ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אע"פ שכבר התפללנו, שידבקנו ד' ביצר טוב, וא"כ יהיו כל יצרי לבבנו רק טובים ונכוחים, הולכים בדרך הישרה, של הצדק והטוב, של המוסר והיושר, הנה כ"ז עדיין איננו כ"א בגדר הכנה והכשרה לישועת ד' האמתית, הצריכה לבא ע"י הקשר הפנימי של נשמתנו עם יוצרה ובוראה ב"ה. שהרי כל הטוב והיושר, הצדק והמשרים, יש להם ערכם הנעלה רק בזמן שכולם הם רק כמו כלים ובסיסים, שעל ידם יתגלה חפץ ד' בעולמו ותכלית השגת מילוי רצון ד' ע"י האדם ומעשיו הטובים. ע"כ גם היצה"ט יש לו ערכו הנעלה רק כשהוא יהיה נכפף לשעבוד העליון, להפיק רצון ד' בחיים ובמציאות. ומבקשים אנו בשביל כך : וכף את יצרנו להשתעבד לך, באופן שכל חמדת החיים, הרוחניים והאציליים, יהיו קשורים ואגודים להפיק על ידם רצון הגבוה של מלך כל עולמים, לעדי עד ימלך.
ותננו היום ובכל יום לחן, ולחסד, ולרחמים, בעיניך ובעיני כל רואינו.
עניני הסגולות הטובות והקדושות שאנחנו מבקשים שימצאו בנו, ובסביבה המתיחשת לנו, יש בהם שאנו מבקשים שיהיו בפעל, ויש מהם שאנו מבקשים שיהיו בכח. מה שאנו מבקשים את החן, את החסד ואת הרחמים היום, היינו שבפעל תהיינה המדות הללו מתעוררות ובאות לידי גילוין הטוב ביחוסינו, בין בגילוי ההנהגה האלהית הנפגשת בנו, שהן הן עיני ד', בין מצד בני אדם הקרובים אלינו בהתגלות יחוסיהם לנו, שזהו בכלל "בעיניך ובעיני כל רואינו". ומה שנוגע להכח הטמיר של הסגולות היקרות הללו, הוא מה שאנו מתפללים ג"כ היום, שכה יהיה בכל יום מהימים העתידים, הקרובים והרחוקים, יתן ד' אותנו לחן, כלומר שמציאותנו תעורר ,רגשי כבוד, גדולה ותפארת, בכל הנפגש עמנו ובכל סביבתנו כולה. החן הוא הגודל והפאר הנפשי, המתגדל ע"י הכרה לטובה, שהאדם מכיר איזה חזון, איזו מציאות, אע"פ שהרושם הזה, של הגודל והפאר, אין בו כלל משום נטיה מעשית לטובה ממשית ולכבוד להנושא ההוא. החסד, זהו כבר ענין שירושם בנטיה מעשית, להגדיל הטוב של הנושא ההוא בכל מלוי הרצון. והרחמים הוא התכן של הגברת הרצון, שיש בהחפץ להגשים ולהוציא לאור עולם את כל הטוב האצור בפנימיות נפשו, לטובת הנושא הידוע או הנמצא הידוע. וע"כ אנחנו מבקשים שיתננו ד', בין בפעל, דהיינו היום, בין בכח דהיינו בכל יום, לחן, ולחסד, ולרחמים, בעיניך ד' אלהי כל בשר הנוהג בחסדו כל דור, ובעיני כל רואינו, שיתיחסו אלינו באלה המדות הטובות והרצויות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.

מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.


















