ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
ובימים הנוראים תשפ"ד, אוי מה היה לנו. בראש השנה לא הזעיק השופר את מי שאמור היה להזעיק, לא החריד את מי שראוי היה להחריד, האוזניים אטומות היו מלשמוע, והלב אדיש. ביום הכיפורים לא פיוס ראינו ולא חמלה, אלא קלחת נוראה בוערת ומכל עבר משליכים אליה אחים גזרי שנאה והשמצה ומגדילים התבערה.
ושמחת תורה תשפ"ד, לא אומה השמחה בעולמה, בתורתה ובמוסר שהנחילה לעולם כולו, ראינו. נהפך לאבל מחולנו. שמחה לתוגה הייתה. נהפך לאבל כינורי, ועוגבי לקול בוכים. כל פורענויות המקרא התקיימו בנו. מכת חרב, שכול, יתמות, שבי, גלות וצער עמוק מים. גילינו שוב שבכול דור ודור עומדים עלינו לכלותינו. סברנו שכבר באנו מן הגלות הנוראה אל ארצנו, לחיות בה בשלום ומנוחה, לבנות ולנטוע, לגדל חוכמה ומדע לחיות באחווה עם שכנינו וגילינו שמוכרחים אנו עדיין להילחם בגבורה על קוממיותנו בארצנו. היגון החרדה והעלבון צרבו כל נפש, אבל אז נתגלו גם כוחותיה הפנימיים של אומה חפצת חיים. אומה איתנה. זרמי מים טהורים ממעמקים נבעו. מעיינות של אומץ, מסירות נפש, אהבת אחים, עזרה הדדית. הסתר פנים חווינו אבל לא נתייאשנו. לא אבדה תקוותנו. ידענו, עוד נראה הארת פניו להושיענו. כי באו בנים עד משבר וכוח אין ללידה. אדם במצוקתו ואומה במשבר מנין ישאבו תעצומות חיים ונפש? מן המעיין הטהור של האמונה. הוא המעיין שמימיו הזכים הביאו אותנו עד כה. הבטחות הגאולה יתקיימו בנו. וכשם שראינו שובנו לארצנו, וקוממיות מולדתנו, עוד נשוב ונראה את ארצנו פורחת וילדים וילדות משחקים ברחובותיה, וזקנים וזקנות איש על משענתו מרוב ימים. עוד יבואו ימים וכל שכינינו יכירו בברכה שהבאנו להם ולעולם וכמו שהובטח לאברהם: ונברכו בך כל משפחות האמה ובזרעך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
