ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וזאת הברכה
בשבועות האחרונים הצלחותיו של עם ישראל, בסייעתא דשמיא עצומה, וגבורה נפלאה של כוחות הבטחון, מבשרים, בע"ה, על שנה חדשה מבחינות רבות.
נעיין במהות חגי תשרי ומתוך כך נציע מבט אופטימי עם תקווה, וגם מתווה לשנים הבאות.
ראש השנה, בלשון חז"ל, הוא 'יום הדין' - "היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים". אף על פי כן הוא יום שמחה ותקווה, בעיקר בגלל האמונה החזקה בעוצמת הברית שנכרתה בין הקב"ה וכנסת ישראל.
עם ישראל, לאורך אלפי שנות גלות, שנותר ללא ארץ, ללא זכויות אדם, נתון רוב הזמן בשעבוד למלכויות רשע וסכנת גירוש, תחת מסעי צלב פוגרומים ושואה איומה, לא איבד את התקווה והמליך על עצמו מחדש, בכל שנה, את בורא עולם ומלכו.
ביום העשירי לשבת המלך על כסאו, ביום צום ופרישה מעניני העולם הזה, עם ישראל מציין את היום בו בישר הקב"ה לעמו – סלחתי! חמישה ימים אחר כך, עם ישראל נוטל את ארבעת המינים ועוזב את קורת הגג, שהגנה עליו כל ימות השנה מחורב וממטר (ע"פ ישעיה ד, ו), ויוצא אל הסוכה. ביום השביעי הוא שם את הדגש על הערבה, וביום השמיני הוא מכריז משיב הרוח ומוריד הגשם. הפן החקלאי של חג זה מודגש מאוד, חג הסוכות הוא גם "חג האסיף" (שמות לד, כב), אבל, ברשות הקוראים הנאמנים, ננסה להציע כיוון נוסף ושונה.
בראש השנה, כאמור, אנו ממליכים על עצמנו מחדש את בורא עולם יש מאין. בהמלכה זו טמונה גם הכרזה על אופטימיות חזקה. אם הקב"ה הוא בורא עולם יש מאין, הרי שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. הקב"ה איננו חלק מההויה, הוא חיצוני לה והוא מהווה אותה, כשמו כן הוא - היה הווה ויהיה. אם כך, חוקי הטבע, שהמרכזי שבהם הוא כי רק החזק שורד, אינם חלים על עמו וצאן מרעיתו, הממליכים אותו עליהם. קיומו של עם ישראל - עם הנצח ¬מובטח, גם אם הוא החלש שבעמים, גם אם במשך אלפי שנים הוא יהווה סמל לחולשה פיזית, ויאבד כל סממן לאומי. יהודים שמחו בראש השנה גם בחשכת הגלות. הם הכריזו בעצם קיומם כי הרוח חשובה מן החומר.
לכן, הצעד הבא אחרי ראש השנה הוא יום הכיפורים. ביום זה אנו מביאים לידי ביטוי את האמונה כי עולם החומר הוא בעצם ה"אין", וה"יש" הוא העולמות הרוחניים. הצרכים הגשמיים כמו אכילה שתיה, סיכה וכו' נעלמים, אומנם ליום אחד, אבל האמונה תעמוד במוקד ההחלטות, ברקע ובקביעות 'מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא'. .
אחרי הכרזה זו, אפשר להתקדם לצעד הבא - ההודעה קבל עם ועדה, כי 'בטחון איננו תוצאה של גג פיזי מעליך'. הסוכה בעלת שתי דפנות והשלישית אפילו טפח, שכל יתרונה הוא ב'צל עובר', היא זו שמעניקה בטחון. כל זה בתנאי שכל ארבעת המינים מאוגדים, כולל הערבה, זו שביום השביעי ניתנת בצד המזבח, שמכריזה: 'כל ישראל ערבים זה לזה'.
עתה ניתן להכריז משיב הרוח. אנו משליכים יהבנו על רוח, רוחניות, ערכים של חסד, צדקה וצדק. חברה יהודית ערכית מבינה שעוצמתה ברוחה, ולא בנכסיה הגשמיים.
אם נעצור כאן נקבל תמונה חלקית של החיים המלאים כיהודים.
לפני יותר משבעים ושבע שנים זכינו להקמתה של מדינת היהודים בארץ ישראל, בארץ שבה גם החול הוא קודש. החזון לא נעצר בחיי הפרט שמעדיף רוחניות על פני גשמיות, החזון הוא מדינת מופת שעוסקת בחקלאות ותעשיה, מדינה הדואגת גם לשכבות החלשות, מדינה בה מערכת המשפט מגינה על החלש מפני התעמרות החזק, מדינה המבוססת על ערבות הדדית מכל הבחינות. מדינה המבטיחה בטחון איש ולאומי לאזרחיה, שכולם נושאים בעול. מדינה שבה גם מי שחושב שהוא אתרוג, יודע שהוא לא שווה בלי הערבות שאיתו. לכן, יחד עם משיב הרוח מוכרז מיד גם מוריד הגשם.
נתפלל כי בקרוב יתגשם חזון הנביאים, וכל באי עולם יבואו לבקש תורה והדרכה רוחנית וגשמית בירושלים של מטה, היונקת את משמעותה מירושלים של מעלה.
נאחל לכל עם ישראל שנה של התרוממות הרוח ומתוך כך גם ברכה בגשם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
