ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- דרכי חז"ל במקרא
- פשט ודרש – הרב משה גנץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
האחד הוא פירוש התורה , חכמים יכולים להסביר לנו את הפסוקים כפי המסור להם ומידות מיוחדות בדרכי לימוד. תוקף דברים כאלו שלמדו החכמים הוא מן התורה.
הקב"ה נתן להם כח זה, לדוגמה בתורה כתוב "לא תעשה כל מלאכה (ויקרא טז, כט), מהי מלאכה? דבר זה נמסר לפירושם של חכמים ויקבל תוקף של דאורייתא .
ופעמים מתקנים חכמים דברים חדשים משלהם שאינם כתובים בתורה, זהו כח שני של חכמים לתקן תקנות ולגזור גזרות. מעמדם של דברים אלו שעשו חכמים מעצמם, בכח שהתורה נתנה להם, נקרא דרבנן .
וישנו דבר נוסף, חכמים אומרים דבר מעצמם ותוקפו מדאורייתא.
לדוגמה לולב יבש, חכמים התירו בשעת הדחק (סוכה לא, ב). מדאורייתא הוא פסול, אם כן כיצד בשעת הדחק יכולים חכמים להתיר? אמר הרא"ש מסרן הכתוב לחכמים (סוכה פ"ג, יד). הקב"ה אמר שארבעת המינים צריכים להיות מהודרים, "פרי עץ הדר" (ויקרא כג, מ). חכמים יכולים לומר שאין הדר ללולב יבש והוא פסול מדאורייתא, אמנם בשעת הדחק זה נקרא הדר וכשר.
פשט ודרש – הרב משה גנץ (13)
הרב משה גנץ
11 - ביאור = האות שלך בתורה
12 - נמסר הדבר לחכמים
13 - דרשות חז"ל בפרשנות התורה
טען עוד
חכמים בשיקול דעת שלהם יכולים לקבוע דברים שדיניהם מן התורה.
דוגמה חשובה מאוד היא עניין השיעורים, משמעות השיעורים היא לדברים מן התורה. למשל טבילה צריכה להיות במקווה שיש בו לפחות ארבעים סאה, אך את שיעור זה דרשו חכמים (כתובות קד, ב) ולא התורה.
ש: שיעורים הם לא הלכה למשה מסיני?
ת: חלק כן, כמו שמבואר בגמרא סוכה (ה, א), אבל רוב השיעורים נקבעו על ידי חכמים.
והנה בזה דבר פלא, רוב השיעורים הם מספרים עגולים. כיצד זה יתכן? "אין מעשה קטן כלום", אך בגיל שלוש עשרה ויום אחד כל הילדים כבר נהיים בוגרים? האמת היא שהשיעור הוא שתי שערות, אך חכמים הסבירו שלפני גיל שלוש עשרה אינם כלום. אצל כולם זה אותו דבר בגיל שלוש עשרה הבאת שתי שערות משמעותה בגרות. זה מסמכותם של חכמים- "מסרן הכתוב לחכמים".
כל שיעורי חכמים אינם אמתיים אלא הלכתיים, הנה לדוגמה אדם הלך בדרך ומצא גוזל. יסתכל סביבו, אם בקוטר חמישים אמה ימצא שובך הרי שלשם שייך הגוזל, ואם לא מצא יכול לקחת לעצמו את הגוזל (ב"ב כג, ב). שאל רבי ירמיה מה קורה כאשר רגל אחת של הגוזל בתוך חמישים אמה מן השובך ורגל אחת בחוץ? זרקו אותו מבית המדרש. שאלתו של רבי ירמיה מצוינת, כיצד יכול להיות שנקבע שיעור קבוע לכל העולם.
תוספות אומר שם דבר דחוק מאוד, אם חכמים אמרו חמישים אמה מילימטר מעבר לא ילך הגוזל (שם ד"ה ועל דא אפקוהו). על הפקפוק בדברי חכמים צריך להוציאו מבית המדרש, ודאי שקשה לומר כן שהרי יש גוזל שמן ויש רזה יש קיץ ויש חורף.
אלא שאין לרבי ירמיה יכולת להביא תקנה טובה יותר, הרי מה אפשר להציע למסור לבני אדם את ההחלטה האם נראה מהיכן יצא הגוזל? אי אפשר לסמוך על השכל של בני אדם, אפילו ב"ד לא מספיק יכוון לשכל הישר בכל מקום. על כן צריך לקבוע כללים, מספר עגול, מדובר במספר לא מדוייק, לכן הוא עגול. זהו יסוד חשוב בהבנת כוחם של חכמים.
ש: כתוב שהקב"ה משנה את הכוכבים לפי קביעת ר"ח שנעשה בב"ד?
ת: זו שאלה טובה שאין לה זמן היום, בעז"ה תזכיר להתייחס אליה באלול.
תשעה באב בגלות היה ברור מאוד, כל הצרות שורשן בחורבן המקדש. כל אחד ראה את השבר שנהיה לנו בעקבות החורבן, בצעירותו של הרב היה יהודי מבוגר שקורא את הפטרת חזון ובוכה בכי תמרורים.
אנו היום זוכים לראות בשוב ה' את שבותנו, האבלות כבר אינה דבר ברור ונראה. ב"ה אנו נמצאים במציאות של רוב טובה. באבלות רגילה ההלכות מלמדות כיצד לבטא את האבל, כאן חכמים צריכים ללמדנו כיצד לעורר את האבל.
הרמב"ם כותב שעיקר האבל לעוררנו בתשובה, עניין זה שייך גם בימינו. לצער ב"ה קשה להתחבר בימינו, אך כולנו יכולים להתעורר בתשובה על מנת שנזכה למילוי החסרון הגדול של ביהמ"ק.
כתב יהודי לרב שקשה לו להתפלל להשבת הקרבנות, זה לא חסר לו וכתוב "דובר שקרים לא יכול לנגד עיני" (תהלים קא, ז). איני צריך קרבנות.
כתב לו הרב בחזרה שיש ואדם נמצא בשתי צרות, אין לו תיאבון, אך גם אין לו אוכל. שתי תפילות עליו להתפלל, האחת לקבלת מזון והשנית לקבלת תיאבון שלא חלילה ימות מחוסר אוכל.
כך עלינו להתפלל להשבת המקדש, לזכות לשוב השכינה לציון וחידוש הקרבנות, וכן להתפלל להרגשת חסרון המקדש והצורך בקרבנות.
שנזכה לראות בשוב השכינה במהרה בימינו אמן.
לחיילים אין בין הזמנים, אתם צריכים לנח, אך מותר גם ללמוד בבה"ז.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
