ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- הארץ ופירותיה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ברוך בן הרב אברהם
חכמים גילו לנו שלאכילה יש השפעה על האדם לא רק במובן הגשמי אלא גם במובן הרוחני. וכך אמרו בבמדבר-רבה , יש מעיינות שמגדלים גיבורים ויש חלשים, יש נאים ויש מכוערים, יש מעיינות שמגדלים צנועים ויש שמגדלים שטופים בזימה.
משמע שיש למעיינות השפעה על האופי של האדם. וכן יש לומר גם על המאכלים. יש מאכלים שיש בהם קדושה והאדם האוכל אותם מתקדש על ידי אכילתם. יש מאכלים שיש בהם טומאה והאוכל אותם נטמא ומתקלקל על ידם. חכמי הסוד הסבירו בזה את התופעה שלפעמים קורה שאנשים טובים והגונים, צדיקים וישרים לפתע פתאום משנים את דעתם ומתרחקים עד כדי עזיבת דתם, עד כדי המרת דתם, ואין כל הסבר מה קרה להם. וכמו שקרה ליוחנן כהן-גדול שנעשה צדוקי. והסבירו חכמי הסוד שזה קורה מחמת המאכלים שאכל אותו האיש, מאכלים ששרו עליהם כוחות טומאה מקולקלים, וזה מה שהשפיע עליהם לרעה.
וכמו שיש לאוכל מקולקל השפעה לרעה, כן אוכל שהוא מקודש יש לו השפעה לטובה על האוכל אותו. זו מעלת פרותיה של ארץ-ישראל, שהם פירות קדושים בקדושתה של הארץ.
ואלו דברי מרן הרב באורות-הקודש חלק ג: "המאכל של ארץ-ישראל מקודש בפנימיותו ואינו מגושם כי אם בחיצוניותו. אבל ממאכלי חוץ לארץ צריכים להיזהר. ולפי רוב הצפיה לארץ ישראל מתעלה המאכל שבחוץ-לארץ גם כן".
ומה יעשה אדם שהאוכל לא יזיק לו אלא הוא יתעלה על ידו? באו חכמים ותקנו ברכות הנהנין. על ידי הברכה שאדם מברך לפני אכילתו, על-ידי שמברך לד' שהוא הבורא את המאכל, בזה הוא מקשר את האוכל אל שורשו ומתקן אותו ומזכך אותו, ואם יש בו צדדים מקולקלים, הם נעשים מתוקנים ע"י הברכה. ואם האוכל קדוש מעיקרו, כגון פירות ארץ-ישראל, על-ידי הברכה הוא מתעלה עוד יותר, "וכל הקרוב לארץ קודם לברכה".
זו מעלת האוכל בארץ-ישראל, שגם האכילה הגשמית מקודשת היא. "והעלינו לתוכה ושמחינו בבניינה ונאכל מפריה ונשבע מטובה ונברכך עליה בקדושה ובטהרה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
