ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
ישי משה בן יצחק יעקב
"וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְקֹוִק" (כ"ט טז).
הנביא מנבא על מפלת מצרים וכיבושה, כנראה, בידי הבבלים ונבוכדנצר מלכם. עונשם של המצרים בא על גאוותם האלילית של הפרעונים ועל היותם משענת קנה רצוץ לממלכת יהודה.
נחלקו המפרשים בביאור הביטויים: " לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן". רש"י מסביר:
"וְלֹא יִהְיֶה עוֹד (מצרים) לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם (מה שגרם להם להכשל), מַזְכִּיר עָוֹן (שחטאו ועברו על האיסור של חזרה לארץ מצרים שהזהירם הקב"ה 'לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם' " (שמות י"ד יג).
רש"י נוקט כאן בשיטה שיש לה מקור במכילתא ובירושלמי ואחר כך גם בראשונים, כמו הרמב"ן, שהפסוק בשמות איננו הבטחה כי אם ציווי. הקושי בשיטת רש"י הוא שהביטוי המיוחד " מַזְכִּיר " איננו מתבאר.
הרד"ק מסביר: "שסלקו בטחונם ממני ובטחו עליהם". בוודאי שפירושו מתבסס על ההקשר, אבל גם לשיטתו לא ברורה ההדגשה שבאה לידי ביטוי בשימוש בפעל " מַזְכִּיר ".
הנביא יחזקאל כבר השתמש בביטוי זה ובשרש זה בנבואה קודמת, גם שם בצורה מודגשת:
"וְהָיָה לָהֶם כִּקְסָם שָׁוְא בְּעֵינֵיהֶם שְׁבֻעֵי שְׁבֻעוֹת לָהֶם וְהוּא מַזְכִּיר עָוֹן לְהִתָּפֵשׂ: פ לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק יַעַן הַזְכַּרְכֶם עֲוֹנְכֶם בְּהִגָּלוֹת פִּשְׁעֵיכֶם לְהֵרָאוֹת חַטֹּאותֵיכֶם בְּכֹל עֲלִילוֹתֵיכֶם יַעַן הִזָּכֶרְכֶם בַּכַּף תִּתָּפֵשׂוּ" (כ"א כח-כט).
למעיינים בפרשיה זו בולט מאוד ההקשר להליך "משפטי" מכמה בחינות. אם כך הוא הדבר, הרי שמיד אנו נזכרים בחידושו של הרמב"ן בדרשה לראש השנה וברמז בפירושו על התורה לויקרא כ"ג כד, כי "יום הזכרון" פירושו יום המשפט וכי המסורת אודות היות ראש השנה יום הדין וכל באי עולם עוברין לפניו ביום זה כבני מרון, יסודה בפשט הכתובים.
הסברנו בעבר, כי על פי זה מתבארת התשובה לשאלה, מדוע נענש יוסף על כך שביקש משר המשקים:
"כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה" (בראשית מ' יד).
גם בפסוק זה מודגש פעמיים השרש "זכר". יוסף נענש לא על השתדלות אלא על השתדלות לא ראויה. יוסף ביקש משר המשקים שידאג להביא את ערעורו המשפטי לפני בית המשפט העליון במצרים, בראשות פרעה. כל זה קרה בראש השנה-יום הדין. אם כך, יוסף מבקש ללכת ל"ערכאות", מערכת שהעומד בראשה הוא מלך שמיחס לעצמו אלוהות אלילית. בוודאי שיש בזה "פגיעה" במלכו של עולם-שופט כל הארץ. על כן נגזר על יוסף להשאר בבית הכלא עוד שנתיים.
מעשהו של יוסף נדרש לשלילה על ידי חז"ל בהקשר לפסוק הבא: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם יְקֹוָק מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב" (תהלים מ' ה). הביטוי " מִבְטַחוֹ ", מתקשר אף הוא לפסוקנו " לְמִבְטָח ".
זכינו עכשיו לביאור חדש לפסוק "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְקֹוִק". עם ישראל בתקופת הנביא יחזקאל, ערב החורבן שם את מבטחו על "רהבים", על מצרים האלילית שבראשה פרעה הגאוותן. משענת זו התבררה כמשענת קנה רצוץ. בהלכם בדרך זו צעדו הם בעקבותיו של יוסף, ששם מבטחו ב"מַזְכִּיר", במערכת המשפט המצרית, שהיא דוגמא קלאסית ל"ערכאות של גויים". עם ישראל שכח שיוסף "בילה" עוד שנתיים בכלא המצרי על פניה זו. עם ישראל שילם בחורבן בית ראשון על שלא הפיק לקחים והמשיך לפנות "אַחֲרֵיהֶם" במקום ל"דעת" את ד'.
הבה נפיק את הלקח ונפנים את המסר של הפטרה זו: נשים מבטחנו בד' אלקינו גם ע"י חיזוק היסודות של מערכת משפט הבנויה על "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
