ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ר' שלום נכנס פנימה, ישב על כיסא והחל לשוחח עם הבחור: "גדעון יקירי, לא ראיתי אותך בימים האחרונים. חששתי שאולי נפלת למשכב, או שמשהו מציק לך".
"לא, הרב שלום, אני מרגיש מצוין וגם אוהב ללמוד אצלך גמרא. זו ההנאה האמיתית שלי, אבל השבוע אחסיר כמה פעמים ובשבוע הבא אחזור ללמוד, בעזרת ה', ואשלים את החומר..."
ר' שלום המשיך להתעניין: "מה קרה? מישהו חולה במשפחה?"
"לא, לא, הרב. סתם סיבה צדדית... אבל כשהיא תחלוף, אחזור ללמוד".
"מעניין אותי מה הטרדה המונעת ממך להגיע לשעת הערב המוקדמת של השיעור".
גדעון היה נבוך ומלמל: "קשה לי לספר. אני מתבייש..."
ר' שלום התעקש: "למה להתבייש?! אתה יכול לספר לי. אני מבטיח שלא אכעס עליך!"
גדעון המשיך להתפתל: "זה לא מתאים לרב לשמוע... אל תדאג! בשבוע הבא אני חוזר, בעזרת ה', לבית המדרש!"
ר' שלום דיבר ברוך: "בסדר גמור, אבל אם לא מדובר בדבר אישי מאוד, ספר לי בקצרה מה עבר עליך בשבוע הזה".
גדעון נכנע להפצרותיו של ר' שלום והחל לספר: "טוב הרב, אספר את האמת. השבוע מתקיימים כמה משחקים חשובים בכדורגל. שעות המשחקים חופפות לשעות השיעור, ואני לא מסוגל לוותר עליהן. אני מכור לכדורגל ולשחקנים. אני מקווה שהרב לא כועס עלי..."
ר' שלום שמע את הדברים ושתק. לאחר מכן הרים את עיניו ואמר, כאחד שאינו מבין: "ידידי היקר, שמעתי אותך. דבר אחד מעניין אותי: ברצוני לדעת מהו סוד האושר במשחק. הייתי שמח ללמוד על משחק הכדורגל".
גדעון חש לתומו שהשיחה הופכת לידידותית, והחל לספר לרב בהנאה גלויה מהם כללי המשחק: "אם הרב רוצה, אסביר לו. בשני הקצוות של המגרש יש שער גדול של כמה מטרים. יש שתי קבוצות, שבכל אחת מהן אחד-עשר שחקנים, והמטרה, על רגל אחת, היא להכניס את הכדור לתוך השער של היריב. זה רגע מרגש ביותר, ומי שמבקיע יותר שערים בסוף המשחק - מנצח".
גדעון סיים בהתרגשות את דבריו. הוא לא האמין בחלומותיו הוורודים ביותר שישב מול הרב שלום ויספר לו בהתלהבות על משחק הכדורגל, שכה אהבה נפשו.
ר' שלום אמר בארשת תמימה: "יפה מאוד, אבל מה החוכמה להכניס כדור לתוך השער?! בוא נלך ביחד למגרש, ואראה לך איך אני בועט לתוך השער עשרים כדורים בדקה!"
גדעון חייך: "אולי לא הסברתי לרב, אבל ליד השער עומד שוער, שמנסה לעצור את הכדור להיכנס לשער, ועוזרים לו גם המגנים, והחכמה היא להתגבר עליהם ולהכניס את הכדור פנימה".
"נו. ואיך מצליחים להתגבר עליהם?"
התלהבותו של גדעון הרקיעה שחקים: "זו החוכמה במשחק! להבקיע שער זה הסיפוק הכי גדול".
"אני רוצה להבין", המשיך ר' שלום לחקור. "האם השוער לא הולך לביתו?! האם הוא נמצא עשרים וארבע שעות ליד השער, אוכל וישן שם?!"
"מה פתאום?!" צחק גדעון, "בטח שהוא הולך לישון. הוא עומד שם רק בשעת המשחק, ואחרי שהוא מסתיים, הוא חוזר לחיי היומיום".
"אם כך", הציע ר' שלום, "נבוא בלילה, כשהשוער הולך, ונבקיע שערים בלי שום בעיה..."
גדעון פרץ בצחוק מתגלגל ואמר: "אבל הרב, כאשר השוער מסתלק זו לא חוכמה להכניס את הכדור. כל החוכמה והגבורה היא להבקיע בשעת הקושי וההתנגדות. למעשה, כל הקבוצה היריבה מנסה למנוע ממך להבקיע שער".
ר' שלום עמד על רגליו והגביה את קולו: "ישמעו נא אוזניך מה שפיך מדבר! האם זו גבורה שתבוא לשיעור גמרא בשבוע הבא?!
הרי אתה רוצה ללמוד, ובשבוע הבא אף אחד לא יפריע לך. זה כמו להבקיע לשער ריק... החוכמה האמיתית היא כשיש מונע שעומד בשערי בית המדרש ומפריע לך להיכנס פנימה. אם תצליח להיכנס אז, תזכה לאושר הכי גדול!"
גדעון הבין לאן הובילו ר' שלום בחכמתו. למחרת הגיע לשיעור הגמרא, ור' שלום עמד בפניו במלוא קומתו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.










