ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- קיום מצוות
- ספריה
- קומי אורי
- יג - על תרבות ועל חנוכה
האור הגנוז בנרות החנוכה
אור גדול גנוז בנרות החנוכה, והוא מתגלה בריבוי גווניו, המאירים את טבעה של הנשמה הישראלית. אחת מנקודותיו הפנימיות של אור זה מאירה את הדבקות הא-לוהית של ישראל, המתנוצצת בריבוי הידורם את המצוות. סגולה ישראלית היא זו, שהם באופיים מהדרין מן המהדרין בעבודת א-לוהיהם. כוח זה מוסיף והולך ועולה בקודש בימי החנוכה, כשכל ישראל נוהגין כשיטת המהדרין מן המהדרין בהאירם את הנרות 1 .
בהתבוננותנו בכוח זה ומקורו, נראהו כאור חוזר, אור שנזרע לנס ישועתם של ישראל, נקלט בנפשם, ומוחזר על ידם בפרסומא ניסא שלהם. השגחתו הנסית של הקב"ה התגלתה בימים ההם בשני פנים. בראשית מעשה גבורתם של ישראל התגלה קול ה' בכוח, ובמציאת פך השמן הטהור, והעלאת נרות המנורה שמונה ימים משמנו - בזאת התגלה קול ה' בהדר. וכך היה הדבר. אחרי גילוי פעלם לעזרת ה' בגיבורים כלפי הטומאה היוונית החיצונית, אחרי כל זאת פנו למעוזם הפנימי, לבית ה', לחדשו, לשכללו ולהאירו. אילולא הגילוי הא-לוהי הנהדר-בקודש של נס פך השמן, יכלו להדליק את המנורה גם בשמן טמא, כי טומאה הותרה בציבור 2 . לא כן רצה א-לוהי ישראל. רצונו היה שאורו הפנימי יאיר בכל הידורו וטהרתו, בשמן טהור שלא נגעה בו יד חיצונית של טמאי יוון. אכן קול ה' בהדר, להידורו של קול ה' בכוח, כי "הדר הוא לכל חסידיו" 3 . ישראל, שהם עם יודעי א-לוהיו 4 , יודעים לספר תהילותיו, בהאירם בהידור מוסיף והולך את נרות החנוכה. מפרסמים הם בזה את נסי מושיעם, לידע ולהודיע שכל העם רואים את הקולות הא-לוהיים שהופיעו בימים ההם, והם נמשכים בכל הדורות, קול גדול ולא יסף, בשלמות אחדותו, מהפנים הישראלי אל החוץ העולמי.
הידור מצווה - כורח חיים
"באמת היסוד הפנימי של המצוה היא שמחתה, שבה מאיר אור קדושת האמונה החבויה במעמקי הנשמה" 5 . כשיסוד פנימי זה פועם בחוזקה ואורו מאיר באור יקרות, מתרוממת ממעמקיה ומתגלה ממחבואה הנשמתי אותה אמונה, ומחפשת לה נתיבות פעולה. רוצה היא לגלות את עוצם דבקותה המצוותית, דבקות הנובעת מהליכה בדרכי ה' הטובים והישרים" 6 . דבקות זאת, היא המולידה את הידורה של המצווה. כי שניים אלו, הדבקות בה' על-ידי הליכה בדרכיו, והידור המצווה, כרוכים יחד והם נמסרו לנו ממקורה של תורה. "דתניא: 'זה אלי ואנוהו' התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה וכו'. אבא שאול אומר: 'ואנוהו' הוי דומה לו, מה הוא חנון ורחום אף אתה חנון ורחום" 7 . כורח חיים הוא לנשמה המתעלה בשמחת מצוותה, לגלות דבקותה בהידור פעולתה. "וכל מה שיתקדש האדם והעם יותר וכוחו המדמה יהיה יותר מטוהר ויותר חזק, תתחזק בו התביעה של ההשויה הדמיונית (לדרכי ה'). ומזה יצאו המון דרכי חסידות נאים ומתוקנים לשלום הציבור על פי דרכי היופי של סדרי עבודה והידורי מצוות" 8 .
טבע נפשם של ישראל
וראה זה פלא, חיוב זה של הידור מצווה מופיע ורמוז עוד לפני הופעת הציוויים הא-לוהיים של התורה עצמה ופרטי מצוותיה, כי הלא הפסוק "זה אלי ואנוהו" מופיע מיד אחרי קריעת ים סוף בשירתם של ישראל, לפני קרבם להר סיני. ולא זו בלבד, אלא שלא כציווי א-לוהי בא פסוק זה, אלא מעומק נשמתם של ישראל עלתה והתרוננה הבעה מילולית שבאה לבטא את טבעם הישראלי האמיתי. באותו מעמד נשגב, שבו זכו כל ישראל לרוח הקודש וראו מראות א-לוהיים 9 , התגלה להם גם טבע נפשם ואמונתה בא-ל חי, ובא על סיפוקו בהתחייבו ללכת בדרכי ה' ולהדר במצוותיו, "זה אלי ואנוהו, א-לוהי אבי וארוממנהו". נמצא שעוד בטרם שמעו ישראל את דבר ה' מתוך האש, הקשיבו לשיח נשמתם שחוצבה מתחת לכסא הכבוד, ושיח נשמתי זה הפך לתורה, כי "הנשמות אשר נטע ה' בעמו הן אותיות התורה" 10 "וישראל קדושים קודמין לתורה" 11 .
קדושה וגבורה, עוז וענווה
אף גם זאת מדרכי ה' הטובים והישרים, המחייבת את כל הדבקים בו: "כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענותנותו" 12 , והעוז והענווה לחי עולמים. ישראל שהם דבקים בא-לוהים הם עזין שבאומות 13 ועם זה ממעטין עצמם לפני הקב"ה 14 . מלך ישראל היושב על כסא ה', 15 שמגמתו ומחשבתו הן להילחם מלחמות ה', הוא גם מצווה להיות לבו בקרבו שפל 16 .
במקביל לעוז ולענווה נאמר הקדושה והגבורה, כי הקדושה מביאה לענווה 17 ומתוך כך כלולה עמה. הקדושה והגבורה התגלו במלוא תפארתן במלכות ישראל. בבית ראשון היה זה דוד המשובח שבמלכים 18 , אשר "הלך אחרי ה' בכל לבבו לעשות רק הישר בעיניו" 19 , ומתוך כך איחד ברוחו הנעלה את הקדושה והגבורה. "כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ" 20 . בבית שני היתה זאת גבורת מלכות בית חשמונאי שגברה על יוון וגילתה בזאת את כוחה הא-לוהי בגבורה של קדושה. זאת היא דמותה האמיתית של הקדושה הישראלית, בהיותה נובעת ממקור קודש הקודשים הפנימי של נשמת האומה, וזורמת, מחיה ומרוממת את כל גילויי החיים החיצוניים בעוז גבורתה.
עוד בטרם הגעתן של הקדושה והגבורה למלוא שלמותן, "כשכנסת ישראל מתעוררת לתחיה מוצאה היא בקרבה פנימה את עוזה וכבודה, וכל הטוהר והקודש הרגיל להימצא בהכנעה ומשמעת, הולך הוא ומתנוצץ בעוז הנשמתי של הופעת הגבורה של האומה" 21 .
^ 1. שבת דף כא, שולחן ערוך, אורח חיים תרעא, ב.
^ 2. יומא דף ו.
^ 3. תהלים קמט, ט.
^ 4. דניאל יא, לב.
^ 5. אגרות ראי"ה ב, עמ' רפח.
^ 6. סוטה דף יד; רמב"ם הלכות דעות ה, א.
^ 7. שבת דף קלג.
^ 8. אורות הקודש ג, עמ' קצט.
^ 9. מכילתא דשירה, בשלח פרק ג.
^ 10. 'אור החיים' על התורה במדבר ט, א.
^ 11. תנא דבי אליהו, פרק יד.
^ 12. מגילה דף לא.
^ 13. ביצה דף כה.
^ 14. חולין דף פט. ועיין דברי מו"ר הרב צ"י הכהן קוק זצ"ל, בהקדמה ל"הצניעות והטהרה בישראל" של מרן הרב זצ"ל.
^ 15. דברי הימים א כט, כג.
^ 16. רמב"ם הלכות מלכים ה, י; ב,ו.
^ 17. ירושלמי שקלים פ"ג ה"ג.
^ 18. מדרש תהלים א.
^ 19. מלכים א יד, ח.
^ 20. מועד קטן דף טז.
^ 21. אורות, עמ' סג.
_______________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
^ 2. יומא דף ו.
^ 3. תהלים קמט, ט.
^ 4. דניאל יא, לב.
^ 5. אגרות ראי"ה ב, עמ' רפח.
^ 6. סוטה דף יד; רמב"ם הלכות דעות ה, א.
^ 7. שבת דף קלג.
^ 8. אורות הקודש ג, עמ' קצט.
^ 9. מכילתא דשירה, בשלח פרק ג.
^ 10. 'אור החיים' על התורה במדבר ט, א.
^ 11. תנא דבי אליהו, פרק יד.
^ 12. מגילה דף לא.
^ 13. ביצה דף כה.
^ 14. חולין דף פט. ועיין דברי מו"ר הרב צ"י הכהן קוק זצ"ל, בהקדמה ל"הצניעות והטהרה בישראל" של מרן הרב זצ"ל.
^ 15. דברי הימים א כט, כג.
^ 16. רמב"ם הלכות מלכים ה, י; ב,ו.
^ 17. ירושלמי שקלים פ"ג ה"ג.
^ 18. מדרש תהלים א.
^ 19. מלכים א יד, ח.
^ 20. מועד קטן דף טז.
^ 21. אורות, עמ' סג.
_______________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
