בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • זכור
קטגוריה משנית
  • מדורים
  • שיעורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
3 דק' קריאה
השבת נקרא כהפטרה את סיפור מלחמתו של שאול המלך בעמלק ועל כשלונו באי קיום מצוות ד', מה שגרם לאיבוד מלכותו.

ננסה להבין כיצד קרה ששאול הצדיק נכשל בכך וננסה להבין מדוע גרם חטא אחד לאיבוד המלכות.
בגמרא במסכת יומא מובא:
"וירב בנחל", אמר רבי מני: על עסקי נחל. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול (שמואל א' טו) לך והכית את עמלק, אמר: ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה! ואם אדם חטא - בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו - קטנים מה חטאו? יצאה בת קול ואמרה לו (קהלת ז) אל תהי צדיק הרבה... אמר רב הונא: כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה; שאול באחת - ועלתה לו , דוד בשתים - ולא עלתה לו. שאול באחת מאי היא - מעשה דאגג, והא איכא מעשה דנוב עיר הכהנים! - אמעשה דאגג כתיב (שמואל א' טו) נחמתי כי המלכתי את שאול למלך... אמר רב יהודה אמר שמואל: מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול - מפני שלא היה בו שום דופי" (כב ע"ב).

לדעת רוב התנאים במדרש (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מס' דעמלק פרשה ב ד"ה ויאמר כי), הציווי להלחם בעמלק ולהכותו איננו כולל פגיעה במי שמקבל על עצמו שבע מצוות בני נח ואיננו כולל השמדה טוטלית הכוללת גם את הרכוש. כך גם פסק הרמב"ם הלכה למעשה (הלכות מלכים פ"ו ה"ד). הציווי לשאול היה יוצא דופן וחד פעמי. לכן ברור מדוע שאול לא הקפיד על השמדה ללא חמלה, כיון שהיה בזה חידוש גדול.

מאידך גיסא, ברור מן הגמרא כי חטא זה גרם לכך ששאול הפסיד את המלוכה. הגמרא מזכירה רק עוד חטא אחד והוא הפגיעה באנשי נב עיר הכהנים. הסוגיא משווה בין חמלתו של שאול על אגג ועל הצאן העמלקי לבין אי חמלתו על כהני נב. השוואה זו מקורה בלשון הכתוב שהרי הנביא נוקט ממש באותה לשון לתיאור מעשי שאול ואנשיו בנב.

וז"ל הכתוב:
"וְאֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה לְפִי חָרֶב" (שמואל א כ"ב יט).

עיון בפסוקים המסכמים את מלכות שאול מוסיף לרשימה עוד שני חטאים.
וז"ל:
"וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּיקֹוָק (המעילה במלחמת עמלק) עַל דְּבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר לֹא שָׁמָר (=חיכה, לא המתין לשמואל במלחמה כנגד הפלשתים) וְגַם לִשְׁאוֹל בָּאוֹב לִדְרוֹשׁ (בעלת האוב): וְלֹא דָרַשׁ בַּיקֹוָק (כי הרג את כהני נב) וַיְמִיתֵהוּ וַיַּסֵּב אֶת הַמְּלוּכָה לְדָוִיד בֶּן יִשָׁי" (דברי הימים י' יג-יד).

אם כך צריך להבין מה משמעות מאמר חז"ל " שאול באחת ועלתה לו ".

כדי להבין קביעה זו נזכיר כי התורה מתארת ב"סיפורי" הבריאה שני "אבות טיפוס" שונים. הראשון מתואר ב"סיפור" הראשון, הוא מאוד רוחני, איננו עשוי מעפר ולכן איננו גשמי. האדם הזה מעולם לא חטא וכנראה איננו מסוגל לחטוא כיון שהוא נברא בצלם אלקים. אם ה"אדם" הזה יחטא ולו חטא אחד שום תירוץ שבעולם לא יסנגר עליו. ה"אדם" של הסיפור השני נעשה מעפר, הוא חוטא וחוזר בתשובה, "קלקולו הוא תיקונו".

גם שאול וגם דוד שניהם מכונים בתנ"ך "אדם". שאול - "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל אַל יִפֹּל לֵב אָדָם עָלָיו" (שמואל א י"ז לב ועוד). דוד- "אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים" (שמואל ב כ"ג ג).

שאול כמי שהגמרא מגדירה אותו "שלא היה בו שום דופי" שייך כנראה ל"אב טיפוס" הראשון ולכן אפילו " באחת עלתה לו ". דוד לעומתו שייך ל"אב טיפוס" השני ולכן אפילו בשתים ויותר "לא עלתה לו".

אנו מתפללים לחזרת מלכות דוד. אין הכוונה להנהגה של מלאכים שאינם טועים או שטוענים שהצליחו גם במצב של כשלון ולו חלקי. אנו מתפללים לחזרתם של מנהיגים שגם אם הם טועים הם מפיקים לקחים וחוזרים בתשובה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il