ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי הלכה נוספים
את שרשי הדברים העלנו בשיעורי מורנו תפילה. אך יש כאן פן שלא עסקנו בו שם, ועל כן נרחיב בו כעת.
במסכת ברכות (דף כו ע"א) מובא הדין של תפילת התשלומין. נאמר שם שאם טעה ולא התפלל ערבית יתפלל שחרית שתיים, וכן על זה הדרך. אך בהמשך מובאת ברייתא "'מעוות לא יוכל לתקון' – זה שביטל תפילה'. הגמרא מדייקת מהניסוח 'ביטל' תפילה שיש להבחין בין שני מצבים: "שכח" ולא התפלל, שעליו להשלים את התפילה שהחסיר, ואילו "ביטל" במזיד ולא התפלל, שאינו רשאי להשלים את התפילה שהחסיר. בנימוקי יוסף (בבא קמא דף י ע"ב) מביא דוגמא: אדם חושב שמאוחר יותר יהיה לו זמן להתפלל, אך נהיה טרוד בעניינים אחרים ולפתע עברה השעה, שגם הוא נחשב 'שכח' ולא 'ביטל'. השולחן ערוך (אורח חיים סימן קח סעיף ח) פוסק כדבריו.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
1 - בין צלי ובישול
2 - איסור שנגע בצלי
3 - האם גוש מאכל שומר על חומו
טען עוד
מתברר אם כך שישנם שלושה מצבים:
1. מי שפספס את התפילה בשאט נפש – אינו רשאי להשלים.
2. מי שפספס את התפילה מפני שעסק במצווה או שהיה אונן וכדו' – אינו צריך להשלים, מפני שחובת התפילה לא חלה עליו.
3. אם הפסיד את התפילה בשוגג – משלים אותה בתפילת תשלומין.
הברכי יוסף (שם אות יז) מצביע על כך שהמעשה, ברא"ש ובשולחן ערוך, עוסק במי שמת לו מת עוד לפני שחלה עליו חובת תפילת ערבית. האם זהו עניין עקרוני, או שמא זו המציאות שעמדה בפני הרא"ש בזמנו?
לשאלה זו נפקא מינה מעשית ביותר לענייננו: אם הלוחמים התחילו פעילות בשעות הקטנות של הלילה, והפעילות נמשכה עד לאחר חצות היום, ודאי שאין להם להשלים את תפילת שחרית, שכן הם היו פטורים מן התפילה. אך אם הפעילות התחילה בשעה 8 בבוקר, הם התעכבו ולא התפללו עד אז, ועתה הם נמשכו לפעילות מבצעית שנמשכה לשאר היום. מצד אחד, בשעות האחרונות של זמן חובת התפילה הם היו פטורים לחלוטין. מצד שני, חובת התפילה חלה עליהם בעלות השחר, ורק לאחר מכן נפטרו מהתפילה.
כמובן שאין לראות בזה הפסדת התפילה בזדון. אינו פחות מהמצבים שתיאר הנימוקי יוסף. השאלה היא אם חובת התפילה חלה עליו, ואמנם בהמשך הוא נפטר מהתפלל תפילה זו בזמנה, אך עליו להשלים אותה בתפילת תשלומין, או שמא מכיוון שזמן התפילה הסתיים בפטור מוחלט מהתפילה, ממילא אינו דרוש להשלים את התפילה?
כאמור, הברכי יוסף מביא מחלוקת בעניין.
במשנה ברורה (סימן עא ס"ק ד) פוסק שאם הנפטר נפטר אחרי תחילת זמן תפילה עליו להשלים את התפילה התפילה הבאה, שכן חובת התפילה כבר חלה עליו. אך שבט הלוי (חלק ו סימן יא) תמה עליו, שהרי החיד"א, הבית אפרים והמהרש"ק פוסקים שפטור מתשלומין. לכן להלכה הוא אומר שראוי להחמיר כשתי השיטות, ולהתפלל תפילה נוספת יחד עם התפילה הסמוכה, בתורת תשלומין.
אשריכם ישראל, שאף בשעה שאתם שקועים בצרות של עם ישראל, עבודת ה' נגד עיניכם תמיד. יה"ר שבשכר זה נראה ישועות ונחמות במהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
