ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- דרכי חז"ל במקרא
- פשט ודרש – הרב משה גנץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
נזכיר על כך מדברי כמה רבותינו:
ראב"ע "השכל שליח ה'" (משלי כב, כא). כלומר השכל ניתן להדריכנו. וכך ריה"ל "חלילה לאל מהיות דבר התורה סותר עדות דבר הנראה עין בעין או דבר שהוכח במופת שכלי" (כוזרי א, סז. תרגום אב"ש).
האריך בעניין זה גם הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק, וכן בהקדמתו למורה הנבוכים חזר על הדברים. "התבונן כמה נפלא הוא הדבר הזה בתיאור המשל המחוכם! לפי שהוא אומר כי הדבר שהוא בעל שני פנים, כלומר: שיש לו פשט וסוד, ראוי שיהא פשטו נאה ככסף, וראוי שיהא תוכו יותר נאה מפשטו, עד שיהא תוכו ביחס לפשטו כזהב לגבי הכסף; וראוי שיהא בפשטו מה שיורה למתבונן על מה שיש בתוכו, כמו התפוח הזהב הזה, שכוסה ברשת של כסף שנקביה דקים מאוד, אשר כאשר רואים אותו מרחוק או בלי התבוננות מעמיקה, אפשר לחשוב בו שהוא תפוח כסף, וכאשר יתבונן בו היטב בעל עין חדה, יתברר לו מה שיש בתוכו, וידע שהוא זהב". (תרגום ר"י קפאח הוצאת מוסד הרב קוק עמ' י).
דברי החכמים הם תפוחי זהב במשכיות כסף . המתבונן מבחוץ יחשוב כי התפוח מכסף, שגם לו ערך גדול, אך המעיין ידע לחשוף את הזהב.
עם כל זה צריך לדעת שלא כל דבר בעולם אנו מבינים, יש את מה שמעבר לשכל. לדוגמה אין לשכל כח ללמדנו מדוע לגנוב אינו טוב, לב טוב אינו דבר שכלי.
פשט ודרש – הרב משה גנץ (13)
הרב משה גנץ
4 - אמונה באה עם השכל
5 - תפוחי זהב במשכיות כסף
6 - כחומר חותם
טען עוד
כמו שדיבר הרמב"ם על תפוחי זהב במשכיות כסף, יש בדברי חז"ל גם תפוחי זהב במשכיות פלסטיק! לדוגמה אגדות רבב"ח (בבא בתרא עג, ב) הן עטופות בפלסטיק, סיפורי סבתא קטנים ליד אגדות אלו. אמנם התוכן הפנימי שלהם בעל ערך של תפוחי זהב, ככל דברי החכמים.
דברי המהרש"א בתחילת פרק הספינה הינם קושיא גדולה על דברינו. "אף כי באמת אין להכחיש פשטי הדברים כמ"ש יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים המה ראו מעשי ה' וגו' ותרומם גליו יעלו וגו' מ"מ יש כאן דברים בגו". הנה כותב המהרש"א שהדברים מתפרשים גם על פשטם, כיצד אפשר לומר כך על אגדות כאלו? אכן, יש ליישב שהמרש"א התייחס לאגדות יורדי הים שקדמו לאגדות רבב"ח. כך פתח בדבריו "יורדי הים באניות", ולאגדות אלו יש פשט שאינן באות לתאר את המציאות, אלא את חוויותיהם של המלחים. וכבר אמרו חז"ל שהספנים רובם חסידים (קידושין פב, א), שחייהם תלויים על בלימה.
עסקנו עד כה בעיקר במדרשי אגדה, המדרש מטרתו לצבוע את הסיפור בצבעים עזים כך שהמסר יכנס למעמקי הנשמה. והנה יש לשאול, שהרי לימודנו פוגע במדרשים. מטרת המדרש להחדיר את המסר לנפש, על כן הוא צובע את הדברים בצבעים עזים. החקירה אחר הפשט מכהה את פעולתו. אמנם התבוננות בדברי רש"י תחשוף שכך עשה הוא, נמצאנו למדים שעבודה זו חשובה על אף הנזק שנראה יוצא ממנה.
העולה מדברינו, במפגש עם מדרש אגדה אין לשאול 'היה או לא היה', אלא לשאול 'מה באה האגדה ללמדנו '. מהו המסר החבוי בדברי חז"ל שלפנינו.
נעבור כעת לנושא חדש, היחס למדרשי הלכה . שגם עוקרים את פשט הפסוקים בדרשותיהם.
ראשית נציין שהפשט אינו ההבנה הראשונית העולה מן הטקסט, אלא מה שעולה מתוך הכרת המציאות, המדברים, ההקשר והמנגינה. לדוגמה אם אומר למישהו "עוף מכאן" יחשוב הקורא שיש לו כנפיים, המכיר את המציאות יבין שכוננתי "הסתלק מכאן".
דבר נוסף הוא הכרת הכותב, יש שמדבר בשטף ואין משמעות לדייק במילותיו. לעומת זאת מי שמדקדק בכל מילה הרי שהפשט אצלו מקבל קומה נוספת עמוקה יותר. עם כל זאת יש לחלק בין פשט לדרש.
המלבי"ם בהקדמתו לפירוש ספר ויקרא כותב שמטרתו להראות כי " האגדה היא עומק הפשט ". וכותב שם המלבי"ם תרי"ג כללים למלאכה זו. אנו לומדים מדבריו כי ישנם כללים ודרכי לימוד למדרשים, אך לענ"ד אין לקבל את המסקנה שמדובר בעומק הפשט.
דרשה לשון "דרש דרש משה" (ויקרא י, טז), חיפוש. הדרשה מחפשת את המסתתר בעומקם של דברים.
נניח ששני אנשים כתבו ביניהם חוזה, לאחר זמן צצה מחלוקת בין הצדדים בדבר מה שלא נדון מראש. בבואם לפני מגשר הציע הוא בפניהם לחפש בתוך החוזה כיצד לנהוג בנידון, פתרון זה הרי הוא כדרישת החוזה. על ידי העיון בנוסח נוציא מתוכו דברים שלא דובר עליהם בעת כתיבתו, אך היו חבויים בתוכן דברינו.
דוגמה לדבר דין עד אחד הנאמן להתיר אשה מעיגונה, תקנת זו היא דרבנן. אעפ"כ דורשים "מדרש כתובה" (יבמות קיז, א). לפיכך תשלום הכתובה תלוי בחתונת האשה לאחר, אף שבעת הכתיבה התכווין הבעל למציאות שהוא ודאי מת או גירש ולא לספק כמו המקרה של עגונה. מדרש זה מלמדנו כי הדרשות אינן פשט אך הן בהחלט בעלות ערך .
עם דעת המלבי"ם מסכים גם הכתב והקבלה, שהדרשות עומק הפשט. אך חלק עליהם הגר"א, נזכיר את דבריו ונרחיב בהם שוב בשיעור הבא.
"פשטא דקרא גם המזוזה כשרה אבל הלכה עוקרת את המקרא וכן ברובה של פרשה זו וכן בכמה פרשיות שבתורה והן מגדולת תורתנו שבע"פ שהיא הלכה למשה מסיני והיא מתהפכת כחומר חותם חוץ המצות שבאו במנצפ"ך שהם מישרים וכמ"ש (מכות כ"ב ע"ב) כמה טפשאי אינשי דקיימי מקמי ס"ת כו' ואתו רבנן כו' וכן בפיגול ורוב התורה ע"כ צריך שידע פשוטו של תורה שידע החותם. וכן במרצע" (אדרת אליהו שמות כא, ו).
"יתהפך כחומר חותם", בעבר כשרצו לשמור על סודיות מכתב היו חותמים אותו בחתיכת בוץ ומטביעים בה חותם. כך המקבל ידע אם מישהו קרא את הדברים. והנה החותם הוא מטביע צורה בבוץ בדיוק הפוך מגופו הוא, מה שבחותם בולט בחומר ישקע ומה שבחותם שוקע בחומר יבלוט.
מפרש הגר"א שכך הם דברי החכמים, כחותם שהוא הפך החומר אך כך מטביע צורתו. בדברים אלו נרחיב בעז"ה בשיעור הבא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
