשׁ.
פ. וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱל-ֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ (יח א) פרש"י – 'יִתְרוֹ' לִכְשֶׁנִּתְגַּיֵּר וְקִיֵּם הַמִּצְוֹת הוֹסִיפוֹ
לוֹ אוֹת אַחַת עַל שְׁמוֹ. לכאורה כבר מצינו שנקרא יתרו קודם שנתגייר , דכתיב וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן (שמות ג א)
וכן בפסוק וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם. (שמות ד יח).
צ. וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱ-לֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְ-הוָה מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. (יט ג) מה הטעם שהקדים את בֵית
יַעֲקֹב אלו הנשים , לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אלו האנשים .
ק. אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. (יט ד) המרחק בין רעמסס לסוכות אותו הלכו בני
ישראל ביום אחד .
ר. וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱ-לֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ (יח א) פרש"י - שבע שמות נקראו לו רעואל, יתר, יתרו,
חובב, חבר, קיני, פוטיאל. (מכילתא יתרו פ"א). שם נוסף ליתרו , מדוע לא מונה גם את שם זה .
ש. וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱ-לֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת
(יח כא) כמה היו סך הכל דייני ישראל .
ת. בקריאת עשרת הדברות ישנם שני סוגי טעמים: טעם עליון וטעם תחתון. כשאנו קוראים בתורה בציבור אנו קוראים ב"טעם עליון", כשאנו
קוראים בתורה ביחיד – קוראים ב"טעם תחתון". מה בא לרמז וללמד שבטעם העליון נקרא הדיבר לֹא תִרְצָח בקמץ . ואילו בטעם התחתון
נקרא הדיבר בפתח .

א. אחאב חמד את כרמו של נבות – איתא בפסיקתא רבתי (פכ"א דף ק"ו סע"ב) מפני מה נאמרו עשרת הדברות בלשון יחידי , מפני שהיחידים
ביטלו אותם. אָנֹכִי ביטל מיכה, לֹא יִהְיֶה לְךָ ביטל ירבעם. לֹא תַחְמֹד ביטל אחאב - הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ (מלכים א כא יט). לֹא תַחְמֹוד
בגימטריא נבות (458) . (רבינו יהודה החסיד)
ב. בָּרוּךְ יְ-הוָה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם (יח י) איתא בגמרא - הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ
בּוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה״ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר קְרָא: וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ יְ-הוָה
אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם (ברכות נד .)
ב. בן סירא – בגימטריא בן ירמיהו (323). (רבינו יהודה החסיד) *
ג. גט על תנאי היה - שאם לא יחזור ממצרים לפי שחשש שיהרגנו פרעה שנאמר וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה (ב טו)
והתנאי לא התקיים לפיכך הגט בטל מעיקרו. כדאיתא בגמרא (שבת נו.) - כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו . פרש"י
על תנאי שאם ימות במלחמה תהא מגורשת מעכשיו. (פרדס שמאי) א"נ אין נושאים אלמנתו וגרושתו של מלך - והיא גרושתו של מלך לפיכך
קורא לה אֵשֶׁת מֹשֶׁה . וכשם שהיתה צדקת בהיותה עמו כך היתה כשנפטרה הימנו , לכך נקרא שמו עליה . א"נ על שם שהצילתו מן המיתה
שנאמר וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְ-הוָה וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ . (רבינו אפרים). *
ג. גוי ששבת חייב מיתה – בשאר המצוות יכולים האומות לקיים אפילו בגויותן , חוץ משבת . לכך רמזו באזהרת השבת וְגֵרְךָ רק אחרי שיתגייר
רשאי הגוי לשמור את השבת. (אזנים לתורה)
ד. דוד המלך ע"ה אמר (תהלים קלה ה) כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל י-ְהוָה וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱ-לֹהִים. הטעם ששינה לפי שמילת אֲנִי אינה מורה על הזמן . וי"ל
שידע זה בראיות מופתיות וכיון שידעו בדרך המופת אין זה צריך חיפוש עד שנצטרך לומר שלא הניח ע"ז שלא עבדה. יתרו אמר עַתָּה שזהו בדרך
של חיפוש ואמרו חז"ל מלמד שלא הניח עבודת כוכבים שלא עבדה . (מזרחי)
ה. הודיע שכרה – דאיתא בגמרא לָדַעַת כִּי אֲנִי יְ-הוָה מְקַדִּשְׁכֶם . – אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני
מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם (שבת י:) - לפי שמתן שכרה לא עבידא לאגלויי לכן אמר לו להודיעם , בשאר מצוות לא הודיען מתן שכרן ולכן
כולם סתומות , אבל כאן שהודיע שכרה היא פתוחה . (טעמא דקרא)
ו. וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת (יח כב) – מכאן שדיני ממונות דנים ביום ובלילה משום שכתוב בְּכָל עֵת משמע בין ביום ובין בלילה. (סנהדרין לד :)
וכתב הסמ"ע (חו"מ סימן ה סק"ז) דלאור הנר דנים אפילו תחילת הדין .
ז. זכריה בן ברכיה בן עדו היה מנביאי התרי עשר בימי בית המקדש השני. מאנשי כנסת הגדולה. נבואותיו מרכיבות את ספר זכריה. נקרא גם
'משולם', משום שהיה שלם במעשיו (מגילה כג א( יש אומרים כי סבו, עדו, היה כהן גדול המוזכר בספר נחמיה) יב, טז( ולפי זה היה זכריה מראשי
בית אב של כהונה, ויש אומרים כי סבו הוא עידו הנביא שהיה בימי ירבעם בן נבט. * (נהגו לקרוא זכריה א יב-טז)
ח. חטאו היה כפול – חטא נגד ה' ונגד עם ישראל , ופרע השרף ממנו את חלק החטא שחטא נגד ה' . ומנשה כמלך ישראל פרע ממנו את חלק עם
ישראל שדבר עליהם סרה . א"נ השב מיראה נהפך זדונו לשגגה , וזה שאמר לו וְסָר עֲו‍ֹנֶךָ – עון הוא מזיד , אבל וְחַטָּאתְךָ – השוגג הנמצא
עדיין בך – תְּכֻפָּר לשון עתיד על ידי מנשה . (אזנים לתורה)
ח. חרס – דכתיב הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם . (איוב ט ז). שמש , חרס , חמה ס"ת שס"ה – כנגד שס"ה ימים ושס"ה לאוין
שבתורה . (רבינו יהודה החסיד)
ט. טל שעתיד להחיות מתים הוריד הקב"ה והחיה אותם.(שבת פח:) מה שהחיה אותם בטל של תחיה היינו שנעשה הטל חלק מעצמותם לחבר את הגוף
לנפש עד ששוב לא נפרדו בדיבור השני . (משלחן גבוה)
י. ישמעאל בן נתניה - היה רוצחו של גדליה בן אחיקם, מנהיג 'שארית הפליטה' שנשארה בארץ אחר חורבן בית המקדש הראשון. דכתיב
וַיִּתֵּן שֵׁשָׁן אֶת בִּתּוֹ לְיַרְחָע עַבְדּוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת עַתָּי . (דברי הימים א ב לה) פרש"י - מכאן אמרו בתך בגרה שחרר עבדך ותנהו לה ומכאן
אמרו חכמים ביבמות ירושלמי אל תאמן בגר עד ט"ו דורות וט"ו דורות הם מן עַתָּי המצרי עד ישמעאל וי"א ט"ז דורות עם ירחע. וכתיב וַתְּהִי
אִשָּׁה אַחֶרֶת לִירַחְמְאֵל וּשְׁמָהּ עֲטָרָה הִיא אֵם אוֹנָם .(דברי הימים א ב כו)
כ. כל הדן דין אמת לאמיתו כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית. (שבת י.) ואיתא במדרש (ב"ר יב י) בְּהִבָּרְאָם (בראשית ב ד) בה"א בראם
הוי העוה"ז נברא בה"א. (בעה"ט)
ל. לשון הרע דיבר על בנ"י לפי שאמר עליהם וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב (ישעיהו ו ה ).(רי"ד בשם אביו) הטעם שלקח במלקחיים כדי שיגע
ע"פ הנביא באמצעות מלקחיים שלא ישרף הנביא. וי"א שהיתה בוערת כל כך שאפילו המלאך מיכאל לא היה יכול לגעת בה אלא במלקחיים.(רי"ק)
מ. מצרים בנו של חם היה – יתרו היה עשירי למצרים. לפי שהיו המצריים אנשי בריתו וקרוביו ואף בני מצרים ובני מדין קרובים היו שהרי
מדין בנו של אברהם היה מקטורה, ואברהם יצא משם בנו של נח, ומצרים בנו של חם שנאמר (בראשית י ו) וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וכשם
שהיו עשרה דורות מנח ועד אברהם כך תמצא עשרה דורות מחם בן נח עד מדין בן אברהם ועשרה דורות ממצרים בן חם עד יתרו שהוא
מבני מדין , ועל כן דרשו עַד עֲשָׂרָה דָּרֵי שהרי יתרו אע"פ שנתגייר ונבדל לגמרי מהם מ"מ בשרו יכאב עליו בפורענותם אף בדור עשירי.
(רבינו בחיי) א"נ הוא משל בני אדם ומיהו יתרו לאו עשירי הוה. (רש"י – סנהדרין צד.) *
נ. נ' קנטרין כסף היה משקלו של פסל מיכה – אלהי כסף רומז על פסל מיכה שהיה של כסף ומשקלו נ' קנטרין . כדאיתא בשופטים (יז ד) וַתִּקַּח אִמּוֹ
מָאתַיִם כֶּסֶף וַתִּתְּנֵהוּ לַצּוֹרֵף וַיַּעֲשֵׂהוּ פֶּסֶל וּמַסֵּכָה וַיְהִי בְּבֵית מִיכָיְהוּ . ואיתא בחז"ל שמאתים כסף הוא משקל נ' קנטרין . אצל אלהי זהב נאמר לָכֶם
לפי שהעגל זהב שעשו במדבר היה לכל ישראל וכן עגלי זהב של ירבעם היו לרוב ישראל. (טעמא דקרא) *
ס. סכנה היתה בשעת מילתו – ובשעת מילתו של הנער קוראים לו שם, ולפי שהיה בסכנה לא קראו שם . (דעת זקנים בשם הר"י דאורלינש) *
ע. עושין רצונו של מקום – מלאכתן נעשית על ידי אחרים. כשאין עושין רצונו של מקום – מלאכתן נעשית על ידי עצמן. (מכילתא פר' ויקהל)
כתב הרמ"א (או"ח ר"צ) פועלים ובעלי בתים שאינן עוסקים בתורה כל ימי השבוע יעסקו יותר בתורה בשבת מתלמידי חכמים העוסקים בתורה כל
ימי השבוע והתלמידי חכמים ימשיכו יותר בעונג אכילה ושתיה קצת דהרי הם מתענגים בלימודם כל ימי השבוע. אם שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד אתה
בעצמך ולא תעסוק בתורה אזי וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַי-הוָה אֱ-לֹהֶיךָ , להרבות בתורה ובעבודה ביום השבת ויהיה שבת לַי-הוָה אֱ-לֹהֶיךָ . ואולם אם
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה על ידי אחרים וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ היינו להרבות בתענוג הגוף מאכל ומשתה ושינה. (תורת משה להחת"ס)
פ. פרש מעבודה זרה כשבא משה אצלו , דכתיב (שמות ב יז) וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם פרש"י - מִפְּנֵי הַנִּדּוּי. ורבינו בחיי פירש - למדך הכתוב שנדוהו
מביניהם לפי שהוציא מביתו כל תשמישי ע"ג קודם שבא משה אצלו והסכימו ביניהם שלא יעשו עמו מלאכה ולא ירעו את צאנו ועל כן הוצרכו
בנותיו לרעות את צאנו והיו הרועים מגרשין אותן. והא דכתיב (שם) וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנו אע"ג שכבר לא עבד ע"ז משום ששאל על בית
חותנו והבית קראוהו עדיין על שמו שנקרא כשהיה עובד ע"ז וכהן מדין . (טעמא דקרא)
צ. צדקניות היו ובזכותן נגאלו ישראל ממצרים . כדאיתא (סוטה יא :) דרש רב עוירא בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל
ממצרים. ועוד לפי שהאנשים הולכים אחר דעתם של נשים . (רבינו אפרים) א"נ צוה לדבר אל הנשים תחלה ללמדן מוסר ודרך ארץ ועוד כדי
להמשיך לבן אל התורה והמצות ולומר להן ראשי פרקים מפני שאין דעתן מיושבת כאנשים. (רבינו בחיי) *
ק. ק"כ מיל הלכו בני ישראל ביום אחד מרעמסס לסוכות .(מכילתא) (רבינו אפרים)
ר. רֵכָב – דכתיב הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְדִבַּרְתָּ אוֹתָם וַהֲבִאוֹתָם בֵּית יְ-הוָה אֶל אַחַת הַלְּשָׁכוֹת וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן. (ירמיהו לה ב) פרש"י - בני יונדב
בן רכב ומבני יתרו היו. וכן בפסוק וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב לִקְרָאתוֹ וַיְבָרְכֵהוּ (מלכים ב י טו) . השמות שנמנו כאן הינם רק השמות
שנמנו בתורה . (חזקוני)
ש. שבעת רבוא ושמונת אלפים ושש מאות - שרי אלפים שש מאות, שרי מאות ששת אלפים, שרי חמשים שנים עשר אלף, שרי עשרות ששת
ריבוא . (סנהדרין יח.)
ת. תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה – נקרא רוצח נפשות וזה ירמוז בפתח שהוראתם פתיחת פה . תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה – נקרא גם רוצח
נפשות וזה ירמוז בקמץ שהוא קומץ את פיו ועוצם את עיניו מבני הדור . (הגר"א) *
מקורות / חידודון *
ב. אמר להם האחד שבראו אם יחיד הקב"ה ברא אדם הראשון כשרצה להמית את אדם הראשון מחק אות מ'אמת' ונמצא 'מת' . כל שכן שאני רוצה לעשות כן ולא תבראו עוד אדם שלא יטעו בו העולם כדור אנוש . לכך אמר ירמיה אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם (ירמיה יז ה) אמר להם אדם הנברא היפכו צירוף האותיות למפרע , ומחקו א' מ'אמת שבמצח , ומיד נעשה אפר . (רבינו יהודה החסיד)
ג. ואין לומר שלא החזירה , דאם כן מה רצו אהרן ומרים ממנו ? י"ל שעדיין לא נתכהן משה רבינו עד ז' ימי המילואים והחזירה בהיתר ושוב לא היה צריך לגרשה . כדתנן ביבמות (סא .) לגגבי אלמנה לכהן גדול -אירס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול יכנוס מעשה ביהושע בן גמלא שקידש את מרתא בת ביתוס ומינהו המלך להיות כהן גדול וכנסה. (טעמא דקרא) א"נ לפי שניטלה ממנו הכהונה מכיון שסירב בתחילה לגאול את ישראל , לקחה הקב"ה ונתנה לאהרן . אמר יתרו עד עתה לא היה באפשרותי לומר לו שיחזיר גרושתו אבל עתה שאינו כהן אפשר להחזירה אליו .
ואם תקשה עדיין הלא גויה היתה ונתגיירה ושמא נבעלה לגוי , וקי"ל (קדושין עח.) דגיורת בת שלוש שנים ויום א' אסורה לכהן . י"ל שהיתה פחותה מבת ג' שנים כשנישאת למשה. (מושב זקנים) ר' יהושע אומר אחר שפטרה בדבר , כלומר לא גירשה אלא אמר לה לכי לבית אביך. (מדרש הגדול)
ז. על פי הרמב"ם, זכריה קיבל את תורתו, יחד עם שאר אנשי כנסת הגדולה מברוך בן נריה, ויש אומרים שקבל מיחזקאל. התנבא בשנת שתיים לדריוש מלך פרס, יחד עם חגי הנביא. נבואותו סתומה ביותר ומכילה חזיונות שעליהם אמר רש"י בפירושו לזכריה (א א ('ואין אנו יכולים לעמוד על אמיתת פתרונו עד יבא מורה צדק'. נבואותיו עוסקות בחזון אחרית הימים - בבנין בית המקדש, מלחמות ה' באומות העולם ועוד עניינים הקשורים לאחרית הימים.
י. פירש הרד"ק - ורבותינו ז"ל (ירושלמי סנה' יא, ב) דרשו כי גויה היתה; לכך הזכיר וּשְׁמָהּ עֲטָרָה – שלקחה להתעטר בה, כי בת גדולים היתה. ומכאן אמרו: אל תאמן בגר עד עשרים וארבע דורות, כי עשרים וארבע דורות מעטרה עד ישמעאל בן נתניה בן אלישמע, שהרג גדליה בן אחיקם (מ"ב כה, כה); ואלו הן: עטרה, אונם, שמי, נדב, אפים, ישעי, שישן, בת שישן, עתי, נתן, זבד, אפלל, עובד, יהוא, עזריה, חלץ, אלעשה, ססמי, שלום, יקמיה, אלישמע,
נתניה, ישמעאל, עם ירחע אבי עתי שהיה עבד – הם עשרים וארבעה. והחזקוני כתב - שהיה ישמעאל בן נתניה דור עשירי לגר מצרי.
מ. הַיְנוּ דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי: גִּיּוֹרָא, עַד עֲשָׂרָה דָּרֵי, לָא תִּבְזִּי אַרְמָאָה קַמֵּיהּ (שמות יח, י). נראה לי בס"ד נקטי עֲשָׂרָה דָּרֵי כי זה לעומת זה עשה האלקים וכמו שיש יו"ד ספירות קדושה כן יש עשר כוחות טומאה ולכן עד עשרה דרי לא ישאר שום לחלוחית מרוחות הטומאה שהיה נדבק באותו הגר בגיותו שבכל דור ימחה חלק אחת מהם לגמרי ועד עשרה דרי לא ישאר כלל ואז תוכל לבזות ארמאה באפיה כיון דנבדל לגמרי מהם ולא יגיע לו צער בבזיונם. (בן יהוידע – סנהדרין צא.)
נ. מהרישא של הכתוב לומדים לא תעשון דמות שמשי המשמשים לפני במרום , ואפילו שלשול קטן שבים [ מתחת . בגימטריא זו שלשול קטן .(848) (בעה"ט)] לכך נכתב בן' לשון המקטין להורות שאפילו עשיה קטנה אסורה . לא כן אלהי כסף וזהב שכתב רש"י שלא תאמר הריני עושה כרובים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות כדרך שאני עושה בבית עולמים (ביהמ"ק) לכך נאמר לא תעשו לכם . ולא נכתב בן' המקטין כדי להוציא מלבך מחשבה כי הואיל ויש צד היתר בעשיה זו – בבית עולמים – ממילא קל וקטן הוא האיסור . (משולחן גבוה)
ס. הטעם שלא כתיב אצל אליעזר כִּי אָמַר כמו אצל גרשום – לפי שמשה רבינו כתב את ספרו והיה אומר כל שעה אֱ-לֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי , ואילו כתב כִּי אָמַר משמע שאמר רק לפי שעה . (חצי מנשה בשם הר"ר יחיאל)
צ. ועוד שהאשה הטובה היא סבה לתורה שהיא יכולה להמשיך את בנה לבית המדרש לפי שהיא מצוייה בבית והיא מרחמת עליו בכמה מיני געגועין כדי להמשיך אותו אחר למוד התורה מנעוריו גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה . (משלי כב ו) (רבינו בחיי)
ת. איתא בגמרא (ע"ז יט:) - אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז, כו) כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה פרש"י – לשון נפל שלא מלאו ימיו. כלומר תלמיד שלא מלאו ימיו רבים חלליו וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ . זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה ועד כמה עד מ' שנין. פרש"י - המתעצמים והמחרישים ומתאפקים מלהורות הורגין את דורן. ועצומים לשון וְעֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו לג): יש נוהגים לקרוא בטעם התחתון תמיד, ורק בשבועות, עקב חגיגיות המעמד, לקרוא בטעם העליון. כתב המ"ב (=המשאת בנימין - סי' ו') בשבועות קורין בטעם העליון שיש בעשרת הדברות, ובשבת פ' יתרו קורין בטעם התחתון. לא רק בעשרת הדברות יש טעם עליון ותחתון, ישנו מקום נוסף בתורה, וכך מביא המנחת שי (בראשית לה, כב): וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑͏ל׃ וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר . כתב א"ת (=אור תורה) לפי שפסוק זה בבחינה אחת הוא פסוק א' ובבחינה אחרת הוא ב' פסוקים, לכן בקצת מלותיו ב' טעמי'. בבחינת היותו פסוק א', ראובן ברביע, וישכב בפשט, בלהה בפשט, אביו בזקף קטן, ישראל באתנח. ובבחינת היותו ב' פסוקי', ראובן בזקף קטן, וישכב בזקף גדול, בלהה בטפחא, אביו באתנח, ישראל סוף פסוק. ובגליון א' מס"ס המוגהי' ישראל קדמאה בזרקא ופשט, ההיא בזקף גדול וסגולתא.

שבעים פנים לתורה , לעיתים תהיה יותר מתשובה אחת
התשובות אינם להלכה למעשה , הערות והארות יתקבלו בברכה
לעילוי נשמת הרב חפץ בן אסתר זצ"ל
לקבלת העלון במייל נא לפנות לכתובת [email protected]

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

מנחם רחמים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
עלון א-ת פ-ש פרשת בשלח - שבת שירה תשפ"ד
שבט תשפ"ד
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
עלון שבת מברכים א-ת פ"ש, פרשת יתרו תשפ"ד
שבט תשפ"ד

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
רבנים שונים | אלול תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ואתחנן
רבנים שונים | אב תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש וישלח
רבנים שונים | כסלו תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ויגש
רבנים שונים | א' טבת תשפ"ה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

ספר שופטים
סוד השערות
פרק ט"ז
הרב אלחנן בן נון | סיוון תשס"ט
27 דק'
שיחות ליום ירושלים
עיר שעושה כל ישראל חברים
שיחות ליום ירושלים בישיבת הכותל תשע"ב
הרב דוד גבריאלי | כח' אייר התשע"ב
נוסחי תפילה
תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
נח
פרשת נח
ספר בראשית פרקים ו (ט) - יא
רבנים שונים

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב אליקים לבנון
הרב שמואל אליהו
הרה"ג חיים שטיינר
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב בני אלון
הרב חנן פורת ז"ל
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב יעקב שפירא

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז