ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- מדורים
- יש שואלים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
מצוה לשמוח בפורים, כפי שכתוב במגילת אסתר "לעשות אותם ימי משתה ושמחה" 1 , ורבא אמר "חייב איניש לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" 2 . השאלה שיש לשאול היא, כיצד צריכה להיות שמחה זו?
אנו יודעים שהיחס לשמחה הוא יחס מורכב. בגמרא 3 כתוב שחכמים רצו לגנוז את ספר קהלת, כי דבריו סותרים זה את זה. במקום אחד אומר קהלת "ושבחתי אני את השמחה", ומכאן שהשמחה היא דבר טוב, ובפעם אחרת אומר קהלת "ולשמחה מה זו עושה". חכמים מיישבים את הסתירה הזו, ואומרים שעל שמחה של מצוה אמר קהלת "ושבחתי אני את השמחה", ושמחה שאינה של המצוה היא מיותרת, ואפילו מזיקה. שמחה של מצוה הינה משובחת, היא יכולה להביא להתעלות גדולה, לדבקות גדולה ואף לנבואה, וכפי שנאמר "ועתה קחו לי מנגן, והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' ".
השתיה בפורים
שמחת פורים היא שמחה של מצוה - לשמוח בניסים ובנפלאות שהקב"ה עשה לנו בימי מרדכי ואסתר, ועל כן היא שמחה חיובית, ועניינה לרומם ולקרב את האדם לריבונו של עולם, כך שהאדם ידבק בקב"ה ויודה לו מתוך שמחה. עד כמה צריך לשמוח? כפי שראינו, רבא אמר "חייב איניש לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". בהמשך מספרת הגמרא שכתוצאה מהשתכרות מסויימת כמעט וקרה אסון, ועל כן אומרים בעל המאור ורבנו אפרים 4 שאין הלכה כרבא, בגלל התוצאות החמורות שיכולות להיות מהתבשמות יתר. גם להלכה נחלקו בדבר: השולחן ערוך 5 פסק את דברי רבא להלכה, והרמ"א הוסיף שיש אומרים שאדם לא צריך להתבשם לגמרי, אלא רק לשתות יותר מלימודו,ויישן ומתוך שישן אינו יודע מה בין ארור המן לברוך מרדכי.
אדם ניכר בכוסו
השכרות מהווה למעשה מבחן מהי מדרגת האדם, כפי שאמרו חכמים שהאדם ניכר בכוסו 6 . האדם מתגלה אז בפנימיותו: יש אנשים שהשכרות מגלה את הטוב שבהם, את שמחת החיים, אהבת הבריות, הדבקות והקשר עם החברים, ולפעמים יש אנשים שכאשר הם משתכרים מתגלה כמה הם אלימים ואנוכיים, וכמה הם מלאים נטיות שליליות שאפשר רק להתבייש בהם. לכן כל אדם צריך להכיר את עצמו, ולדעת להיזהר לשתות בשיעור הנכון.
המצווה לשתות היא ביום
צריך לשתות על פי הדרכת חכמים. ראשית יש לדעת שבלילה אין מצוה לשתות, וכשאין מצוה לשתות - אין גם סיעתא דשמיא. לא רק שמי שמשתכר בליל פורים אינו מקיים בכך מצוה, אלא הוא גם מסתכן בכך שהוא עלול להפסיד את התפילה במנין, את קריאת המגילה, ואף את שאר מצוות היום. נמצא שלא רק שלא הועיל לו הדבר, אלא אף גרע. בסעודת היום יש מצוה לשתות למעלה מלימודו, ואז אם אדם שותה לשם שמים יש לו סיעתא דשמיא, הוא שמח בקב"ה, שמח בניסים, מודה לקב"ה על הטובה, לבבו נפתח, הוא מתחבר יותר עם חברים. כל אדם צריך לדעת לשמור על השיעור הנכון, ולא לעבור את המידה הנכונה.
המבחן לשתיה בפורים - מה קורה אחר כך
המבחן שדרכו אפשר לדעת האם השתיה בפורים היתה על פי ההלכה, נכונה וחיובית, הוא לראות מה קורה אחרי פורים. מי שפורים גרם לו להתרוממות, והתרוממות של יום הפורים נמשכת גם אחרי הפורים, יש לו מרץ חדש ללמוד, אהבת חברים חדשה ודיבוק חברים חדש מתוך שמחת הפורים שנעשתה יחד איתם, הרי זה מלמד שהוא שמח בפורים בצורה הנכונה. אולם, מי שלאחר פורים הוא מרגיש עייפות, פורים סחט את כל כוחותיו והוא צריך כמה ימים של מנוחה,וקשה לו לחזור לעבודת ה' ולשקידת התורה וללימודים - הרי זה סימן שהוא לא שמח בפורים את השמחה הנכונה, כי שמחה גדולה ואמיתית חייבת להימשך גם לימים שבאים אחר כך.
יהי רצון שנשמח בימי אדר הבאים עלינו לטובה, כהדרכת חכמים "משנכנס אדר מרבים בשמחה", ושמחת הפורים תהיה שמחה של מצוה, שתביא להתרוממות, התדבקות ועליה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
