ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
כשראה שאין ביכולתו לפגוע במלך, ולנצח את אויבו, הוא החליט לנסות לפחות להשיג 'תמונת ניצחון', ולפגוע במטרה קלה יותר.
באחת הכיכרות בעיר הבירה, הציב המלך אנדרטה גדולה שלו. החליט השונא לפגוע באנדרטה, להפיל אותה, וכך להשפיל את המלך ולפגוע בו. אולם, גם האנדרטה הייתה מוצבת בכיכר העיר, ומי שינסה להפיל אותה, יסתכן שהמלך יעלה על עקבותיו.
מה עשה אותו השונא? מאחורי האנדרטה היה קיר גדול, שהסתיר את המסתתר מאחוריו. לקח השונא כלי חפירה, הסתתר מאחורי הקיר, והחל לחפור מתחת לקיר במטרה להגיע אל מתחת לבסיס האנדרטה, כדי שהבסיס והאנדרטה יפלו.
לפתע הגיח מאחוריו אדם אחד, ואמר לו: תיזהר! אתה עושה מעשה מסוכן! יש לי רעיון אחר בשבילך. למלך יש גם בית אחד, ששמו נקרא עליו, לך תדליק ותשרוף את הבית, וכך תפגע במלך!
סיפור זה מבוסס על משל של רבי חיא בר אבא (שמות רבה, נא, אות ה), שמבאר אותו שהשונא הם הגויים, שרוצים לפגוע במלך – מלכו של עולם. אך אין בכוחם לפגוע בה', ולכן הם נלחמים באנדרטה של המלך – עם ישראל. אולם הגויים פוגעים בעם ישראל, רק כשאין להם בית מקדש לפגוע בו, אך כשיש להם בית לפגוע בו, הם עוזבים את ישראל ופוגעים בבית ה' במקומם.
וממשיך המדרש ומבאר, שזה הפירוש של הפסוק הראשון בפרשתנו "אלה פקודי המשכן, משכן העדות...". משכן מלשון משכון, שהמקדש חרב כמשכון בעבור ישראל. ולמה המילה 'משכן' מופיעה פעמיים? כי המקדש (ראשון ושני) נחרב פעמיים לכפר על עוונות ישראל (שם, ג).
משל זה יכול לחזק את לבבנו בכל עת שלצערנו ח"ו הגויים פוגעים בנו, כי עלינו לדעת שהסיבה שהגויים בנו, כי הם מחפשים לפגוע כביכול בה' יתברך.
ומסופר, שבזמן גירוש ספרד, חיזקו גדולי ישראל את לבב הגולים, שהנה הם נבחרו מתוך כלל ישראל והעולם, לסבול בשביל ה' יתברך, והם הנבחרים שהגויים מזהים ששם ה' נקרא עליהם, ולכן הם מתנכלים דווקא אליהם.
ומעניין לעניין באותו עניין. בפרשתנו מסופר גם על בני ישראל שסיימו את בניית המשכן. ועל כך אומר המדרש (שמות רבה נב, ה) "...וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו", אימתי נאמר הפסוק הזה? ביום שעמד המשכן, שהייתה שמחה גדולה בישראל, שהקב"ה שורה אצלם. בנות ציון - בנים המצוינין לי...".
ויש עומק מיוחד בפסוק זה, כי יש קושיא גדולה על פסוק זה. כידוע "המלך שלמה", זה משל לה' – "מלך שהשלום שלו". וקשה – הכיצד נאמר על המשכן, שנעשה בידי ישראל, "עטרה שעיטרה לו אימו", האם אפשר להגיד על ה' שיש לו 'אמא', וכי יש מישהו שהוא כביכול אמא של ה'?
על כך ממשיך ואומר המדרש "רבי שמעון בר יוחאי שאל את ר' אלעזר ברבי יוסי: אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו? אמר לו: הן. משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה מחבבה ביותר מדאי, והיה קורא אותה ביתי. לא זז מחבבה, עד שקראה אחותי, ועד שקראה אמי. כך הקדוש ברוך הוא - בתחילה קרא לישראל בת שנאמר "שמעי בת וראי...", לא זז מחבבן עד שקראן אחותי שנאמר "פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי...", לא זז מחבבן עד שקראן אמי שנאמר "הקשיבו אלי עמי ולאמי (מלשון ל – אימי)...". עמד רבי שמעון בר יוחאי ונשקו על ראשו.
ובאמת – הכיצד עם ישראל נמשל כביכול לאימא של הקב"ה?
התשובה היא שיש כאן הדרגה – בת, אחות, אמא. וודאי נבראנו על ידי ה', ואנו ילדיו, ולכן אנו קרויים ביתו. אולם בא ה' ואמר – אתם מופיעים את שמי כל כך בעולם, עד שמי שרוצה לראות את התגלות ה' בעולם, מסתכל ורואה את עם ישראל, ועל ידי עם ישראל רואים את ה'. מבחינה זו, אנו משולים לאחות תאומה לה', כי האחיות דומות זו לזו, כך ישראל הם דיוקנו של מלך, ובנו רואים את גילוי ה'.
ועכשיו שאנו מגלים את שם ה', בא ה' ואמר – הדרך היחידה והעיקרית שלי להתגלות בעולם היא רק דרך ישראל, ומבחינה זו ה' זקוק לנו עד שכביכול אנו כאימו של ה'. וכמו שמשה רבינו אומר לה' אחרי חטא המרגלים, שאם ה' ימית חלילה את ישראל, "ואמרו הגויים... מבלתי יכולת ה' להביא את העם אל הארץ...", כלומר ה' כבר לא יכול לעזוב ולפגוע בישראל, כי שמו נקרא עליהם, ואם יפגעו זה יהיה חילול ה'.
אשרינו שזכינו ששם ה' נקרא עלינו, ובזכות זאת ננצח את אויבינו, ויבנה המקדש במהרה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











