ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
אחד הדברים המיוחדים אצל האוהב ישראל היה שהוא זכר את גלגוליו הקודמים, וכך הסביר האוהב ישראל את מעשהו התמוה:
אני זוכר את האיש הזה שבא לפני כעת, כי כבר פגשתי אותו בגלגולו הראשון בזמן שבית המקדש היה קיים. איש זה היה חסיד ופרוש ונקי מכל חטא, אך פעם אחת התגבר עליו יצרו, וחטא בחטא גמור, והוצרך להביא קרבן חטאת לבית המקדש.
המנהג בקרבן החטאת היה, שבתחילה בא החוטא לקנות בהמה מתאימה לקרבן מיד הממונה על הבהמות הראויות לקרבן. הממונה היה שואל את החוטא באיזה חטא חטא, ואז מוכיח את החוטא על חטאו עד שנמס לב החוטא בקרבו. אחר כך היה החוטא הולך לעזרה, ואז היו באים אליו פרחי כהונה, ושואלים אותו לחטאו, ושוב מוכיחים אותו. וכשהיה מגיע לכהן המקריב, כבר שב ליבו בקרבו בתשובה שלימה.
אולם כשהגיע האיש הזה להקריב את קרבנו, אני הייתי הכהן המקריב, וכשבא לפני ראיתי שכבר היה לו די והותר מתוכחות הממונה ופרחי הכהונה, וכבר לא נותר רוח איש בקרבו. נכמרו רחמי עליו, והתחלתי לבכות עימו, ניחמתי וחיזקתי אותו, ודיברתי אל ליבו. בעקבות דברי, האיש לא עשה תשובה שלימה, ולא נתקבל קרבנו לרצון.
לכן נתגלגל עוד הפעם ובא לפני, ובגלל ששחקתי לפניו והנני משחק בו, בזה מתכפר לו עוונו, וסר עוונו וחטאתו תכופר! (דברים ערבים ח"ב עמ' נד).
באמת סיפור זה צריך להיות נר לרגלנו פעמים רבות, וכפי שלמדנו מיוסף הצדיק בפרשתנו. לעיתים בזמנים של חוסר הצלחה, כישלונות ועוד, אנו מרחמים על ילד, תלמיד, חבר, (או על עצמנו). בעקבות זאת אנו מעגלים פינות, מקילים ראש בבעיה, אך בכך איננו מתקנים את הבעיה ואיננו מצמיחים את הזולת או את המציאות. סוף העניין להיכשל, חלילה, והכישלון יהיה כואב ומר יותר.
תוכחה צריכה לבוא מתוך אהבה. הסתכלות אמיצה בקושי ובבעיה צריכה לבוא מתוך אמון ביכולת לתקן. אבל צריכה לבוא. רק כך נצמח בעצמנו ונצמיח אחרים, וכולנו נתקדם.
האוהב ישראל מלמד אותנו, שדווקא כשריחם על הזולת, הוא מנע ממנו את יכולת התיקון, והזיק לו. לעומת זאת, בגלגול השני, הוא הפך ל'אוהב ישראל', ומתוך אותה אהבה הצמיח ותיקן את אותו אדם.
יוסף הצדיק, בפרשיות שלנו, הוא אבי אבות אוהבי ישראל. מתוך אהבה עצומה לאחיו, הוא מתאפק ומתגבר על רגשותיו הטבעיים, כפי שהתורה מעידה, ומציג את עצמו כ'איש הרע' שרוצה להתנכל להם. אך באמת הוא אח טוב ואוהב, שבגדלות נפש אדירה, מוביל אותם אט אט לתשובה שלימה, ולתיקון אמיתי של חטאם הגדול.
רק כשהוא מביא את יהודה, שבפועל הוביל את מכירתו לזרים, ל'תשובת המשקל', שבה יהודה מוכן להפוך לעבד עולם, כדי להציל את בנה של רחל מעבדות, הוא מתגלה בפניהם. ובנוסף – רק כשיהודה עומד בדיבורו והבטחתו לאביו, להשיב את בנימין, ובכך מתקן את השקר ששיקרו האחים ליעקב על נסיבות היעלמותו של יוסף, מגיע זמן ההתגלות.
שנזכה גם אנו להיות אנשים מדויקים, אוהבים ומאמינם באמת, שמובילים תהליכים של תיקון באומץ ובמינון המדויק. (וחשוב לאזן את הדברים, שצריך גם לרדת לעומק שורש הנפש של הזולת, ולהוכיח אותו רק כשאנו יודעים שבכוחו לקלוט את התוכחה בצורה מאוזנת, ולא ישבר מהעניין. אם השני לא יקלוט זאת במינון הנכון, וחלילה ישבר או יאבד את בטחונו העצמי מכוח התוכחה, זו לא תוכחה מצמיחה).
ובאמת, כפי שיוסף התגלה לאחיו, וכולם ראו שכל מעשיו היו לטובתם, כך עתיד ה' להתגלות לעינינו, ואז נדע ונראה שכל התוכחות, הייסורים והקשיים הן בחיינו הפרטיים, והן בחיי עם ישראל לדורותיו, הכול היה מתוך אהבתו הגדולה אלינו – לטובתינו ולהצמחתינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
