ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- דרכי חז"ל במקרא
- פשט ודרש – הרב משה גנץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
וכן "ראו כי רעה נגד פניכם" (שמות י, י), דרשו חז"ל על כוכב אחד בשם רעה. וכן הגמרא שדרשה שהנולד במזל מאדים יהיה שופך דמים" (שבת קנו, א), אמר רבה שהוא במאדים ואינו כן, הסביר לו אביי שכיוון שדיין הוא הרי שהוא שייך בזה.
בכמה וכמה מקומות עושה הרמב"ם צחוק מכל עניין ראיית הכוכבים, באגרת לחכמי מרסילייה אומר הוא שבכל אלו אין ממש. ותמוה הדבר הרי חז"ל האמינו בכך? מסביר הרמב"ם במורה, אל תבקש להתאים את כל דברי עם דברי חז"ל כיוון שהמדעים בימיהם היו חסרים ולא מפותחים. החכמים לא קיבלו דברים אלו מן הנביאים אלא מבני דורם, על כן בכל עניינים אלו יש לחז"ל אמירות שאין להן שחר.
עם כל הערכתינו לגדולי ישראל, אם הם כבני אדם אנו כחמורים (שבת קיב, ב). עם כל זה לא בענייני מדע, שבזה אנו גדולים מהם. אותו דבר עצמו שאמר הרמב"ם על חז"ל, נאמר אנחנו על האסטרולוגיה, המדע התקדם מאז וזה מן העניינים השייכים לעבר. אנשים מגדולי ישראל האמינו באסטרולוגיה, זה היה מקובל על המדע , התברר שהכל טעות.
כשחז"ל דרשו על שיחת אברהם עם הקב"ה, אין זה שמצאו הקלטה מן השיחה. התכוונו חז"ל לומר שדרך הטבע אכן אברהם לא יכל להוליד, בכוכבים שזהו המדע של אז, כתוב שאינו יכול להוליד. אמר הקב"ה, צא מאצטגנינות שבך, אני שולט על הטבע. בתרגום לדורנו היה צריך לדרוש כך: "אמר אברהם לקב"ה, הייתי אצל הדוקטור ואמר לי שמבחינה גניקולוגית איני יכול להוליד. ענה לו הקב"ה צא מביה"ח, רפואית אינך יכול להוליד אך אני מעל לכך".
נחזור על הכלל שוב, הקב"ה ברא לנו שכל ובאמצעותו אנו לומדים. בענווה גדולה כמובן, אך אל לנו ללכת נגדו.
פשט ודרש – הרב משה גנץ (13)
הרב משה גנץ
8 - מידות שהתורה נדרשת בהן
9 - מקובל על המדע
10 - מדרשי הלכה
טען עוד
נתבונן כעת על שלוש דרשות, ממסכת קידושין שהן שלוש סוגי דרשות שונות. מניין ששלוחו של אדם כמותו?
התשובה הראשונה היא "ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים" (שמות יב, ו), אין זו דרשה אלא פשט. כיצד כולם ישחטו? אלא שלוחו של אדם כמותו. על דרך זו "אדם כי יקריב.. תקריבו את קרבנכם" (ויקרא א, ב), מכאן ששניים יכולים להקריב בשותפות. הרי זה מסוג דרשות שהנו קריאת פשט הפסוק .
דרשה מסוג שונה, "כן תרימו גם אתם" (במדבר יח, כח) לרבות שלוחכם, כוונת הפסוק לפי פשוטו הנה שכמו שישראל נותנים תרומה לכהנים, כן תרימו גם אתם הלויים תרומה, וזוהי תרומת מעשר. אמנם המילה 'גם' הנה מיותרת, הפשטן אינו נבהל מן המילה המיותרת שהיא מסתדרת עם הפשט. הדרשן מחפש מה מיותר , או אפילו חצי מיותר לראות מה הקב"ה הסתיר בפסוק. לא סתם נכתבה התורה כמות שהיא, כך בגמרא יש דרשינן לשון הדיוט (כתובות פה, ב ובפרשנים שם). מתוך עדותו של עד אחד נתיר אשה, והנה על ידי עד אחד יכולה האשה להינשא אך לא מתירים לילדים לרדת לנחלה שדיני נחלות צריכים שני עדים. אותה אלמנה מבקשת לגבות את כתובתה, באים היתומים וטוענים שיהיה דינה כמו שאמרו להם בנחלה, בשביל כסף צריך שני עדים. אך דרשינן לשון הדיוט, שכתב בכתובתה "לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליך".
דבר זה נקרא דרשה, בשעת הכתיבה חשבו רק על שני אפשרויות בהן תנשא לאחר, גירושין או מיתת הבעל. אך ישנם מקרים לא צפויים, כמו שני אנשים שעשו עסקה והגיעו למציאות שלא העלו על דעתם, מה יעשו? ידרשו את החוזה, בכתיבת הנוסח לא צופים את כל המקרים ודורשים את החוזה. כך דרשו את כתובה, זהו דרשינן אפילו לשון הדיוט. שאע"פ שלא התכוון יכול הוא לברר- זה נקרא לדרוש , חיפוש אחר הטמון בפנים. בתורה כל זה כמובן מכוון, א"כ עלינו לדרוש ולחפש את דברי התורה.
ש: אם ודאי לא התכוונו לכך מדוע לדרוש, יש בידינו כללים כגון המוציא מחברו עליו הראיה?
ת: אם דרישת החוזה עולה יפה בזה יש להתחשב. דעו לכם שבתי המשפט היום לא עושים כך, הם חושבים לפי דעתם מה היה צריך להיות. דבר זה יוצר בלגן נוראי, אנשים לא רוצים ללכת לבית המשפט. כיוון שעל המילים שהאדם כתב הוא מכון לקחת אחריות, על דרשות השופטים אינו רוצה לקחת אחריות. המשפט בישראל גילה את זה לאחרונה, כעת עומלים על חוק שיצמצם את סמכות השופט לדרישת החוזה בלבד, בלא סברות אישיות.
הכותב חוזה רוצה שזה יהיה הסמכות היחידה, הבעל לא חשב שימות ויהיה רק עד אחד. אך הוא כן רצה שהסמכות היחידה תהיה המילים עליהם חתם, על כן אנו דורשים לשון הדיוט.
סוג דרשה שלישי וקשה ביותר נלמד בשיעור הבא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
