ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- ליל הסדר
גם בתי חב"ד שנמצאים במקומות הרחוקים והנידחים ביותר בעולם יעידו על הנהירה לשבת סביב שולחן הסדר. מזה שבועות נערכים שם לקבלת אלפי תרמילאים ישראלים שפשוט לא מוכנים לפספס. בלילה הקדוש והמיוחד הזה יש קסם, יש סוד, שגורם לכולם להרגיש שייכים. יש בו משהו מיוחד שנותן לכולנו מקום מסביב לשולחן, אך מהו בדיוק?
באחת מאיגרותיו כתב מרן הרב קוק את המשפט המכונן "כל זמן מאיר בתכונתו", ובכך לימד את כולנו שחגי ישראל אינם ציון של אירוע היסטורי בלבד. בחגים אנחנו לא שמחים או מודים רק על מה שהיה, אלא בעיקר מתחברים לאור שחוזר ומאיר עכשיו.
קצת אחרי חצות בלילה, לפני 3337 שנים, נולדה בפעם הראשונה והאחרונה אומה, נולד עם. בשונה מעמים אחרים בהיסטוריה, שנוצרו מתוך התאגדות של פרטים וקבוצות אתניות לכדי קבוצה שהתלכדה ללאום, הרי שעם ישראל נולד כאחד ביציאת מצרים, מעבדים משועבדים לאומה של בני חורין - "בני בכורי ישראל". לא אוסף של פרטים שהחליטו להתאגד מתוך אג'נדה או תפיסת עולם משותפת, כי אם עם שנולד כעם, כמו תינוק שיוצא מרחם אימו כשכל איבריו מחוברים לכדי יחידה אחת - אדם.
זוהי המציאות המיוחדת של עם ישראל - "אתם קרויים אדם". זוהי המשמעות של האחדות יוצאת הדופן ושל הערבות ההדדית שיש בינינו. לא רק רעות ואחווה של אנשים קרובים, כי אם חיבור חי של כל האיברים המרכיבים את הזהות הישראלית. את העומק הזה שמגלה את לשד החיים היסודי ביותר של עם הנצח אנו מרגישים בליל הסדר. את הדי־אן־איי הייחודי הזה מרגיש כל יהודי, ולכן גם הרחוקים ביותר, פיזית ורוחנית, מתאמצים להסב בשולחן הסדר, לטעום מהמצה והמרור, לטעום את טעם החיים של האומה הישראלית.
לכן לבעל ההגדה היה חשוב שכולם ישבו סביב השולחן, והוא פונה באופן מיוחד לכל אחד מארבעת הבנים, המבטאים את הצדדים השונים שיש בחברה הישראלית. יש המושכים לכאן ויש כאלה שחולקים עליהם ומושכים לכיוון השני, אבל כולם נמצאים סביב השולחן, מגידים וקוראים יחד את ההגדה, את סיפור הלידה של העם המיוחד והנהדר הזה, שאין ולא יהיה לו תחליף.
בשנים האחרונות היו מי שניסו לפקפק בלכידותה ובאחדותה של האומה הישראלית, של עם ישראל. היו גם מי שניסו לפלג ולקרוא לבידול ולהוצאת חלקים שונים, מכאן או מכאן, מכלל ישראל. אולם אחד הדברים ש"עם ישראל הפשוט" מלמד אותנו בנהירתו לשולחן הסדר הוא שבאמת אי אפשר לפלג ולחלק, שבאמת האומה הזאת אחת היא.
על כן, דווקא בשנה זו, נסב סביב שולחן הסדר ונזמין את "כל דכפין", את כל האחים והאחיות, הבנים והבנות. ניתן לכל אחד את מקומו, ולא נפספס אף אחד. ומתוך השולחנות של כולנו יחד תצא זעקה וקריאה ברורה שבאמת שום דבר לא יוכל לקרוע או לפלג את העם הזה, וכל ניסיון שכזה הוא רק מן הפה ולחוץ. לכולם יש מקום סביב השולחן, כי בפנים באמת כולנו אחים.
הכותב הוא אב בית דין בבית הדין 'ארץ חמדה' וראש כולל רחביה
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
