ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת אשר
חג הסוכות מרובה במצוות, ביניהן מצוות הלולב, ארבעת המינים. חכמים אומרים שארבעת המינים דומים לכלי נשק - הלולב דומה לחרב, אולי לרובה, האתרוג אולי לרימון. על כל פנים, חכמים מתכוונים לומר לנו שיש מלחמות רוחניות ויש מלחמות גשמיות, אדם בעולם הזה צריך להתמודד עם מזיקים שונים ולהדוף אותם. אנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת במינה. על הדור שלנו, דור של עקבתא דמשיחא, אמר הרב שזהו דור שאור וחושך משמשים בו בערבוביא. יש המון אור, המון התקדמות, ומצד שני גם המון חשכה. יש ירידה ועלייה, יש הרבה התמודדויות עם מתירנות וחופש, עם פריקת עול, שזהו דבר שלא היה בדורות קודמים, אנשים לא העיזו לפרוק עול. מאידך גיסא זהו דור של חזרה לארץ-ישראל, ודור של התמודדות עם הקשיים והתגברות עליהם. לא היה דור שהיתה לו התמודדות ברמה כזו - לא היה אינטרנט ולא טלוויזיה, לא היתה תקשורת, לא עיתונות ולא ספרות, ועוד דברים שגורמים בעיקר לבני-נוער, אך גם למבוגרים, צורך להתמודד ולעמוד מול משיכות וגירויים שקשה לנצח אותם. ואם יש ציבור שלמרות כל הקשיים לא נופל ברוחו אלא להפך, בונה לעצמו כוחות ומתמודד ומנצח, זה ציבור מיוחד שלא היה בדורות קודמים, שאז לא היתה התמודדות כזו. לכן מבחינה מסוימת האור שעולה מתוך ההתמודדות מגלה ציבור חזק עם עוצמות מיוחדות גדולות מכל דור שלפנינו. מלחמה רוחנית דורשת הדיפת כוחות שליליים, ומצד שני בניית כוחות חיוביים של אהבת תורה, של אהבת עם ישראל, של אהבת ארץ-ישראל, של אמונה. זה האתגר שאנו עומדים בו ומנצחים אותו.
האיכות קובעת
על ליל הושענא-רבא שאנו עומדים בו אמרו המקובלים שזהו יום שליחת הפתקאות, שלב החיתום שלאחר הדין, גזר הדין, וישנם תיקונים שנהוג לומר. בין הדברים נהוג לומר בתיקון ליל הושענא-רבא את ספר דברים. ספר דברים עניינו הוא הכניסה לארץ-ישראל, הגבורה והתעוזה לבוא לארץ למרות העמים הגדולים והמלחמה הקשה הצפויה. משה אומר לעם שלא יפחדו, ולא מפני שישראל חזקים בפועל אלא מפני שהקב"ה איתנו. זאת אומרת שאכן המלכים חזקים והמלחמה קשה, הכניסה לארץ-ישראל כרוכה בסיכון גדול, אבל, אומר להם משה, אתם ראיתם מה שעשה הקב"ה ביציאת מצרים, כיצד התמודדנו עם מלכים גדולים, עם סיחון ועוג, והקב"ה עזר לנו לנצח אותם, על כן אל לנו לפחד בכניסה לארץ. ואחרית כראשית - אנחנו היום נמצאים בתקופה של התמודדות כנגד העמים שלא רוצים שנשלוט בכל ארץ-ישראל, וגם אלו שלא נלחמים איתנו לא רוצים שנתפתח ומחפשים כל דרך להצר את צעדינו ולמנוע את התפתחותה של מדינת ישראל, שכן זה מנוגד להשקפתם הן של הנוצרים והן של המוסלמים.
אבל כמו שהתורה אומרת לפני הכניסה לארץ בימי יהושע כך היום, אנחנו לא הולכים בשם עצמנו, אנחנו באים בשם ה'. הקב"ה ציווה אותנו לשבת בארץ-ישראל, לכבוש את ארץ-ישראל, לא להשאירה ביד נכרים, וכאשר אנו עושים מצווה הקב"ה מסייע בעדנו. וכשהקב"ה מסייע בעדנו שום כוח שבעולם לא יכול להפריע, ואנחנו צריכים להתמלא בביטחון בה', ולומר בפה מלא את המגמה והכיוון שלנו. הרבה פעמים המדינאים שלנו אומרים שאין לנו כוונה להישאר בכל חלקי הארץ אלא עלינו לעשות פשרות וכדומה, וכאשר מגיע חג הסוכות כולנו עולים לרגל ומכריזים שבעצם אנו שואפים שייבנה בית-המקדש והר הבית יהיה בשליטתנו. זה סותר את דברי המדינאים שנאמרו במשך כל השנה, וזה אבסורד, כי אלה הדברים שאליהם אנו באמת חותרים, זה החפץ האמיתי של עם ישראל. וכאשר נכריז על זה בגבורה ונעשה את מה שבידינו, העם כולו יהיה נחוש ובוטח ברבש"ע ובדרך הזו שאנו הולכים בה - זה התפקיד של הציבור שלנו. גם בתוך הציבור הדתי לא כולם רואים את המהלך הא-לוהי ואת המגמה המרכזית של התקופה, שענייננו לחזור לארץ-ישראל. מכיוון שהמדינה הוקמה על-ידי חילונים והם עומדים בראשה ואין שלטון של תורה, הם לא רואים כאן דבר דתי וא-לוהי.
אנחנו, נאמני בית המדרש של הרב זצ"ל, יודעים שזו תקופה של גאולה ורואים את ההתקדמות מתוך הקשיים. הציבור הזה גדל ומתרחב והוא זה שצריך להיות הלב המוביל בציבור הדתי ואחר כך בכלל ישראל, המוביל לקומה זקופה, לקוממיות, לשתי קומות, לגבורה שבאה מתוך גודל של אמונה, לדעת שהקב"ה הוא שמוביל אותנו בדרך הזו של הגאולה. אמנם מבחינה כמותית איננו רבים, אך האיכות קובעת, וכאשר יש איכות של עומק, של מחשבה, של אמונה וקיום תורה ומצוות ודקדוק בכל, ומתוך זה באה אהבת ארץ-ישראל ואהבת העם ושאיפת הגאולה - כמובן שהדרך הזו תתפשט ותתרחב ותתפתח ותהיה מובילה בע"ה לכל עם ישראל.
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
