ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- זכויות יוצרים
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
תיאור המקרה: לתובע ישנה מסעדה כשרה למהדרין בעיר ניו יורק. שמה של המסעדה נרשם במדינת ניו יורק כשם מסחרי. הנתבע פתח מסעדה בארץ לאחר כמה שנים, ונתן לה את אותו השם.
התביעה : התובע מבקש מבית הדין למנוע מהנתבע להשתמש בשם זה למסעדה שלו. הוא חושש שאם הנתבע ישתמש בשם זה, עלול להיגרם נזק לו ולמוניטין של מסעדתו, משום שהצרכנים יחשבו שמדובר באותה הרשת, ומי ערב לו שהנתבע ינהל את המסעדה באותה הרמה שבה מתנהלת המסעדה שלו.
תשובת הנתבעים : הנתבע טוען שהוא מעולם לא שמע על המסעדה של התובע, ואת השם קיבל מחברים. כמו כן, טוען הנתבע שהרישום במדינת ניו יורק מחייב רק באותה המדינה, ולא במדינות אחרות, וממילא לא במדינת ישראל. עוד טוען הנתבע, כי היות שלתובע לא נגרם כל נזק, הרי זה בבחינת 'זה נהנה וזה לא חסר'. טענה נוספת שהעלה הנתבע היא, שהוא כבר השקיע ממון רב בפרסום שם המסעדה, ושינוי השם יגרום לכל הפרסום שהושקע לרדת לטמיון.
פסק הדין : בית הדין דחה את התביעה
הנימוקים: בית הדין קבע, כי על פי ההלכה ישנה משמעות ליצירה והמצאה שאדם חידש. דבר זה מבואר בדבריו של ר' שמעון שקאפ (חידושים לבבא קמא סי' א): "כמו שבדברים שנוגעים לזכות אדם מוסכם על פי דיני התורה ודיני העמים, שכל מי שממציא דבר חדש בעולם הוא הבעלים עליו לכל דבר זכות".
וכן עולה מדברי הנודע ביהודה (מהדורה תניינא חו"מ סי' כד) שכתב, שאם ראובן השתמש בסידור אותיות שעשה שמעון על מנת להדפיס עותקים נוספים של הספר של שמעון, חייב לשלם מה שנהנה מכך שלא היה צריך לסדר את האותיות בעצמו, מחמת שגרם הפסד לשמעון שהרי כעת שמעון לא יוכל למכור את הספר במחיר שתכנן למכור, מחמת התחרות עם ראובן. וכן כתב גם בשו"ת שואל ומשיב (מהדורה קמא סי' מד), ובשו"ת דברי מלכיאל (ח"ג סי' קנז). ואמנם, בשו"ת בית יצחק (יורה דעה ח"ה סי' עה) סובר שמן הדין אין מושג של זכויות יוצרים, אבל יש לראות את דבריו כדעת יחיד, היות שהרבה אחרונים חולקים עליו.
המשמעות של זכויות יוצרים, על פי אותם פוסקים, כוללת שני דברים:
א. הזכות למנוע מאחרים את השימוש בהמצאה או ביצירה.
ב. הזכות לקבל תשלומים ממי שכבר השתמש ביצירה זו.
לאור זאת, יש מקום לכאורה לקבל את טענת התובע, ולמנוע מהנתבע להשתמש בשם המסעדה של התובע.
אמנם בית הדין קבע, שזכויות יוצרים קיימות רק כאשר לאותה הזכות ישנו ערך בעיני הציבור מבחינה מסחרית. דבר זה נלמד מדברי השואל ומשיב: "זה ודאי שספר חדש שמדפיס מחבר, וזכה שדבריו מתקבלים על פני תבל, פשיטא שיש לו זכות בזה לעולם".
בנדון דידן, אין לתובע שימוש מסחרי בשם של המסעדה. וטענותיו ששימוש באותו שם במסעדתו של הנתבע יגרום לו הפסדים, אינן מתקבלות מבחינה מסחרית כטענה על פגיעה של ממש בתובע. במקרה כזה, אין הבעלים על היצירה יכולים למנוע מאחרים להשתמש באותה יצירה.
הרה"ג אברהם חיים שרמן
חבר בית הדין הגדול בירושלים
הכנס העולמי ה - 21 לדיני ממונות צדק חברתי וזכויות אדם בראי משפט התורה
הכנס העולמי ה -21 לדיני ממונות תשע"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
