ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- דרכי חז"ל במקרא
- פשט ודרש – הרב משה גנץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ואם רואים משהו שלא מסתדר, אז תדע שלא הבנת אותו כמו שצריך. אין דבר כזה להאמין בדבר לא הגיוני, אמנם צריך לשמור על ענווה. מותר לומר שאינני מבין. דוגמאות אחדות למדנו בשיעור הקודם שעניינן ללמדנו כי אין דברי חכמים פירוש הפסוקים, אלא מטרתם העברת מסר.
הגמרא במסכת גיטין (ז.) מביא את המדרש הבא, "א"ל רב הונא בר נתן לרב אשי מאי דכתיב קינה ודימונה ועדעדה א"ל מתוותא דארץ ישראל קחשיב א"ל אטו אנא לא ידענא דמתוותא דא"י קא חשיב אלא רב גביהא מארגיזא אמר בה טעמא כל שיש לו קנאה על חבירו ודומם שוכן עדי עד עושה לו דין".
המסר נהדר, אין מקום לקנאה כלל. אמנם מה הקשר בין המסר לפסוק שמדבר בכלל על סדר הנחלות של ארץ ישראל?
שתי תשובות בעניין, הרמב"ם מסביר שפסוקים כאלו הם כעין מליצת השיר, כמו שהמשורר משתמש באמצעים מלאכותיים כדי ליצור רעיון. לדוגמה יגיד המשורר "השמים בוכים", כמובן שאינם בוכים אך ישנו כאן ביטוי היחס אל הגשם.
פשט ודרש – הרב משה גנץ (13)
הרב משה גנץ
1 - אין מקרא יוצא מידי פשוטו
2 - כמליצת השיר
3 - המדרש אינו פרוש הפסוק
טען עוד
אם כן בתוך כל הבריאה טמונים כבר כל מה שעתיד להתפתח ממנה, כך מברכים 'המוציא לחם מן הארץ'. הוא ברא את כל האמצעים עד שבסוף התהליך נוצר לחם, הכל מיוחס לריבונו של עולם.
באותו אופן מסביר הרב קוק על התורה, כאשר האדם קורא את התורה נדלקים אצלו דברים, לדוגמה התנא אצלנו שראה את המילה "קנאה ודימונה" ונדלק אצלו מתוך קריאת הפסוק רעיון זה. את הפשט מדבר הקב"ה אל כלל האומה, אך האדם עצמו גם כן שומע בתוך התורה את הקול הפנימי שלה.
הרמב"ם אומר שזהו משהו מלאכותי, מליצת השיר, כלומר אין זהו פירוש הפסוק האמתי אלא הלחמה כדי שהרעיון שעלה בראשי יכנס בצורה טובה יותר. הרב לוקח את זה צעד קדימה, האדם דלה מבאר התורה משהו שאינו כתוב בה אלא עלה אל ראשו מתוך קריאת הפסוק. לזה קורא הרב באור, לא פירוש הדבר אלא ביאור תוכנו הפנימי.
דרושים רבים הנם על דרך הביאור, אסוציאציה מספיקה בזה, אמנם צריך בזה זהירות רבה והרבה ענווה. רב'ס מלאים בדרך זו, מי שמכיר את תורת רבי נחמן פוגש את זה כל הזמן בפירושיו לפסוקים.
"וימת תרח בחרן" (בראשית יא, לב) כתוב בסוף פרשת נח ומיד לאחר מכן "לך לך", על כך אמרו חז"ל שאברהם קיבל את ההוראה לצאת בהיותו בן שבעים וחמש ויצא לדרך הרבה לפני מותו של תרח, אם כן מדוע נקדמה מיתתו להליכת אברהם. דרשו חז"ל שלא יאמרו כי אברהם לא כיבד את אביו.
הנה לפי האמת אברהם לא קיים כיבוד אב, כמובן בצדק, הוא ציית להוראה א-לוקית ללכת. אמנם אנשים לא יבינו כיצד אברהם אבינו לא כיבד את אביו ולכן הקדימה התורה את סיפור מיתת תרח. דבר זה הינו כי לא מעניין אותנו מה באמת היה קודם, אלא מה המסר שעלינו ללמוד מהם. וכך חז"ל לימדו אותנו את התורה.
נראה בדבר כמה דוגמאות.
בכל יום אנו אומרים את שירת הים ובה "תשלח חרונך יאכלמו כקש" (שמות טו, ז), למה נמשל החרון? לאש שאוכלת קש. על כן דרשו במדרש, שיש ג' כתובים, כעופרת כאבן וכקש ומכך למדו שהכעס על המצרים בתוך המים היו בו שלושה מדרגות.
ואמנם הפסוק מדבר על "יאכלמו כקש" כעס באש לא בתוך המים, אם כן מהי דרשת חז"ל? אלא שחז"ל רצו ללמד שיש מדרגות שונות ברשעים והקב"ה מקפיד על דיוק בעונש. זהו מסר חשוב מאוד. גם בין הרשעים יש דרגות- הצדק הא-לוקי מדויק.
חז"ל דורשים רחוק מאוד מן הפשט שמדבר על אש, אין לכך שום תירוץ מלבד ההבנה שחז"ל הבינו שלא באה התורה לספר סיפורים כי אם לחנך!
זהו ביאור, אם מישהו שם לב לפירוש מסוים הרי שזה מה שהתורה אמרה לו. הפשט הוא מה שכולם מבינים, את הדרש למדו חז"ל אנו לא מבינים אותו אך את המסר אנו יכולים להבין.
ובמקום אחר "ארור עושה מלאכת ה' רמיה" (ירמיה מח, י) מספרת הגמרא על דו-שיח בין דוד ליואב, אודות מלחמת עמלק, ובסופו מקלל דוד את יואב במילים אלו. ובסוף הפסוק כתוב "וארור מונע חרבו מדם", דורשת על כך הגמרא יש אומרים שהרגום ויש אומרים שלא הרגום. (בבא בתרא כא, ב).
דבר ראשון צריך להבין שאין כאן פירוש הפסוק. עוד נבין שהפסוק נאמר בירמיה, הרבה אחרי דוד. אך המדרש לא יודע מה היו מילותיו המדויקות של דוד, אם באמת היתה שיחה כזו רוח הדברים כמו הפסוק ולכן רשמו המדרש. כל הדרשה סביב הפסוק אף שאין זה פשטו, שבו נאמר כי העושה מלאכת ה' רמיה ומונע חרבו מדם הוא ארור. למדו חז"ל שמלאכת ה' רמיה היא בפירוש התורה במלחמת עמלק וחיבור בין חלקי הפסוק ועוד חייבו מיתה ולא רק ארור.
אלא רצו חז"ל ללמדנו שאדם שיש לו תפקיד עליו לעשותו בשלמות.
גמרא נוספת מגמרא בברכות על בניהו בן יהוידע שהכה את שני אריאל מואב וכו' (ברכות יח.). נשאל נא מדוע בית המקדש מכונה מואב, ומה עניין השלג וכל יתר הדברים? אלא יש להבין כי גבורה אינה כמחשבת הגויים אלא "איזהו גיבור הכובש את יצרו" (אבות ד, א). אין חשוב מה היה באמת, אלא חשוב המסר הגדול שגבורה אמתית היא גבורה בתורה.
אין חובה להבין את הפסוקים כפי המדרש, אלא אפשר להבין את הפסוק כפי פשטו, וכך למדנו בשיעור הקודם ונבין גם כן את המסר של המדרש.
אמנם כאן ישנה שאלה שמן הפסוקים בפשט עולה שבח לגבורה הגופנית ואילו מן המדרש עולה שלא חשובה גבורה גופנית כי אם רוחנית בלבד. התשובה היא שהתנ"ך נאמר בזמן שישראל יושבים על אדמתם ואז אפשר לשבח כל גבורה, שגם גבורת הגוף חשובה. אמנם בזמן הגלות אין ללמד על הגבורה גופנית, אין הפסד בגלות על פשט הפסוק כיוון שאין מקום להופעת הגבורה הגופנית בגלות. בגאולה יש מקום לחדש את לימוד התנ"ך כי אז ישנם עוד ערכים.
אם כן למדנו מן הפסוק את שבח הגבורה, המדרש בא ללמדנו שגם כשאין גבורה גשמית יכולה להופיע גבורה משובחת בהופעת הגבורה הרוחנית, המסר של התנ"ך שייך בכל התקופות, ובשובנו ארצה יש לחדש גם את המסר של פשט הפסוק.
זהו מה שאמר הרב סלובייצ'יק שבישיבות לא לומדים תנ"ך כיוון שאיננו יודעים ללמד. הישיבות שלומדות כמו בהופעה הגלותית אי אפשר ללמד בהם תנ"ך אלא רק את המסרים של דברי חז"ל שעל גביו.
נוסיף עוד דוגמה "וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים" (שמות יג, יח), ודרשו חז"ל אחד מחמישה עלו ויש אומרים במדרש אחד מחמשים ויש אחד מחמש מאות ויש אף דעה אחד מחמש מאות. גם כשיש ששה בכרס אחת לא מגיעים למספרים כאלו. אלא ברור שחמושים הכוונה היא לכלי נשק.
מחדש הרב מהו הסבר המדרש, נדמיין לעצמנו שכנגד כל אחד שיצא ממצרים מתו ארבע. הנה שפסח צריך להיות יום אבל על כך ששמונים אחוז מעמ"י מתו. עד יציאת מצרים היו משועבדים בחומר ובלבנים, ואין ההבדל שעכשיו אפשר לעבוד במה שרוצים, כי אז יש לבכות על המתים.
אך המבין שיציאת מצרים עניינה שנולד עכשיו עם שיוביל את העולם כולו לתכליתו. אזי צריכה להיות אמירה שכלל לא מעניין כמה מתו בדרך. חבל שמתים, אך אין להצטער גם אם היו המתים רבים מאוד, נולד העם שיוביל את העולם לתכליתו.
בענווה ובזהירות אפשר לומר דבר זה גם על השואה, אם מדינת ישראל נולדה רק בעקבות השואה וללא זה לא היתה קמה אין קושיא. כי החושב שכל עניין המדינה הוא מקום מפלט מן הפוגרומים אזי השואה נוראה ואיומה.
למבין שמדינת ישראל היא יסוד כסא ה' בעולם אזי הדברים נצבעים מעט אחרת, כמובן בהססנות יש לומר כן. אך על יציאת מצרים אמר הרב שהיא "האביב של העולם כולו". ישנו כאן תקווה לתיקון העולם כולו.
אפילו אילו לא מתו כלל, שהרי חמושים הכוונה מזוינים. אין זה משנה, המסר של המדרש הוא שיציאת מצרים שווה הכל, ישנו כאן דבר אדיר עם מסר לעולם כולו, ששווה כל מחיר. נולד העם שיגאל את העולם. יצאנו ממצרים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
