ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- ספריה
- יש שואלים
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
ביום השלישי שלח ההגמון אחריו, ויאמר: לא אלך, עד שציוה ההגמון להביאו בעל-כורחו. ויאמר ההגמון: למה לא באת, כאשר אמרת, לעשות את בקשתי? אמר לו רבי אמנון: אני את משפטי אחרוץ: הלשון אשר דיברה כזב דינה להיחתך, כי חפץ רבי אמנון לקדש את ד' על אשר דיבר ככה. ויען ההגמון ויאמר: לא, את הלשון לא אחתוך, כי היטב דיברה, אלא רגליים אקצץ, על אשר לא באו למועד אשר דיברת אלי. ויצו הצורר ויקצצו את פרקי אצבעותיו, פרקי ידיו ורגליו, ועל כל פרק ופרק היו שואלים אותו: התחפוץ עוד, אמנון, ליהפך לאמונתנו? ויאמר: לא, כי האמין באל חי, וסבל על אמונתו ייסורים קשים מאהבה על הדבר אשר יצא מפיו. והוא, רבי אמנון, חיבר את הפיוט "ונתנה תוקף", אשר אומרים בימים הנוראים.
חזרתי וסיפרתי את הסיפור הזה, על אף שהוא ידוע ומפורסם, מפני שהוא מלמד, שצריך לא רק להיזהר מלחטוא ממש, אלא צריך גם להיזהר מלדבר דיבורים, שאפשר להבין מהם כאילו יש נכונות לעשות חטאים. הדברים אמורים כלפי הפוליטיקאים, שמרשים לעצמם לדבר, להבטיח, לדבר בלשון דו-משמעית, לשחק את המשחק הפוליטי, ליצור רושם כאילו יש על מה לדבר, אף-על-פי שבעצם, בליבם אינם מעוניינים, אלא כוונתם להטעות. אכן, כאשר הנושא הוא עקרוני, ערכי, כאשר עוסקים בשורשים, ביסודות האמונה, כאן דיבורים שכאלה, - שמשמעותם כפולה, שאפשר להבין מתוכם דברים של נכונות לוותר על ערכי-יסוד על עצם השאיפות של עם ישראל לגאולה שלמה, גאולה שבכללה בנין בית-המקדש ושלטון מלא על ארץ-ישראל, - הם, הדיבורים בעצמם, הם חילול ד' נורא, גם אם אין מעשים בעקבותם. עצם הדיבורים, יש בהם חילול שם שמים.
עלינו להבהיר ולדבר בשפה ברורה וגלויה בכנות וביושר, כי השאיפה של עם ישראל בכל הדורות, היא לשוב לארץ-ישראל כולה, לשוב לירושלים, לשוב להר-הבית ולבית-המקדש. השאיפה הזו קיימת ועומדת בכל תוקפה גם בזמן הזה, ואנו מצווים להשתדל להגשימה בכל לבבנו ובכל מאודנו, במהרה ובשלמות, ואנו מאמינים באמונה שלמה שהיא תתגשם וכי אין דבר בעולם, שיוכל לעצור את הגשמתה של שאיפת עם ישראל לגאולה שלמה, כי פי ד' דיבר ודבר ד' יקום לעולם. רק הסכמים שמתאימים עם אמונת ישראל, עם תורת ישראל, עם שאיפת גאולתם של ישראל, רק הסכמים כאלה יש להם תוקף וקיום. וכל מה שמנוגד לתורה, הוא בטל ומבוטל ואין לו ערך קיומי. "עֻצו עצה ותֻפר, דברו דבר ולא יקום, כי עִמנו אל".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











