ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
כשראה שאין ביכולתו לפגוע במלך, ולנצח את אויבו, הוא החליט לנסות לפחות להשיג 'תמונת ניצחון', ולפגוע במטרה קלה יותר.
באחת הכיכרות בעיר הבירה, הציב המלך אנדרטה גדולה שלו. החליט השונא לפגוע באנדרטה, להפיל אותה, וכך להשפיל את המלך ולפגוע בו. אולם, גם האנדרטה הייתה מוצבת בכיכר העיר, ומי שינסה להפיל אותה, יסתכן שהמלך יעלה על עקבותיו.
מה עשה אותו השונא? מאחורי האנדרטה היה קיר גדול, שהסתיר את המסתתר מאחוריו. לקח השונא כלי חפירה, הסתתר מאחורי הקיר, והחל לחפור מתחת לקיר במטרה להגיע אל מתחת לבסיס האנדרטה, כדי שהבסיס והאנדרטה יפלו.
לפתע הגיח מאחוריו אדם אחד, ואמר לו: תיזהר! אתה עושה מעשה מסוכן! יש לי רעיון אחר בשבילך. למלך יש גם בית אחד, ששמו נקרא עליו, לך תדליק ותשרוף את הבית, וכך תפגע במלך!
סיפור זה מבוסס על משל של רבי חיא בר אבא (שמות רבה, נא, אות ה), שמבאר אותו שהשונא הם הגויים, שרוצים לפגוע במלך – מלכו של עולם. אך אין בכוחם לפגוע בה', ולכן הם נלחמים באנדרטה של המלך – עם ישראל. אולם הגויים פוגעים בעם ישראל, רק כשאין להם בית מקדש לפגוע בו, אך כשיש להם בית לפגוע בו, הם עוזבים את ישראל ופוגעים בבית ה' במקומם.
וממשיך המדרש ומבאר, שזה הפירוש של הפסוק הראשון בפרשתנו "אלה פקודי המשכן, משכן העדות...". משכן מלשון משכון, שהמקדש חרב כמשכון בעבור ישראל. ולמה המילה 'משכן' מופיעה פעמיים? כי המקדש (ראשון ושני) נחרב פעמיים לכפר על עוונות ישראל (שם, ג).
משל זה יכול לחזק את לבבנו בכל עת שלצערנו ח"ו הגויים פוגעים בנו, כי עלינו לדעת שהסיבה שהגויים בנו, כי הם מחפשים לפגוע כביכול בה' יתברך.
ומסופר, שבזמן גירוש ספרד, חיזקו גדולי ישראל את לבב הגולים, שהנה הם נבחרו מתוך כלל ישראל והעולם, לסבול בשביל ה' יתברך, והם הנבחרים שהגויים מזהים ששם ה' נקרא עליהם, ולכן הם מתנכלים דווקא אליהם.
ומעניין לעניין באותו עניין. בפרשתנו מסופר גם על בני ישראל שסיימו את בניית המשכן. ועל כך אומר המדרש (שמות רבה נב, ה) "...וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו", אימתי נאמר הפסוק הזה? ביום שעמד המשכן, שהייתה שמחה גדולה בישראל, שהקב"ה שורה אצלם. בנות ציון - בנים המצוינין לי...".
ויש עומק מיוחד בפסוק זה, כי יש קושיא גדולה על פסוק זה. כידוע "המלך שלמה", זה משל לה' – "מלך שהשלום שלו". וקשה – הכיצד נאמר על המשכן, שנעשה בידי ישראל, "עטרה שעיטרה לו אימו", האם אפשר להגיד על ה' שיש לו 'אמא', וכי יש מישהו שהוא כביכול אמא של ה'?
על כך ממשיך ואומר המדרש "רבי שמעון בר יוחאי שאל את ר' אלעזר ברבי יוסי: אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו? אמר לו: הן. משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה מחבבה ביותר מדאי, והיה קורא אותה ביתי. לא זז מחבבה, עד שקראה אחותי, ועד שקראה אמי. כך הקדוש ברוך הוא - בתחילה קרא לישראל בת שנאמר "שמעי בת וראי...", לא זז מחבבן עד שקראן אחותי שנאמר "פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי...", לא זז מחבבן עד שקראן אמי שנאמר "הקשיבו אלי עמי ולאמי (מלשון ל – אימי)...". עמד רבי שמעון בר יוחאי ונשקו על ראשו.
ובאמת – הכיצד עם ישראל נמשל כביכול לאימא של הקב"ה?
התשובה היא שיש כאן הדרגה – בת, אחות, אמא. וודאי נבראנו על ידי ה', ואנו ילדיו, ולכן אנו קרויים ביתו. אולם בא ה' ואמר – אתם מופיעים את שמי כל כך בעולם, עד שמי שרוצה לראות את התגלות ה' בעולם, מסתכל ורואה את עם ישראל, ועל ידי עם ישראל רואים את ה'. מבחינה זו, אנו משולים לאחות תאומה לה', כי האחיות דומות זו לזו, כך ישראל הם דיוקנו של מלך, ובנו רואים את גילוי ה'.
ועכשיו שאנו מגלים את שם ה', בא ה' ואמר – הדרך היחידה והעיקרית שלי להתגלות בעולם היא רק דרך ישראל, ומבחינה זו ה' זקוק לנו עד שכביכול אנו כאימו של ה'. וכמו שמשה רבינו אומר לה' אחרי חטא המרגלים, שאם ה' ימית חלילה את ישראל, "ואמרו הגויים... מבלתי יכולת ה' להביא את העם אל הארץ...", כלומר ה' כבר לא יכול לעזוב ולפגוע בישראל, כי שמו נקרא עליהם, ואם יפגעו זה יהיה חילול ה'.
אשרינו שזכינו ששם ה' נקרא עלינו, ובזכות זאת ננצח את אויבינו, ויבנה המקדש במהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
