ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
- ספריה
- קומי אורי
- יג - על תרבות ועל חנוכה
"הסתכל באורייתא וברא עלמא" (זוהר הקדוש) - כל המהלך של הבריאה, של הברואים ושל האירועים והמהלכים מבוססים על התוכנית של המהנדס, הבורא והיוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא את הכול!
הסתכלותו של האדם המאמין יוצאת מתוך נקודת מוצא שהכול נובע מן התורה והכל צריך להתנהל על-פיתורה. האדם בעל הצלם א-לוהים ואשר נשמת חיים באפיו, מכיל בתוכו מתוקף היותו בעל נשמה א-לוהית יסודות של טוב א-לוהי, שאיפות רוחניות ורצון לתקן עולם (עיין מאמר הראי"ה - התורה והתרבות האנושית עמ' 110).
מתוך הסתכלות זו, אין להעלות על הדעת מחשבה או דעה או השקפה הדוגלת בקיום תורה ומצוות מצד אחד, ובקיום אידיאלים אנושיים תרבותיים-הומאניים מצד שני. כל אידיאל טוב אמיתי הקיים בעולם וכל מחשבה עמוקה וחיובית הרוצה בתיקונו של עולם ובתיקונה של החברה, נובע ממקור של הנשמה הא-לוהית הטבועה באדם, וממילא אין לראות חלילה בשני מסלולים שהינם קוים מקבילים: של תורה ושל תרבות ומוסר.
הכול נובע מתוך רצון ה' בעולם ומתוך תורה. אברהם אבינו קיים את כל התורה עוד לפני מעמד הר-סיני. מעצמו וממעיינות החכמה שנבעו מתוך כליותיו הבין אברהם מה רצון ה' בעולם ומה התיקונים שיש לעשות, ועל-פי זה פעל ושמר משמרת ה' מצוותיו, חוקותיו ותורותיו.
ממילא לפי זה נבין שכל אורח חיים, כל התנהגות, כל פעולה או כל עיסוק הנוגדים את התורה - שהיא רצון ה' בעולם - הינם פסולים ויש לשלול אותם בתכלית השלילה. חז"ל לימדונו שישנם אורחות חיים, התנהגויות, אומנויות, דפוסי בניין, ציור, כתיבה, מלבוש, תספורות, סגנון דיבור, מוזיקה, שעשועים, ליצנותא, מדע, פילוסופיה, שפת דיבור, מאכלים, חיי משפחה, גידול ילדים, אסטטיקה, רפואה ואמונות תפילות ומיסטיות ועוד ועוד - אשר עלינו לבחון אותם הדק היטב היטב הדק: האם הם לפי רוח ההלכה והתורה? האם הם בהתאם לרצון ה'? האם הם יכולים לשרת את רצון ה' בעולמו או חלילה לא?
יופי תרבות יפת השוכנת באוהלי שם
על הפסוק: "יפת א-לוהים ליפת וישכון באהלי שם" דרשו רבותינו(מגילה ט' עמוד ב): יפיפותו של יפת יהא באהלי שם. חז"ל שיבחו את היופי החיצוני שבכתב היווני, והתירו לכתוב את התורה ביוונית. המסגרת החיצונית של יופי יפת יכולה לשרת את התורה וליפותה - והיא חיובית.
זו גם הסיבה שחז"ל שיבחו את בית המקדש של הורדוס, ואמרו כי מי שלא ראה מקדש הורדוס לא ראה מקדש בימיו. ארכיטקטורה חיצונית יכולה לפאר את בית א-לוהינו והיא חיובית,וזאת הסיבה שמצאנו ואנו רואים אנו עד היום בכל מרחבי אירופה בתי-כנסת עתיקים ומקסימים, אשר קהילות הקודש של עם ישראל התהדרו בהם.
או ירושלים או קיסרי
בברכת ה' לרבקה מבטיח לה הבורא: "ולאם מלאם יאמץ" ודרשו רבותינו: אם יאמר לך אדם ישבו קיסרי וירושלים אל תאמין. חרבה קיסרי וישבה ירושלים, או חרבה ירושלים וישבה קיסרי, תאמין.
מדובר במפגש פנימי של תרבויות המנוגדות זו לזו, ואשר אינן יכולות לשכון בשלום זו ליד זו. או ירושלים,המסמלת קדושה, טהרה, התרוממות והתחברות לשער השמים (כסולם יעקב המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה), או קיסרי - המסמלת אצטדיון, מרוץ סוסים, אגרוף, התגוששות, קידוש היופי והגוף, שעשועים לשם הנאה ושחוק, זנות לשם מילוי תאוות היצרים, גירוי יצרים, פסלים ואומנות פסלים (לשם עבודת אלילים), תאוות אכילה וזלילה ועוד ועוד כדוגמת "מצעד גאווה".
היוונים והרומאים ראו במסגרת החיצונית והיופי אידיאל, עד כדי כך שחז"ל מספרים לנו שחכמים אשר ביקרו ברומי וראו כיצד בארמונות שם הקירות המדהימים ביופיים מכוסים ביריעות בד ענקיות, ומאידך בשולי הדרכים יושבים עניים ערומים ללא בגדים, וציינו את הריקנות והזילות שבתרבות אנשים חטאים אלו.
לא ייפלא כיצד האומות "הנאורות" וההומניות של אירופה בראשית המאה ה-20, עם התפתחות המדע, המוזיקה והמודרניות שנתחדשה, הגיעו לשפל המדרגה של השמדת העם היהודי מתוך אכזריות וללא כל נקיפות מצפון של מוסר אנושי בסיסי.
תרבות התורה באה לתקן את האדם ומידותיו
חז"ל לימדונו במדרש (ויקרא): "לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהם את הבריות", לצרף משמעותו לזכך, לטהר ולעדן את האדם ולנקותו מכל סיג ופסולת, לאורח החיים של התורה-תכלית! "תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים". כל הדברים היפים הנמצאים ביוון וברומי אינם אלא "כלים", אמצעים להשתמש בהם לדרך עבודת ה', להקלה על החיים, לשמח את הבריות שיהיו בריאים ורעננים לעבודת ה'. גם החרב-הסמל של עשיו הרשע והמקצוע שלו... אף היא איננה אלא אמצעי התגוננות זמני עד אשר"וכתתו חרבותם לאתים".
כל חיקוי של תרבות הגויים הבאה במטרה וסיבה של הידמות אליהם, כל אימוץ דפוס חיים העלול לדרדר את האדם מדרגות של קדושה, טהרה, מוסר ומידות טובות - פסול לחלוטין! בשו"ע אוח', ס' שז סע טז נפסק: מליצות ומשלים של שיחת חולין וספרי חשק (רומנים), אף בחול אסור לקרוא בהם משום מושב לצים, ועובר משום "אל תפנו אל האלילים" ואף מגרה יצר הרע וכו'... ועוד החמיר שם בשו"ע שאף פסק שאסור להדפיס ספרים אלו. ואם התייחסו כל כך בחומרה לספרים של לפני כ-400 שנה, מה נאמר אנו היום על מצבנו העגום - ספרים, סרטים, סרטוני וידאו, אינטרנט, חוברות ועוד מרעין בישין המרעילים נפשם הטהורה של בני ובנות ישראל? והכול נקרא תרבות ר"ל.
הפתיחות" - המכשלה הגדולה בחלק מן החינוך הדתי
המפץ הגדול בחינוך הדתי נובע לא רק מהחלשת התא המשפחתי - קשר הורים-ילדים, אהבה וחום, למידה משותפת של הורים עם ילדים, תשומת לב, מעקב ודוגמה אישית. לעניות דעתי הוא נובע גם מהפתיחות הגדולה, הדמוקרטיה והאמון בילד שהוא יודע מה הוא עושה והוא "אחראי". פתיחות זו לעולם התרבות המערבית הורס כל חלקה טובה.
עלינו למתוח קווים אדומים וברורים בין תרבות חיובית, המביאה להתרוממות של קדושה והמסייעת לעבודת ה', לבין שפת התרבות הקלוקלת הזורמת אלינו מכל עבר - טלוויזיה, עיתונות, סרטים, פרסומות,הצגות תיאטרון, רחוב פרוץ ורדיו.
קדושת השבת ועיתוני ערב-שבת
עלינו לערוך חשבון-נפש נוקב הכיצד האדם מקדש את השבת, עורך שולחן שבת, ובו בזמן מכניס עיתון חילוני לביתו המלא פריצות וזוהמה רחובית. גם המקפידים על עיתון דתי או לאומי מוצאים בחלק מן העיתונים מוספי תרבות המציגים מידע על הצגות וסרטים מהעולם התרבותי-הגויי, תוכניות טלוויזיה של השבוע, תמונות של שחקנים ושחקניות במלבושיהם ותסרוקותיהם, שאינם משדרים דרך חיים של עובד ה'. מה יעשה הנער ולא יחטא אם זו הדוגמה מההורים? עד מתי אנו פוסחים על שתי הסעיפים? יש הדורשים דרשות פילוסופיות חינוכיות על "הרחבת אופקים", על התכוננות להתמודדות עם החיים, להכיר את האחר ולהשתלב בחברה החילונית המערבית. זכינו לראות בדורנו אנשי מדע, ספרות ופילוסופיה אשר צמחו אך ורק בבית המדרש, ספוגים בתורה ויראת שמים, ויכולת התמודדות שלהם עם הסביבה הזרה מתוך "ויגבה ליבו בדרכי ה'" מצליחה יותר ומקדשת שם שמים ואף משפיעה ומקרינה אמת, ולא דרך של פשרנות רעועה.
שבע ברכות בקצב ה"רוק"
עלינו לבחון את סדר היום של הנער והנערה, את סדר יומנו לאחר שעות העבודה, את ההתנהגות, הלבוש, התספורת, השירים השגורים על-פיו של הילד, סגנון הריקודים במסיבות או בשמחות, האווירה והתוכן במסיבות וכדומה.
ראייה חדה של המציאות מגלה שבעצם חלק מן הציבור חי בעולם אחר לגמרי, המנותק מעולם המסורת השורשי והתרבותי-ערכי של התורה ושל חז"ל. יכולים ציבור אנשים להתפלל ערבית לפני טקס החופה והקידושין, לקדש על היין, לברך "שבע ברכות", וחצי שעה אחר כך "להעביר גל" ולעבור לריקודים סלוניים ולמוזיקה רעשנית, והכול בתערובת נשים-גברים ובלבוש פרוץ וחשוף, לצערנו.
נתבונן מה תלוי על הקירות בחדר השינה או בחדר העבודה - תמונות נוף פסטורליות ותמונות של גדולי ישראל, או תמונות של שחקנים ושחקניות ידועי שם? האם ארון הספרים היהודי תופס לו מקום של כבוד בסלון, או טלוויזיה רחבת מסך? אילו קולות בוקעים מן הדיסק או הרדיו שירים חסידיים ושירת הבקשות או שירי "רוק" ושירים לועזיים רעשניים?
חיצוניות המורה על פנימיות
ידועה האמרה שאין להסתכל על החיצוניות והעיקר הפנימיות. אף חז"ל לימדונו שאל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. ה' אומר לשמואל הנביא: האדם יראה לעיניים וה' יראה ללב. ובכל אופן מצינו הלכות מפורשות בשלוחן ערוך יורה דעה סימנים קעח-קפב המדריכות אותנו כיצד מתלבשים, מסתפרים, מלבושי אישה לאיש, כתובת קעקע, פאות הראש והזקן, גילוח בתער ועוד ועוד.
החיקוי החיצוני לדרכי הגויים ולתרבות ההופעה והלבוש שלהם משפיעה על הפנימיות! גם תרבות ההורסקופ והמזל המטופחת כל כך בעיתונות הישראלית מסמלת קירבה לדרכי האמורי וריחוק מכל דבר של מסורת וקדושה. מיסטיקה מזרחית או סינית מקובלת בחברה החילונית, אך לא מיסטיקה של יהדות ומסורת.
חז"ל תקנו כמה וכמה תקנות וגזירות שמטרתן ליצור ריחוק בין אורח החיים השגרתי היהודי לבין ביתו ומשפחתו של הגוי. בישולי עכו"ם ופת פלתר, ראיית אורחות חייו של הגוי כלגיטימית, גורמת לקרבה ולרֵעות שעלולים להביא חלילה לשואה רוחנית בדור האחרון בדמות נישואי התערובת.
מהדרין בחוץ-לארץ
האופנה האחרונה של "טיולי מהדרין" לחו"ל, או מסע ארוך של בריחה מעומס השירות בצה"ל או הלימודים למזרח הרחוק, לאמריקה הדרומית, ליערות אפריקה ועוד מקומות נדחים - אף היא מחברת בחורים ובחורות ישראל לתרבות המערבית המזרחית, הסינית או ההודית, ועלולה להביא עמה רוח של טומאת ארץ העמים. אמנם זכינו לראות נוער חילוני שהתעורר לתשובה בבתי חב"ד בחו"ל או בבית של הרב מיכי יוספי בהודו, ויבורכו הם מן השמים על מעשיהם האדירים.
אורות החנוכה ומלחמת בני חשמונאי
בבואנו להדליק את נרות החנוכה בשמן הזית הטהור, כדוגמת פך השמן שנמצא בחותמו של כהן גדול, עלינו להאיראת ביתנו ואת ילדינו בתרבות תורנית טהורה, צרופה ונקייה, ומתוך כך גם להאיר לרחובה של עיר.
הפרסומי-ניסא לעוברים ושבים בוקע מתוך הבית היהודי הפנימי, האמור להשפיע ולהקרין על הסביבה. היטמעות בתרבות המערב מתוך רצון או כוונה (אפילו לשם שמים) לקרב רחוקים, מקרבת לצערנו את המקרב לרחוקים ומרחיקה אותו מיראת שמים טהורה וצרופה.
נשתמש בכלים ובאמצעים של תרבות המערב, נלמד את שפת התקשורת שלהם ואף נדע את האמת ממי שאמרה, כלשון הרמב"ם ב"מורה נבוכים", אך הכול יהיה במטרה לסייע בעבודת ה' ולקירוב ליבותיהם של אחינו בית ישראל לאבינו שבשמים.
____________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
