ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
בעקבות הראי"ה קוק ותלמידיו, מקור סמכותה של המדינה הוא בדיני המלך, שגם הוא יונק את סמכותו מרצון העם. ומכאן גם המסקנה שהמצוות המוטלות על המלך בהנהגה המדינית מחייבות גם את המדינה. אלא שלא נמצא בתורה מקור מפורש לכך שהמלך מצווה על הצדקה, ומכאן עולה לכאורה שעיקר מצוות הצדקה מוטלת על הפרט ולא על המדינה.
לענ"ד התורה כלל לא קבעה במפורש מה צריכה להיות ההנהגה המדינית של המלך. אם תמצי לומר, הדברים רק רמוזים בבקשת משה למנות איש על העדה "אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם" (במדבר כז, יז). אם מדובר במלחמה הדבר מובן יותר, כמו שפירש רש"י (שם), שדוד היה יוצא ובא לפני חייליו, יוצא בראש ונכנס בראש, ו"לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם למלחמה". אך למעשה, לאחר שדוד הסתכן, דרשו ממנו אנשיו שלא יצא עוד איתם למלחמה ולא יכבה את נר ישראל (שמואל ב' כא, יז). ואכן יציאה למלחמה אינה מתפקידו העיקרי של המלך. מצוות מינוי מלך חלה אחרי כיבוש הארץ, שנאמר: "וירִשתה וישבת בה" (דברים יז, יד).
כלומר, המלחמות העיקריות נעשו לפני מינויו של המלך. ואמר רש"י: "עמי הארץ קלקלו – דאילו זקנים שאלוהו לשופטם ולרדות הסרבנים שבהם, אבל עמי הארץ תלו עליו מלחמותיהם, שאמרו: 'ויצא בראשינו ונלחם את מלחמתנו'" (רש"י לסנהדרין כ, ב). ובדומה לזה כתב רבנו חננאל (שם). משמעות הדברים היא שתפקידו העיקרי של המלך הוא להנהיג את העם בתחום החברתי. ואכן, מכאן ואילך התמסר דוד בעיקר לצדקה ומשפט, בעוד שיואב היה ממונה על הצבא (שמואל ב' ח, טו-טז). משפט כולל גם צדקה. אומנם אפשר לצמצם את המונח "צדקה" לצדק בלבד, כלומר לצדק חברתי ושלטוני, אך הפרשנים נוטים להבחין בין צדק לצדקה. צדקה היא הרחבה של הצדק לסיעוד אישי ותמיכה פרטנית. זו לא מצוות הצדקה הפרטית, אלא מצוות הצדקה הממלכתית.
עושר מלכותי־חברתי
על כן צריך לומר, שבקשת משה שהמנהיג יצא בראש העדה היא שעליו לשמש לכולם דוגמה אישית בנושא החברתי. אומנם התורה לא הנחתה את המלך במפורש ובמפורט מהו תפקידו החברתי, אלא רק הנחתה אותו בכיוון כללי. במפורט היא רק אסרה עליו ריבוי סוסים, נשים וכסף וזהב (דברים יז, טז-יז). אלו אפיינו את מלכי אומות העולם, שהתרברבו בכיבושים אימפריאליסטיים והתפארו בשלל רב ובהרמונות של נשים. מלך ישראל מנוע מכל אלו, ומכלל לאו את שומע הן - עליו להתמסר בעיקר לנושאי פנים. עושרה של הממלכה אינו מיועד לפאר והדר חיצוניים, אלא למטרות חברתיות נחוצות. רק דבר חיובי מפורש אחד חייבה אותו התורה: לכתוב לעצמו משנה תורה (דברים יז, יח).
לדעת הראי"ה (משפט כהן סימן קמג; מאמרי הראי"ה עמ' 173), ספר זה נועד לקבל ממנו השראה להנהגתו המדינית, ועליו לעיין בו במבט ציבורי. מסתבר שבין היתר ההשראה שהמלך מקבל מספר תורה זה הוא הנהגת הצדקה החברתית. הדבר מוכח מהתנ"ך במקומות רבים, ובעיקר מפרק ע"ב בתהילים, שם נאמר: "לשלמה אלוקים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך... ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה. ישפוט עניי עם יושיע לבני אביון וידכא עושק... כי יציל אביון משווע ועני ואין עוזר לו. יחוס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע... וייקר דמם בעיניו. ויחי וייתן לו מזהב שבא". ופירשו המפרשים ששלמה חילק לנזקקים את הזהב שקיבל ממלכת שבא.
הציפיות מהמלך הן שיעשה צדקה, לא רק צדק. ואין זה רק תיאור של מה שמלכי ישראל הצדיקים עשו, אלא ציווי של הנביאים. כך אומר ירמיהו ליהויקים: "כה אמר ה': עשו משפט וצדקה, והצילו גזול מיד עשוק..." (ירמיהו כב, ג). בהמשך הפרק משווה ירמיהו בין יהויקים לאביו, יאשיהו: "אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה, אז טוב לו. דן דין עני ואביון, אז טוב. הלוא היא הדעת אותי, נאום ה'" (ירמיהו כב, טו-טז).
בפרק הבא ירמיהו מוכיח את מנהיגי העם, תוך שהוא מגדיר את תפקידו של מנהיג בישראל: "כה אמר ה' אלוקי ישראל על הרועים הרועים את עמי, אתם הפיצותם את צאני ותדיחום ולא פקדתם אותם. הנני פוקד עליכם את רוע מעלליכם, נאום ה'... הנה ימים באים, נאום ה', והקימותי לדוד צמח צדיק, ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ. בימיו תיוושע יהודה וישראל ישכון לבטח, וזה שמו אשר יקראו: ה' צדקֵנו" (ירמיהו כג, ב-ו).
בהמשך הוא מתנבא על הגאולה: "בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה, ועשה משפט וצדקה בארץ. בימים ההם תיוושע יהודה וירושלים תשכון לבטח, וזה אשר יקרא לה: ה' צדקֵנו" (ירמיהו לג, טו-טז).
אחרי ירמיהו, גם יחזקאל מצווה את נשיאי ישראל לעשות צדקה: "כה אמר ה' אלוקים: רב לכם נשיאי ישראל, חמס ושוד הסירו, ומשפט וצדקה עשו... נאום ה' אלוקים. מאזני צדק ואיפת צדק ובת צדק יהי לכם" (יחזקאל מה, ט-י).
עניי עירך קודמים
צדקה זו לא באה למעט את חובת הצדקה האישית. אדרבה, היא באה להרבות אותה, להגדיל אותה ולעודד את הפרטים לקיים מצווה זו ביתר הידור, בין היתר על ידי הדוגמה האישית של בית המלוכה, אך בעיקר על ידי השלמת החסר שהפרט אינו יכול למלא בעצמו. לדוגמה, הפרט מצווה להעדיף את קרוביו ובני עירו, אך דווקא משום כך עלולים להיוותר נזקקים שאין מי שיסעד אותם. וכן יש משימות ציבוריות שרק הממלכה יכולה לסעוד. הדבר נצרך יותר בחיים המודרניים, כגון בתי חולים המצוידים במכשור מתקדם, אך גם יקר מאוד. והוא הדין לתרופות יקרות ומערכת סיעוד גדולה ומקצועית. האזרחים הפרטיים אינם מסוגלים לעשות זאת, גם לא שלטון מקומי. רק השלטון המרכזי מסוגל לכך.
יתרה מזאת, יש נורמות הלכתיות שמתעלות ומשתכללות במשך הזמן כשהציבור מבשיל להן, כגון תקנות חז"ל על מידת סדום ומידות חסידות שבמשך הזמן הפכו להיות נורמות מקובלות ומחייבות מעיקר הדין. בהשפעת התנ"ך זלגו רעיונות מוסריים משלנו, השפיעו על התקדמות המוסר בעולם הרחב, והפכו להיות דין המלכויות. אף אנו אימצנו אותן כנורמה הלכתית מחייבת, כגון השבת אבדה לאחר ייאוש (עיינו חושן משפט רנט, ז בהגהת הרמ"א ובקצות החושן שם), ובדומה לזה דין העבדות.
רעיונות הדרור והשוויון מקורם ביציאת מצרים שלנו ובאיסור העבדות של התורה. אלא שכל עוד נורמת העבדות הייתה מקובלת ונפוצה בעולם, לא אסרה התורה עבד כנעני, אם כי הפכה את מעמדו מבהמת עבודה לאדם משועבד (דיני שן ועין, יום או יומיים, חובת השבת ועוד. עיינו ברמב"ם בסוף הלכות עבדים). אחרי אלפי שנים, רעיונות החופש והשוויון התנ"כיים חלחלו סוף סוף לתרבות האנושית, וברוב מדינות העולם העבדות נאסרה בחוק. כיום רוב הפוסקים סבורים שגם לדידן העבדות אסורה, שהרי לא תהיה כוהנת כפונדקית. לא ייתכן שאיסור שהתקבל בעולם בהשפעתנו יהיה אצלנו מותר.
איני יודע אם ביסמרק, שהגה את רעיון מדינת הרווחה, היה בקי בתנ"ך (ידוע שלא אהב יהודים, אך אין מכך ראיה ליחסו לתנ"ך, שהתקבל גם על ידי הנוצרים). את מדינת הרווחה הוא הנהיג מסיבות פוליטיות. אך אין ספק שכבן התרבות האירופאית, היה ספוג אף הוא ברעיונות חברתיים שמקורם בתנ"ך, אם במישרין ואם בעקיפין. בעקבותיו, הנורמות המקובלות כיום במדינות המתקדמות הן של מדינת רווחה. אי לכך, גם מלכות יהודית בימינו מחויבת בכך. אדרבה, היא חייבת להתקדם בתחום זה יותר מאחרים ולשמש אור לגויים.
הדברים נכתבו לרגל הוצאתו לאור של הספר 'חסד שבמלכות – צדקה ממלכתית ומדינת רווחה לאור ההלכה', בהוצאת מרכז תורה ומדינה
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








